קייס אל-ח'זעלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קייס אל-ח'זעלי
قيس الخزغلي
קייס אל-ח'זעלי, 2017
קייס אל-ח'זעלי, 2017
לידה 24 באפריל 1974 (בן 49)
מדינת א-סדר, בגדאד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה עיראקעיראק עיראק
השכלה אוניברסיטת בגדאד
מפלגה עסאיב אהל אל-חק
דת שיעי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קייס אל-ח'זעלי (שמו המלא בערבית: قيس هادي الخزعلي; תעתיק מדויק: קיס האדי אלח'זעלי) הוא פוליטיקאי עיראקי שיעי ומזכ"ל מיליצית עסאיב אהל אל-חק.

אל-ח'זעלי למד בצעירותו לימודי דת, היה מתלמידיו של איש הדת הבכיר מוחמד סאדק א-סדר ונמנה עם קבוצה מתלמידיו שפנתה למאבק באמריקאים עם פלישתם לעיראק ב-2003. תחילה היה שותפו ויד ימינו של המנהיג השיעי מוקתדא א-סדר, אך לאחר סכסוך שהתגלע בין השניים, פרש ממיליציית "צבא המהדי" של א-סדר והקים את מיליציית עסאיב אהל אל-חק בשנת 2006, בתמיכתן של איראן וחזבאללה. היריבות בין השניים נמשכת גם כיום. בשנים 2007–2009 שהה אל-ח'זעלי במעצר אמריקאי בעקבות פעולותיו במסגרת המיליציה, ולאחר שחרורו פנה למעורבות בפוליטיקה העיראקית ואף נבחר כחבר בפרלמנט העיראקי.

אל-ח'זעלי אוחז בגישה פרו-איראנית מובהקת בפוליטיקה העיראקית, הגם שבהתבטאויות שונות הוא מבקש למתן תדמית זו ולהציג התנגדות להתערבות חיצונית בעיראק – הן איראנית והן אמריקאית. הוא קיים לאורך השנים קשרים עם כוח קודס של משמרות המהפכה של איראן וגם כיום קורא לפגיעה בכוחות האמריקאיים בעיראק ולסיום נוכחותם במדינה. החל מ-2019 הוטלו עליו ועל המיליציה סנקציות אמריקאיות, הוא הוכרז על-ידי מחלקת המדינה האמריקאית כטרוריסט בינלאומי, והמיליציה שבפיקודו סווגה אף היא כארגון טרור. אל-ח'זעלי מתבטא מעת לעת בעוינות ביחס לישראל ותומך במאבק בה.

חייו המוקדמים ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קייס אל-ח'זעלי נולד ב-20 ביוני 1974 ברובע השיעי מדינת א-סדר בבגדאד. לאחר שהשלים את לימודיו היסודיים והתיכוניים בבגדאד, למד אל-ח'זעלי גיאולוגיה בפקולטה למדעים באוניברסיטת בגדאד. את דרכו בלימודי הדת החל ב-1994, כאשר חקר סוגיה הלכתית אסלאמית בדבר זמני תפילת אל-מגרב והציג את מחקרו בחווזה של נג'ף בפני מוחמד סאדק א-סדר, מהחשובים באנשי הדת השיעים בעיראק באותה העת. בשנה זו החל ללמוד לימודי-דת באופן סדיר בנג'ף, ונמנה על תלמידיו של א-סדר עצמו.[1][2]

ב-1999 התנקשו כוחות משטר הבעת' במוחמד סאדק א-סדר ולאחר הירצחו המשיכה להתקיים התארגנות מחתרתית של תלמידיו שיצאה מן המחתרת תחת הנהגתו של מוקתדא א-סדר, בנו של מוחמד, בעקבות הפלישה האמריקאית לעיראק ב-2003. ההתארגנות קיבלה עד מהרה דמות של מיליציה שיעית בשם צבא המהדי, זכתה לתמיכתה של איראן ונאבקה באמריקאים. בראשית הדרך, נראה היה שאל-ח'זעלי משמש למעשה כיד ימינו של מוקתדא א-סדר, שעמד בראש המיליציה. במהלך עימותים ב-2004 בנג'ף בין צבא המהדי לבין כוחות הקואליציה, התרחש פיצול בין מוקתדא לבין אל-ח'זעלי, לאחר סכסוך בין השניים סביב האסטרטגיה הראויה ולאחר שאל-ח'זעלי נתן הוראות משלו ללוחמים ללא אישורו של א-סדר. בהמשך אותה שנה, החל אל-ח'זעלי לפעול באופן עצמאי נגד הכוחות האמריקאיים וכוחות הקואליציה יחד עם אנשים שהצטרפו אליו. ב-2005 נראה היה שהושגה פשרה ואל-ח'זעלי ואנשיו שבו לחיק הזרם הסדרי.[3]

