קיט דה ואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קיט דה ואל
Kit de Waal
קיט דה ואל, 2020
קיט דה ואל, 2020
לידה 26 ביולי 1960 (בת 60)
ברמינגהאם, וסט מידלנדס, אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Mandy Theresa O'Loughlin עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אוקספורד ברוקס, אנגליה
סוגה פרוזה
יצירות בולטות שמי הוא לאון, יש סוד לזמן
שנות פעילות 2011 - הווה (כ־9 שנים)

אתר האינטרנט הרשמי של קיט דה ואל

www.kitdewaal.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מנדי תרזה אולופליןאנגלית: Mandy Theresa O'Loughlin, נולדה ב-26 ביולי 1960), ידועה בשם העט שלה: קיט דה ואל (באנגלית: Kit de Waal) היא סופרת בריטית ממוצא אירי.

רומן הביכורים שלה, שמי הוא ליאון, ראה אור בהוצאת ספרי פינגווין ביוני 2016. הספר היה רב-מכר בינלאומי ומועמד לפרסים רבים. דה ואל פועלת לקידום סופרים ממעמד הפועלים בבריטניה ובאירלנד וזכתה בשנת 2019 בשל פועלה לפרס אשת השנה של איגוד המו"לות בבריטניה[1]. לאחר שנחתמה העסקה לפרסום ספרה בהוצאה לאור ספרי פינגווין, דה ואל השתמשה בחלק מהמקדמה שקיבלה עבור הספר כדי להקים את מלגת קיט דה ואל לכתיבה יוצרת כדי לסייע בשיפור הייצוג של מעמד הפועלים באמנות.[2] גרסת הספר המוקלט של שמי הוא ליאון מוקלטת בקולו של הקומיקאי והשחקן הבריטי לני הנרי. ספרה השני יש סוד לזמן, ראה אור בעברית בשנת 2020. דה ואל פרסמה בעבר גם כמה סיפורים קצרים ויצירות שונות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה ואל נולדה בברמינגהאם, וסט מידלנדס באנגליה, וגדלה בקהילה האירית בברמינגהאם[1] בפרבר של מוסליי[3]. לדה ואל אזרחות כפולה, בריטית ואירית. אמא שלה, שילה אולופלין (להלן דויל), הייתה מטפלת באומנה, מטפלת רשומה ועבדה ככוח עזר לסיעוד באנגליה. אביה, ארתור דזמונד אולופלין, היה נהג אוטובוס ממוצא אפריקני-קריבי במקור מבאסטר, סנט קיטס, וצאצא של ויליאם יוליוס[4]. דה ואל, שחונכה בברמינגהאם בקרב הקהילה האירית, מציינת: "אנחנו היינו הילדים השחורים היחידים בקהילה האירית והיחידים עם אמא לבנה במועדון החברתי של ההודים המערביים"[5].

חינוך וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה ואל למדה בבית הספר לדקדוק ווברלי באזור סולט הית' בברמינגהאם. היא עבדה כ-15 שנה בתחום הדין הפלילי ודיני משפחה כשופטת שלום. היא ישבה בדיונים הקשורים לאימוץ, עבדה כיועצת לשירותים חברתיים וכתבה ספרי הדרכה בנושא אימוץ ומשפחות אומנה.

היא החלה לכתוב להנאתה כבר בגיל צעיר, וכשילדיה התבגרו והיו עצמאיים יחסית, היא החליטה ללמוד כתיבה יוצרת, וכך עשתה. דה ואל למדה באוניברסיטת אוקספורד ברוקס, וקיבלה תואר שני בתחום.

רומן הבכורה שלה, שמי הוא ליאון, מספר נער על ילד בן תשע ממוצא מעורב, המתרחש על רקע מהומות הנדסוורת' בשנת 1981: שלושה ימי מהומות שהתרחשו בהנדסוורת', פרבר של בברמינגהאם. הספר ראה אור בשנת 2016 בהוצאת ויקינג (הוצאת ספרי פינגווין Random House) לאחר ששישה בתי הוצאה לאור שונים התחברו על הזכות לפרסמו.[6] [7].

