שגרירות ארצות הברית בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שגרירות ארצות הברית בישראל
United States Embassy in Israel
Seal of an Embassy of the United States of America.svg
Relocation of US Embassy in Israel from Tel Aviv to Jerusalem DSC0557 (28239099728).jpg
מידע על המבנה
סוג שגרירות
כתובת רחוב דוד פלוסר 14
עיר ירושליםירושלים  ירושלים
מדינה ישראלישראל  ישראל
התחלת הבנייה 2018
בעלים מחלקת המדינה של ארצות הברית
ראש הנציגות דייוויד פרידמן
קואורדינטות 31°44′52″N 35°13′29″E / 31.747816°N 35.224632°E / 31.747816; 35.224632 
il.usembassy.gov
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map.svg
 
שגרירות ארצות הברית בישראל
שגרירות ארצות הברית בישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שגרירות ארצות הברית בישראל שוכנת בשכונת ארנונה בירושלים, והיא אחראית על מכלול האינטרסים של ארצות הברית בישראל ועוסקת ביחסי ארצות הברית-ישראל. השגרירות עברה לירושלים מתל אביב ב-14 במאי 2018, בעקבות החלטת הנשיא דונלד טראמפ בדצמבר 2017, ובהתאם לחוק שחוקק בקונגרס ב-1995. עד למעבר זה שכנה השגרירות ברחוב הירקון בתל אביב.

תפקידי השגרירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השגרירות מופקדת על שטחי מדינת ישראל. השגרירות מעניקה מענה לצרכיהם של אזרחי ארצות הברית המתגוררים או השוהים בתחומי אחריותה. לצד השגרירות, גם המחלקה הקונסולרית של שלוחת השגרירות בתל אביב מספקת שירותים קונסולריים לאזרחי ארצות הברית השוהים בישראל, וכן בוחנת בקשות לויזות (במקביל לאפשרות לקבל ויזה בשגרירות בירושלים[1]) שהייה בארצות הברית, ומטפלת בהנפקתן. עוד מפעילה השגרירות נציג קונסולרי בחיפה.

מחלקת ההסברה וקשרי החוץ של השגרירות מפעילה את "המרכז האמריקאי" (The American Center) בירושלים, שמטרתו להעניק לציבור הישראלי מידע אודות ארצות הברית. במקום מרכז מידע וספרייה שבה כ-6,000 ספרים, מאגרי מידע ממוחשבים, כתבי עת, סרטי וידאו ו-DVD, וכן תמלילי נאומים של נשיאי ארצות הברית. עוד מפעילה השגרירות שלוחות דומות המכונות "הפינה האמריקאית" (The American corner) בעכו, בכרמיאל, בבאר שבע ובמרכז הערבי-יהודי ביפו ברחוב קדם בשכונת גבעת עלייה.

שגריר ארצות הברית בישראל הנוכחי הוא דייוויד פרידמן. מעונו הרשמי נמצא בהרצליה פיתוח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנים ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית ימיה שכנה שגרירות ארצות הברית בישראל ברמת גן, ובאוקטובר 1952 עברה השגרירות לשדרות רוטשילד בתל אביב.[2]

השגרירות בתל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה בתל אביב

משנת 1960[3] עד למאי 2018, שכנה שגרירות ארצות הברית בישראל בתל אביב. מבנה השגרירות היה בניין בן שש קומות שלו חזות ברוטליסטית ומבוצרת. מעטפת המבנה עשויה מבטון חשוף, בקומת הקרקע שלו פתחים מעטים, ולאורך חזיתו הפונה לרחוב הירקון הוקמה בשנות ה-90 גדר בטיחות שמטרתה למנוע פיגועים בשגרירות באמצעות כלי רכב (פיגוע דריסה, פיגוע באמצעות מכונית תופת וכדומה). צדו האחורי של הבניין פונה לרציף הרברט סמואל והוא נמוך מחלקו הקדמי, בשל מפל הגבהים של רכס הכורכר המקביל לים. מדרום לבנין שוכן מגרש החניה המשרת אותו, אף הוא מוקף חומה ושמור היטב. על גג הבניין מותקנים אנטנות ומכשור אלקטרוני.

עד לשנות ה-90 שכן בקומת הקרקע של המבנה מרכז תרבות שכלל ספריה וקיים פעולות תרבות, אך כחלק מהתבצרות המבנה נפסקה פעילותו.

פעמים רבות נערכו מול מבנה השגרירות הפגנות נגד מדיניות ארצות הברית.[4]

במאי 2018, עם העברת השגרירות לירושלים, הוגדר השגרירות בתל אביב כשלוחה של השגרירות שבירושלים (Branch Office Tel Aviv), אך חלק ניכר מהפעילות של ארצות הברית בישראל ממשיך להתבצע בה.

העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס נואם בכנסת בינואר 2018. בנאומו הבטיח פנס כי שגרירות ארצות הברית בישראל תעבור לירושלים עד סוף 2019.

ב־23 באוקטובר 1995 אושר בקונגרס חוק המכיר בירושלים כבירת ישראל אשר מחייב בין היתר את ממשל ארצות הברית להעביר אליה את השגרירות עד לשנת 1999.[5] עם זאת, בלחץ נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, הוכנס בנוסח החוק סעיף המאפשר לנשיא לדחות את מימוש החוק בכל חצי שנה, בנסיבות של "ביטחון לאומי", מאחר שטרם הושגה הסכמה בנוגע למעמדה של העיר בין ישראל והפלסטינים.