הקמת עסאיב אהל אל-חק, מעצרו ושחרורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – עסאיב אהל אל-חק

ב-2006 אל-ח'זעלי ונאמניו, אשר קיימו התארגנות שנודעה בשם "הקבוצות המיוחדות", פרשו באופן סופי מצבא המהדי והקימו את המיליציה שנקראה בהמשך "עסאיב אהל אל-חק" ונתמכה באופן נרחב על-ידי איראן וחזבאללה. מקורות שונים טענו כי סיבה מרכזית לפרישתו של אל-ח'זעלי מצבא המהדי מלכתחילה הייתה עידוד שקיבל לכך מצד משמרות המהפכה האיראניים, שביניהם לבין מוקתדא א-סדר התגלעו באותה עת חילוקי-דעות,[4] ומטרת פרישתו של אל-ח'זעלי משורות ארגונו של א-סדר הייתה החרפת ההתנגדות לאמריקאים בעיראק והידוק הקשרים עם איראן.[5] המיליציה החדשה שהקים אל-ח'זעלי אכן נקטה קו אקטיבי וניצי, הוציאה לפועל מגוון פעולות נגד הכוחות האמריקאיים, והתמחתה במיוחד בהנחת מטענים על צירי התנועה שעליהם נעו הכוחות. אנשיה אומנו בין השאר על-ידי גורמים מארגון חזבאללה הלבנוני, שהנחיל להם מיומנויות גרילה שונות שבהן התמחה, ובכלל זה גם תחום המטענים.[2][3]

ב-20 בינואר 2007 בוצעה מתקפת טרור על חיילים אמריקאים שהוצבו בעיר כרבלא, שכללה חדירה אפקטיבית למתחם צבאי אמריקאי שבעקבותיה נהרגו חמישה חיילים. החשד היה כי מאחורי הפעולה המתוכננת ועתירת המודיעין עומד כוח קודס האיראני ושלוחיו. מודיעין שהושג לאחר המתקפה הוביל לפשיטה של כוחות הקואליציה על אתרים בעיר בצרה בחודש מרץ של אותה שנה, ובמהלכה נעצר אל-ח'זעלי, אחיו ליית' וכן עלי מוסא דקדוק, פעיל חזבאללה לבנוני שפעל בעיראק לארגון וסיוע למיליציות שיעיות הנתמכות על-ידי איראן.[6][7] חקירת העצורים איששה את החשד בדבר המעורבות וההנחיה של בכירי כוח קודס מאחורי המתקפה, כמו גם את עובדת ביצועה על-ידי אנשיו של אל-ח'זעלי. מאוחר יותר גם גילה לווין ריגול אמריקאי מתחם אימונים באיראן שדימה את הבסיס האמריקאי.[8][9][10][11]