הספר נכתב בעקבות הניסיון האישי והמקצועי של דה ואל ומבוסס על הרקע שלה בתחום מערכות העוסקות באומנה ובאימוץ במשפחה:[8]

"זו הדרך בה גדלתי וחונכתי, אני ממוצא מעורב, אימצתי ילדים, הכשרתי וחנכתי עובדים סוציאליים. בשנת 1981 התגוררתי בהנסוורת' בברמינגהאם, בדיוק בקצה הדרך היכן שהתרחשו המהומות."

הרומן זכה לשבחים, פרסים ומועמדויות רבות: הוא זכה בפרס הרומן האירי לשנת 2017,[9] והיה ברשימה המקוצרת במועמדים לפרס ספרי קוסטה עבור רומן ביכורים ופרס דזמונד אליוט[6] [10].

שמי הוא ליאון הופק גם כספר שמע בקולו של השחקן הבריטי לני הנרי, שגם הסכים להשתתף בעיבוד טלוויזיוני ליצירה.

דה ואל גם כותבת סיפורים קצרים וסיפורת בזק, ובין היתר בעבר זכתה גם בפרסים על יצירות קודמות שלה, למשל: פרס הסיפור הקצר 2014 (the Bath Short Story), פרס הבידור הבריטי בשנים 2014 ו 2015 (Bridport Flash Fiction Prize) ופרס בחירת הקוראים הספרותית בשנת 2014 (SI Leeds Literary).[8] בנוסף לפרסום באנתולוגיות, יצירותיה שודרו גם ברדיו, כולל סיפורה "אדריפט באתנה", שפורסם באנתולוגיה האודיסיאה של המידלנדס שראתה אור ב Nine Arches Press, ו- "הדבר היפה" - "על הגירה, סיפורי רקע והתחלות חדשות" - שודר בתחנת הרדיו BBC 4 על ידי השדרן ברט קיסר[11].

היא כתבה על הצורך שיש בכך שתחום ההוצאה לאור יהיה כוללני יותר ופחות אקסקלוסיבי,[12] וב־22 בנובמבר 2017 היא הציגה בתוכנית הרדיו של תחנת הרדיו 4 BBC את התוכנית ששמה במרכזה את השאלה: איפה כל סופרי מעמד הפועלים? שעסקה בבחינה של סוגיות הכללה באומנויות וייצוג מעמד הפועלים בספרות הבריטית של ימינו[13].

בשנת 2019 היא פעלה רבות בתחום ספרי השמע. היא נהפכה ל"שגרירה" המקדמת את הנושא, וצוטטה: "אני חובבת של ספרי שמע. הם מגיעים אליך בדרך אחרת." [14]

במארס 2020 הקימה דה ואל יחד עם מולי פלאט פסטיבל ספרים וירטואלי של שלושה ימים בשם "סוף השבוע הגדול של הספרים", שישודר בשידור חי בכל שלושת הימים בסוף השבוע הראשון בחודש מאי כחלק מהפסטיבל של BBC אמנות - "תרבות בבידוד" - "Culture in Quarantine"[15][16].

מלגת קיט דה ואל לכתיבה יצירתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה ימים לאחר שחתמה עם ההוצאה לאור את ההסכם על פרסום ספרה הראשון, שמי הוא ליאון, היא החלה ליישם את רעיון המלגה לסופרים שבאו מרקע של מצוקה.[12] מלגת קיט דה ואל לכתיבה יוצרת היא מלגת לימודים במימון מלא, שנוצרה על ידי דה ואל תוך שימוש בחלק מכספי המקדמה שקיבלה עבור הרומן שלה, בבירקבק, אוניברסיטת לונדון .[2][17] [18]

המלגה הושקה באוקטובר 2016 במחלקה לאנגלית ומדעי הרוח של בירקבק, והיא מספקת מימון מלא לסטודנט אחד בחוג ללימודי התואר השני בכתיבה יוצרת בבירקבק, וכוללת גם מלגת נסיעות שתאפשר לאותו סטודנט לנסוע ללונדון לשיעורים ובנוסף לקבל שוברים שיאפשרו לו לקבל בחינם את הספרים ברשימת הקריאה של תוכנית הלימודים.[17] המלגה הראשונה הוענקה למשורר סטיבן מוריסון-בורק, במקור מברמינגהאם[19].

