שגרירות ארצות הברית בישראל

שגרירות ארצות הברית בישראל
United States Embassy in Israel
Seal of an Embassy of the United States of America.svg
חותם השגרירות למעלה והמבנה בירושלים למטה
חותם השגרירות למעלה והמבנה בירושלים למטה
מידע כללי
סוג שגרירות
כתובת רחוב דוד פלוסר 14
מיקום Emblem of Jerusalem.svg ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
בעלים מחלקת המדינה של ארצות הברית
ראש הנציגות תומאס ריצ'רד ניידס
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 2018 – 14 במאי 2018
תאריך פתיחה רשמי 14 במאי 2018 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°44′52″N 35°13′29″E / 31.747816°N 35.224632°E / 31.747816; 35.224632
il.usembassy.gov
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
שגרירות ארצות הברית בישראל
שגרירות ארצות הברית בישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שגרירות ארצות הברית בישראל היא הנציגות הדיפלומטית של ארצות הברית בישראל. השגרירות אחראית על מכלול האינטרסים של ארצות הברית בישראל ועוסקת ביחסי ארצות הברית–ישראל. ב־14 במאי 2018 עברה השגרירות לרחוב דוד פלוסר שבשכונת ארנונה בירושלים, בעקבות החלטת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בדצמבר 2017, ובהתאם לחוק שחוקק בקונגרס ב-1995. עד למעבר זה שכנה השגרירות ברחוב הירקון בתל אביב. עם העברת השגרירות לירושלים הוגדרה השגרירות בתל אביב כשלוחה של השגרירות שבירושלים, אך חלק ניכר מהפעילות של ארצות הברית בישראל ממשיך להתבצע בה.

תפקידי השגרירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השגרירות מופקדת על שטחי מדינת ישראל. השגרירות מעניקה מענה לצרכיהם של אזרחי ארצות הברית המתגוררים או השוהים בתחומי אחריותה. לצד השגרירות, גם המחלקה הקונסולרית של שלוחת השגרירות בתל אביב מספקת שירותים קונסולריים לאזרחי ארצות הברית השוהים בישראל, וכן בוחנת בקשות לויזות שהייה בארצות הברית, ומטפלת בהנפקתן.

מחלקת ההסברה וקשרי החוץ של השגרירות מפעילה את "המרכז האמריקאי" (The American Center) בירושלים, שמטרתו להעניק לציבור הישראלי מידע אודות ארצות הברית. במקום מרכז מידע וספרייה שבה כ-6,000 ספרים, מאגרי מידע ממוחשבים, כתבי עת, סרטי וידאו ו-DVD, וכן תמלילי נאומים של נשיאי ארצות הברית. עוד מפעילה השגרירות שלוחות דומות המכונות "הפינה האמריקאית" (The American corner) בעכו, בכרמיאל, בבאר שבע ובמרכז הערבי-יהודי ביפו ברחוב קדם בשכונת גבעת עלייה.

שגריר ארצות הברית בישראל הוא תומאס ריצ'רד ניידס.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנים ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית ימיה שכנה שגרירות ארצות הברית בישראל ברמת גן, ובאוקטובר 1952 עברה השגרירות לשדרות רוטשילד בתל אביב.[2]

השגרירות בתל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – סניף תל אביב של שגרירות ארצות הברית
המבנה בתל אביב
סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס נואם בכנסת בינואר 2018. בנאומו הבטיח פנס כי שגרירות ארצות הברית בישראל תעבור לירושלים עד סוף 2019.
שלט ההקדשה על שגרירות ארצות הברית בירושלים
צוות שגרירות ארצות הברית בישראל במהלך מצעד הגאווה בתל אביב, יוני 2021