שהותו במעצר וחקירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-ח'זעלי הוחזק במעצר אמריקאי כשנתיים וחצי, שבמהלכן המשיכה מיליצית עסאיב אהל אל-חק לפעול תחת הנהגתו של מקורבו, אכּרם אל-כּעבּי, והוציאה פעולות נוספות כנגד כוחות הקואליציה.[3] אל-ח'זעלי נחקר במהלך שהותו במעצר כשבעים פעם, לעיתים סירב לשתף פעולה עם חוקריו ונדמה היה שניסה להעלים מידע, אך לעיתים גם שיתף פעולה וחקירותיו הניבו מידע רב. מסמכים הכוללים את תוכן החקירות נחשפו ב-30 באוגוסט 2018.[12] המידע שסיפק כלל פרטים על המעורבות האיראנית בעיראק ובפעולת המיליציות השיעיות הפועלות בה וכן על דמויות מפתח, מן ההנהגה השיעית בעיקר, במדינה בכלל ובפוליטיקה בפרט, העומדות בקשרים עם איראן. אל-ח'זעלי זיהה דמויות מתמונות, סיפק שמות והרחיב על דרכי אספקת אמצעי הלחימה למיליציות. כמו כן, הוצגו גם תפיסותיו של אל-ח'זעלי עצמו באשר לאסטרטגייה האיראנית ביחס למדינה, תוך שהוא מזכיר כי עמד בקשר ישיר עם קאסם סולימאני, ביקר באיראן פעמים רבות ונפגש עם הנשיא לשעבר רפסנג'אני ועם המנהיג העליון עלי ח'אמנאי.[11][13][14]

אל-ח'זעלי גם סיפק מידע רב על המיליציה שבראשה עמד. הוא סיפר על תפקידו הוא בפיקוד על "הקבוצות המיוחדות", שפך אור על תקיפות רבות אחרות שביצעו אנשיו מלבד התקיפה בכרבלא, תיאר את התמיכה והמימון האיראני במיליציה, סיפר היכן התקיימו האימונים בחסות משמרות המהפכה, ופרט את חלקם של האיראנים עצמם באימונים מחד וחלקם של חזבאללה בכל הקשור ללוחמת גרילה וללוחמה אורבנית מאידך. לטענת אל-ח'זעלי, מטרת האימונים והמתקפות של המיליציה על כוחות הקואליציה הייתה עזיבת האמריקאים את עיראק. לדבריו, מטרת המתקפה בהכוונה איראנית בכרבלא ב-2007 הייתה רצון לשבות חיילים אמריקאים לצורכי מיקוח ושחרור אנשי מיליציות, ואל-ח'זעלי הודה כי הוא זה שאישר את הפעולה ונקב בשם המפקד הכפוף לו שהוביל אותה. אל-ח'זעלי סיפר גם על ההיסטוריה האישית שלו והפגין עוינות כלפי מוקתדא א-סדר, מפקדו ובן בריתו לשעבר, כשסיפר על הסכסוך ביניהם.[8][15]

בסוף מאי 2007 חטפו אנשי מיליצית עסאיב אהל אל-חק את פיטר מור, אזרח בריטי ששהה בעיראק, יחד עם שומרי ראשו. בתמורה לשחרורו דרשה המיליציה את שחרורם של קייס וליית' אל-ח'זעלי יחד עם עוד רבים מאנשי הארגון שהוחזקו במעצר. קייס אל-ח'זעלי שוחרר לבסוף ממעצרו אצל הכוחות האמריקאיים בשלהי שנת 2009, במביל לשחרורו של מור. יש הטוענים כי במסגרת העסקה נמסר גם חלק רב מנשקה של המיליציה.[4][8][16]

הפיכתו למנהיג פוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחרורו של אל-ח'זעלי מן המעצר הממושך סלל בהמשך את דרכו לפוליטיקה העיראקית. תחילה, נסע אל-ח'זעלי לאיראן והמשיך את לימודי הדת בעיר קום.[1][2] בהמשך, שב לעיראק, חזר לעמוד בראש עסאיב אהל אל-חק ופנה למעורבות משמעותית בפוליטיקה העיראקית בשנים שלאחר הנסיגה האמריקאית הרשמית מעיראק. כך, הקים ב-2014 את מפלגת א-סאדקון, שהייתה במידה רבה הזרוע הפוליטית של עסאיב אהל אל-חק, התמודדה בבחירות באפריל של אותה שנה וזכתה במושב אחד בפרלמנט. בבחירות שהתקיימו במאי 2018 הגדילה המפלגה את כוחה וזכתה ב-15 מושבים בפרלמנט, דבר שהקנה לאל-ח'זעלי כוח פוליטי רב. המפלגה משתפת פעולה עם גוש מפלגות פרו-איראניות בפרלמנט. אמנם בבחירות 2021 נחלה המפלגה מפלה, אך אל-ח'זעלי נותר דמות משמעותית ומשפיעה בפוליטיקה העיראקית.[4][5][17]

עמדות והתבטאויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איראן והציר השיעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-ח'זעלי מציג עמדה מורכבת באשר לאיראן ומעורבותה בעיראק. מחד, אל-ח'זעלי נמנה במובהק על תומכיה של איראן, רואה עין בעין עם שאיפותיה האזוריות ואינו מסתיר את קשריו עמה בעבר ובהווה. מאידך, פועל אל-ח'זעלי מאז כניסתו לפוליטיקה העיראקית להציג מראית עין מסויגת ביחס למעורבות האיראנית בעיראק, תוך השמעת מסרים ברוח "עיראק תחילה".