ביולי 1999 ניסה הסנאט להגיש גרסה מתוקנת של החוק, המחייבת את העברת השגרירות לירושלים, ומנכה 100 מיליון דולרים מתקציב מחלקת המדינה של ארצות הברית אם לא תיישם את החוק. ראש ממשלת ישראל, אהוד ברק, ביקש מהסנאטורים שתמכו בהצעת החוק למשוך אותה, מחשש שתפגע בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני.[6]

בספטמבר 2016 נפגש דונלד טראמפ עם בנימין נתניהו, ואמר שאם ייבחר, ארצות הברית תכיר בירושלים כבירתה של ישראל, וכחלק מהכרה זו תועבר שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים. במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 חזר טראמפ על הצהרה זו מספר פעמים. בדצמבר אותה שנה החל צוות מארצות הברית לבצע בדיקות שטח עם נציגים ממשרד החוץ ומשרד הקליטה על מנת לבדוק אופציות שונות להעברת מבנה השגרירות לירושלים.[7]

שר החוץ היוצא של ארצות הברית, ג'ון קרי, אמר שהחלטה כזו עלולה להביא להתלקחות אלימה באזור.[8] נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, אמר: "העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים תביא את השלום למבוי סתום ... זהו קו אדום שלא נסכים לו."[9] גם שר ההסברה של ירדן, מוחמד אל-מומאני, אמר כי העברת השגרירות לירושלים תהווה חצייה של "קו אדום" וכי יהיו למהלך "השלכות קטסטרופליות".[8]

שלט ההקדשה על שגרירות ארצות הברית בירושלים

מנגד הצהיר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: "ביחס לרעיון פתיחת שגרירות אמריקנית בירושלים אני משיב על כך במילה אחת – גרייט. אדיר. טראמפ הולך בכיוון של תמיכה במדינת ישראל ויודע להעריך את הרצון שלנו לשלום."[10]

ב-6 בדצמבר 2017 נשא נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, את נאום ירושלים בו הכריז כי ארצות הברית מכירה בירושלים כעיר הבירה של מדינת ישראל, וכי הוא הורה לצוות מחלקת המדינה להתחיל בהכנות להעברת את שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים.[11] בפברואר 2018 הודיעה מחלקת המדינה האמריקנית כי השגריר יעביר את מושבו למתחם הקונסוליה בירושלים ב-14 במאי 2018, לכבוד יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל.[12]

ב-14 במאי 2018 הוכרז על מעבר השגרירות מתל אביב לשכונת ארנונה בירושלים, לבניין ששימש את הקונסוליה של ארצות הברית בירושלים ברח' דוד פלוסר 14, בשטח שחלקו היה בגבולות "ירושלים המערבית" וחלקו בשטח שריבונות ישראל בו הוחלה בפועל רק ב-1967. ביום זה התקיים טקס העברת השגרירות, שבו השתתפו כ-250 אורחים מארצות הברית ועוד אורחים מרחבי העולם.

ב-5 ביוני 2018, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, דחה את יישום העברת השגרירות לירושלים בחצי שנה נוספת, בשל אי העברת מעון השגריר הרשמי לירושלים.[13]

מבנה השגרירות בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "כל שירותי הויזה זמינים בשגרירות ארצות הברית בירושלים."
  2. ^ שגרירות ארצות הברית מרמת גן לת"א, דבר, 30 באוקטובר 1952
  3. ^ הושלם בנין שגרירות ארה"ב, למרחב, 22 בנובמבר 1960
  4. ^ הפגנת מק"י ליד שגרירות ארה"ב, הצופה, 18 בפברואר 1968;
    הפגנת סטודנטים, על המשמר, 5 בספטמבר 1969;
    סטודנטים אמריקניים הלומדים בישראל פתחו בשביתת רעב, מעריב, 7 במאי 1970;
    הרב כהנא ממשיך בצום מול שגרירות ארה"ב, דבר, 8 בפברואר 1974;
    נאמני א"י הפגינו נגד לחצי ארה"ב, מעריב, 16 בפברואר 1979
  5. ^ The Jerusalem Embassy Relocation Act
  6. ^ יורם אטינגר, שגרירות ארה"ב בירושלים - אבן בוחן, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 15 בדצמבר 2016
  7. ^ דנה ויס, ‏פרסום ראשון: בדיקות בשטח להעברת שגרירות ארה"ב לירושלים, באתר ‏mako‏‏, ‏12 בדצמבר 2016‏
  8. ^ 8.0 8.1 ברק רבידקרי: העברת שגרירות ארה"ב לירושלים תביא לפיצוץ מוחלט באזור, באתר הארץ, 7 בינואר 2017
  9. ^ חזי סימנטוב, ברש"פ מתכוננים לעידן טראמפ: "העברת השגרירות לי-ם - הכרזת מלחמה על המוסלמים", באתר ערוץ עשר, 6 בינואר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  10. ^ איתמר אייכנר, נתניהו: "העברת שגרירות ארה"ב לירושלים – רעיון אדיר", באתר ynet, 14 בדצמבר 2016
  11. ^ טראמפ: "החלטתי להכיר בי-ם כבירה", באתר ‏mako‏‏, ‏6 בדצמבר 2017‏
  12. ^ יניר קוזין, ‏מתנה ליום העצמאות ה-70: שגרירות ארצות הברית תעבור לירושלים ב-14 במאי, באתר מעריב השבוע, 23 בפברואר 2018
  13. ^ טראמפ חתם על דחיית חוק העברת השגרירות, באתר ישראל היום, 5 ביוני 2018