פרסים ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסום שנה מו"ל / פרס
יש סוד לזמן 2020 ראה אור בעברית בהוצאת אריה ניר
The Trick to Time 2018 פינגווין / ויקינג
Six Foot Six 2018 פינגווין (קריאות מהירות)
שמי הוא ליאון 2016 פינגווין של ויקינג, ספר השנה האירי, מועמד ברשימה הקצרה לפרס דזמונד אליוט
"Crushing Big" 2015 פרס ברידפורט, ספרות פלאש, פרס ראשון
"I Am the Painter's Daughter" 2015 Bare Fiction, ספרות פלאש, פרס שני
"Romans 1 Verse 29, Sins of the Heart" 2014 פרס ברידפורט, ספרות פלאש, פרס ראשון
"The Beautiful Thing" 2014 פרס הסיפור הקצר של באת - מקום שני ופרס הדרמה של רדיו BBC 4
"Adrift at the Athena" 2014 דרמה של אודיסיאה ופרס הדרמה של רדיו BBC 4
"The Old Man & The Suit" 2014 פרס סיפור הקצר של קוסטה, מקום שני
"Blue in Green" 2014 פרס בחירת הקוראים, פרס הספרים של SI לידס
"A Glass of Light of Silver" 2013 Final Chapters Anthology: Writings About The End Of Life
"דרך העולם" 2013 אנתולוגיה: The Sea in Birmingham
"A Taste of Death" 2011 הרשימה הקצרה של Fish Prize

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 יש סוד לזמן / קיט דה ואל ; מאנגלית: שי סנדיק ; עורכת ראשית: חיה לנדא ; עורכת התרגום: שלומית איזנמן | דה ואל, קיט (סנדיק, שי (מתרגם) ) | הספרייה הלאומית, www.nli.org.il (בעברית)
  2. ^ 1 2 Dawn Foster, "Kit de Waal: 'Working-class stories need to be told'", The Guardian, 3 February 2016.
  3. ^ Waal, Kit de (5 באוגוסט 2019). "Nostalgia is bollocks: but in 1970s Moseley, I never felt like an outsider". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2019. 
  4. ^ "William Julius", Westminster Abbey.
  5. ^ Kit de Waal, "My Irish Heritage", writing.ie, 3 April 2017.
  6. ^ 1 2 Arminta Wallace, "‘My Name is Leon’ by Kit de Waal: tears, snot, laughter and race riots", The Irish Times, 10 December 2016.
  7. ^ My Name Is Leon at Penguin Random House.
  8. ^ 1 2 "A Conversation with Kit de Waal", Greenacre Writers, 11 April 2016.
  9. ^ Martin Doyle, "My Name is Leon wins Irish Novel of the Year Award", The Irish Times, 1 June 2017.
  10. ^ "Kit de Waal: Journey to publication", Desmond Elliott Prize 2018.
  11. ^ "The Beautiful Thing" ("A short story about emigration, backstory and new beginnings by Kit de Waal. Read by Burt Caesar"), BBC Radio 4, 22 March 2015.
  12. ^ 1 2 Kit de Waal, "Whatever happened to working-class writers?", The Herald (Scotland), 24 July 2016.
  13. ^ Where Are All the Working Class Writers?, BBC Radio 4, 22 November 2017.
  14. ^ "Listening Books' Ambassadors". Listening Books. בדיקה אחרונה ב-24 בנובמבר 2019. 
  15. ^ "BBC Arts announces new programmes for Culture In Quarantine", BBC Media Centre, 25 March 2020.
  16. ^ Mark Chandler, "BBC Arts launches Culture in Quarantine with Big Books Weekend", The Bookseller, 26 March 2020.
  17. ^ 1 2 "Fully funded creative writing scholarship launched at Birkbeck", News – Birkbeck, University of London, 6 November 2015.
  18. ^ Sarah Shaffi, "De Waal to fund diversity scholarship", The Bookseller, 5 November 2015.
  19. ^ "Morrison-Burke named inaugural Kit de Waal scholar" Archived 2017-12-23 at the Wayback Machine, Penguin Random House UK, May 2016.