הקשרים ההדוקים עליהם שמר אל-ח'זעלי לאורך שנותיו במיליציה עם גורמים בכירים באיראן, ובפרט במשמרות המהפכה ובכוח קודס לא פסקו, ולאחר שחרורו מהמעצר האמריקאי שהה אל-ח'זעלי זמן מה באיראן.[18] גם לאחר שובו לעיראק הפגין אל-ח'זעלי בדיבור ובמעשה תמיכה בשאיפות הציר השיעי בראשות איראן. כך לדוגמה, בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה פעלה עסאיב אהל אל-חק שאל-ח'זעלי שב לעמוד בראשה לטובת משטרו של בשאר אל-אסד, בן בריתה של איראן. נאומיו של אל-ח'זעלי עודדו שיעים רבים להתגייס לטובת מלחמת האזרחים הסורית ולתמיכה במשטר. דוגמה נוספת לתמיכתו בשאיפותיה האזוריות של איראן ניתן למצוא בהתבטאותו ממאי 2017 על פיה הסהר השיעי עוד יהפוך לירח מלא, "לנו תהיה הארץ במלואה מהמזרח עד המערב", כאשר הבסיס לכך הוא חזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן, המיליציות בעיראק בהן עסאיב אהל אל-חק וכן משמרות המהפכה של איראן. באוקטובר 2018 התבטא אל-ח'זעלי כי הוא ותנועתו נתמכים על-ידי איראן וגאים בכך.[2][17]

לצד זאת, מאז כניסתו לפוליטיקה מספק אל-ח'זעלי התבטאויות מגוונות שעניינן הסתייגות מהשפעה איראנית נרחבת בעיראק. דומה כי הוא מבקש בכך לייצר מצג של מתינות והעדפה של האינטרס העיראקי, למול תפיסה רווחת שלו ושל תנועתו כזרוע ארוכה של איראן ותו לא. כך, בינואר 2012 התבטא אל-ח'זעלי בפני סוכנות הידיעות רויטרס כי המיליציה נכונה להניח את נשקה ולהשתתף במשחק הפוליטי בעיראק.[17] בנאומים שנאם אל-ח'זעלי בראשית 2019, הוא הציג מספר עקרונות המציירים תמונה מתונה משהו, עיראקית-לאומית המבודלת מאיראן. כך, הזכיר כי כמעט שאינו מבקר באיראן כיום למעט חופשות; הסתייג מהנהגת "וילאית אלפקיה" בעיראק (שלטון חכם ההלכה, השיטה הדתית-פוליטית הנוהגת באיראן); הסתייג מיישום מודל משמרות המהפכה בעיראק כהמשך ישיר לאי התאמת מודל וילאית אלפקיה למדינה; הבהיר כי חזבאללה הלבנוני אינו המודל אותו הוא רואה לנגד עיניו, שכן הם מתנהלים כמיעוט ואילו השיעים בעיראק הם רוב – או כדבריו, "אנחנו מדינה".[19] יש המצביעים על המאבק שניהלה עיראק בארגון המדינה האסלאמית כעל נקודת מפנה שבה החל אל-ח'זעלי להתרחק במידת-מה מאיראן.[4] אל-ח'זעלי שב ומדגיש כיום כי לאיראן מקום של כבוד כמייעצת ותומכת, אך האינטרסים שלו ושל אנשיו הם בראש ובראשונה עיראקיים, וגם בתחום הצבאי יכולות רבות כתחום הכטב"מים כבר הוקנו בפועל למיליציה וכעת נוצרה עצמאות מאיראן.[5]

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באשר לארצות הברית, מציג אל-ח'זעלי גישה ניצית ועקבית. כך, כבר מראשית הפלישה האמריקאית לעיראק היה שותף במאבק בנוכחות האמריקאית, ועל רקע זה בין השאר פרש מצבא המהדי וביסס את עסאיב אהל אל-חק הניצית יותר שכאמור הייתה אחראית על אינספור מתקפות על כוחות אמריקאים. אל-ח'זעלי אף מצדיק את המשך קיום המיליציות השיעיות החמושות בשלב זה בהמשך הנוכחות האמריקאית במדינה, זאת למול מוקתדא א-סדר יריבו הפוליטי המצדד בפירוקן ובריכוז הנשק והסמכויות בידי המדינה. הוא מסית לפגיעה בכוחות האמריקאים בהזדמנויות שונות, השתתף בהפגנה שהתקיימה מול השגרירות האמריקאית בבגדאד ב-31 באוקטובר 2019 וכללה גם פריצה למתחם השגרירות ונאם בה נאום הסתה אנטי-אמריקאי. בעקבות נאום זה, ציין מזכיר המדינה האמריקאי לשעבר, מייק פומפאו, את אל-ח'זעלי כאחד האחראים למתקפה על השגרירות האמריקאית בבגדאד ב-31 בדצמבר 2019. מספר ימים לאחר מתקפה זו חוסל על אדמת עיראק קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס, ואל-ח'זעלי קרא לנקמה על חיסולו ואמר שהנקמה תושלם רק עם השלמת הנסיגה של האמריקאים מעיראק.[2][5][20]

הטלת סנקציות אמריקאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 בדצמבר 2019 הטיל משרד האוצר האמריקאי סנקציות אישיות על אל-ח'זעלי עקב מעורבותו ומעורבות המיליציה בראשותו בדיכוי והרג מפגינים נגד ראש הממשלה עאדל עבד אל-מהדי הפרו-איראני, ובחודש שלאחר מכן סיווגה אותו מחלקת המדינה כטרוריסט בינלאומי והכריזה על עסאיב אהל אל-חק כארגון טרור.[17][19][21][22][23]

התייחסויות לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-ח'זעלי התייחס לישראל בהזדמנויות שונות, והדהד בדבריו עמדות עוינות לישראל הכוללת תמיכה ברורה במאבק בה, המקובלות מדוברים המזוהים עם הציר השיעי בהובלת איראן. כך, ב-2017 ביקר אל-ח'זעלי בכפר כילא, על גבול לבנון-ישראל, למול "פלסטין הכבושה", ונאם על הצורך להרחיב את המאבק אל מעבר לעיראק וסוריה – לתמוך בחזבאללה בלבנון במאבקו בישראל. ב-2019 הציג את השקפתו באמרו כי העברת השגרירות האמריקאית לירושלים וההכרה בריבונות ישראל על רמת הגולן על-ידי ממשל טראמפ הן חלק מתוכנית כוללת לשליטה ישראלית על כל המרחב שבין הפרת לנילוס. בהזדמנות אחרת טען כי ישראל מבוססת על אידאולוגיה הקשורה בכתוב בתורה, מעוניינת במלחמה באזור ומתכננת ליישב פליטים פלסטינים בעיראק. ב-2021 אמר כי התוקפנות הישראלית אינה רק פגיעה בפלסטינים, אלא גם בערבים ובמוסלמים כולם, וכי סיום הכיבוש הישראלי על אדמות ערביות הוא בלתי נמנע.[13][17]

אל-ח'זעלי נוטה להאשים את ישראל גם במעורבות בענייניה הפנימיים של עיראק. כך לדוגמה, בתגובה להטלת הסנקציות האמריקאיות עליו הכחיש אל-ח'זעלי כל מעורבות של המיליציה בהרג מפגינים, והאשים את ישראל וארצות הברית כעומדות מאחורי המחאות כנגד ממשלתו של עאדל עבד אל-מהדי ב-2019. כמו כן, בראיון שקיים ב-2022 אמר כי ישראל היא העומדת מאחורי הפיחות בהישגיהם של גורמים פרו-איראניים בבחירות, וטען שהדבר התרחש בסיוע תכנון בריטי ובמימון של איחוד האמירויות.[2][5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 قيس الخزعلي, عراقيبيديا
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 “חבורות אנשי האמת”, דיוקנה של מיליציה שיעית-עיראקית המופעלת ע”י כוח אלקדס האיראני, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, ‏8 בינואר 2020
  3. ^ 1 2 3 Marisa Cochrane, Ahl al Haq and the Khazali Special Groups Network.pdf Asaib Ahl al‐Haq and the Khazali Special Groups Network, Institute for the Study of War, ‏January 13, 2008
  4. ^ 1 2 3 4 من قائد فصيل مسلح إلى سياسي يرضي أمريكا ويرفض أوامر إيران.. مصادر تكشف لـ”عربي بوست” تفاصيل تحركات قيس الخزعلي, عربي بوست, ‏30 ביולי 2023
  5. ^ 1 2 3 4 5 A closer look at BBC Persian's full interview with Asaib Ahl al-Haq leader Qais al-Khazali, MECRA, Middle East Center for Reporting and Analysis, ‏Jan 23, 2022
  6. ^ Brig. Gen. Kevin J. Bergner, [https://webcitation.org/630ZI0jwr?url=http://www.usf-iraq.com/images/stories/Press_briefings/2007/070702_briefing_slides.pdf MULTI-NATIONAL FORCE NATIONAL FORCE - IRAQ Situational Update], ‏July 7, 2007
  7. ^ עלי מוסא דקדוק (אבו חסין סאג’ד): דיוקנו של מפקד ההתארגנות הצבאית של חזבאללה ברמת הגולן (“תיק הגולן”), באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, ‏17 במרץ 2019
  8. ^ 1 2 3 Bill Roggio, Apparently we do negotiate with hostage-takers, The Weekly Standard Vol. 15, Iss. 17, 2010
  9. ^ ליאור רז ואבי יששכרוף, רוחות בירות, ‏פרק 1, 2023
  10. ^ Alice Fordham, Hostage Peter Moore’s fate tied to that of Laith and Qais al Khazali, The Times, ‏December 31, 2009
  11. ^ 1 2 Josh Rogin, Iraqi terrorist turned politician told U.S. interrogators he worked with Iran to kill Americans, The Washington Post, ‏August 30, 2018
  12. ^ The Qayis al-Khazali Papers, The American Enterprise Institute (AEI), ‏August 30, 2018
  13. ^ 1 2 Bill Roggio, Tehran's growing influence in Iraq is no accident, newly declassified interrogation transcripts show, The Weekly Standard Vol. 24, Iss. 2, Sep 17, 2018
  14. ^ TACTICAL INTERROGATION REPORT, The American Enterprise Institute (AEI), ‏April 6, 2018
  15. ^ Michael R Gordon and Ben Kesling, Iran Role in Iraq War Surfaces in Reports --- U.S. intelligence records show how a key Iraqi Shiite figure worked with Tehran, Wall Street Journal, August 31, 2018
  16. ^ Martin Chulov, Cleric freed in move expected to prompt handover of kidnapped Briton's body, The Guardian, ‏January 3, 2010
  17. ^ 1 2 3 4 5 Qais al-Khazali, Counter Extrimism Project
  18. ^ Kenneth Katzman, Iran’s Foreign and Defense Policies, Congressional Research Service, ‏October 8, 2019
  19. ^ 1 2 Michael Knights, Frzand Sherko, Can Asaib Ahl al-Haq Join the Political Mainstream?, The Washington Institute for Near East Policy, ‏Feb 14, 2019
  20. ^ US embassy siege leader was guest at White House during Obama presidency, Al Arabiya, ‏January 3, 2020
  21. ^ US sanctions Iran-linked Iraqis over protest deaths, Made for Minds, ‏December 6, 2019
  22. ^ U.S. to designate Iran-backed Iraqi militia as foreign terrorist organization, Reuters, ‏JANUARY 3, 2020
  23. ^ State Department Terrorist Designations of Asa’ib Ahl al-Haq and Its Leaders, Qays and Laith al-Khazali, U.S. Department of State, ‏JANUARY 3, 2020
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קייס_אל-ח%27זעלי&oldid=38455017"