משנת 1960[3] עד מאי 2018 שכנה שגרירות ארצות הברית בישראל בתל אביב. בשנת 1963 החלה סולל בונה לבנות לשגרירות אגף נוסף שהושלם בשנת 1965.[4] מבנה השגרירות היה בניין בן שש קומות, ולו חזות ברוטליסטית ומבוצרת. מעטפת המבנה עשויה מבטון חשוף, בקומת הקרקע שלו פתחים מעטים, ולאורך חזיתו הפונה לרחוב הירקון הוקמה בשנות ה-90 גדר בטיחות שמטרתה למנוע פיגועים בשגרירות באמצעות כלי רכב (פיגוע דריסה, פיגוע באמצעות מכונית תופת וכדומה). צדו האחורי של הבניין פונה לרציף הרברט סמואל והוא נמוך מחלקו הקדמי, בשל מפל הגבהים של רכס הכורכר המקביל לים. מדרום לבנין שוכן מגרש החניה המשרת אותו, אף הוא מוקף חומה ושמור היטב. על גג הבניין מותקנים אנטנות ומכשור אלקטרוני.

עד לשנות ה-90 שכן בקומת הקרקע של המבנה מרכז תרבות שכלל ספרייה וקיים פעולות תרבות, אך כחלק מביצור המבנה הופסקה פעילותו.

פעמים רבות נערכו מול מבנה השגרירות הפגנות נגד מדיניות ארצות הברית.[5]

במאי 2018, עם העברת השגרירות לירושלים, הוגדרה השגרירות בתל אביב כשלוחה של השגרירות שבירושלים (Branch Office Tel Aviv), אך חלק ניכר מהפעילות של ארצות הברית בישראל ממשיך להתבצע בה.

העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל

בשנת 1989 הגיעה ממשלת ישראל וממשלת ארצות הברית להסכם על הקצאת 30 דונם, בשטח מחנה אלנבי לשעבר בירושלים, לטובת הקמת שגרירות ארצות הברית בישראל. זאת בעקבות לחצים שהפעילו משה ארנס וראש הממשלה יצחק שמיר על הממשל האמריקאי באמצעות הקונגרס.[6][7] למרות ההסכם הקמת שגרירות ארצות הברית במתחם לא יצאה פועל, מאחר שנדרש אישור של הקונגרס האמריקאי. אך ההסכם גרם לעיכוב בפיתוח שאר מתחם המחנה שהוקצה לטובת בנייה למגורים ומסחר, עקב הצורך להתחשב בתוכנית הבנייה של השגרירות.[8]

ב־23 באוקטובר 1995 אושר בקונגרס האמריקאי חוק המכיר בירושלים כבירת ישראל, אשר בין היתר מחייב את ממשל ארצות הברית להעביר אליה את השגרירות עד לשנת 1999.[9] עם זאת, בלחץ נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, הוכנס בנוסח החוק סעיף המאפשר לנשיא לדחות את מימוש החוק בכל חצי שנה, בנסיבות של "ביטחון לאומי", מאחר שטרם הושגה הסכמה בנוגע למעמדה של העיר בין ישראל והפלסטינים. בינואר 2001, הכריז קלינטון כי ירושלים צריכה להיות בירה משותפת של ישראל ומדינת פלסטין העתידית, עם שני שגרירויות של ארצות הברית לכל מדינה.[10]

בספטמבר 2002, העביר הקונגרס החלטה המגדירה את ירושלים כבירת ישראל, והמחייבת את ארצות הברית להעביר את השגרירות. בנוסף ההחלטה הכפיפה את הקונסוליה במזרח ירושלים (שפעלה מול הפלסטינים באופן עצמאי) לשגרירות בתל אביב.[11] הנשיא בוש חתם על מסמך ההחלטה, אך אמר כי החלטת הקונגרס היא המלצה, ולא החלטה מחייבת.[12] בעקבות ההחלטה, בדצמבר 2002, הכין מינהל מקרקעי ישראל הצעה כספית לאמריקנים, עבור המגרש במחנה אלנבי, כפי שכבר סוכם ב-1989.[13]

בספטמבר 2016 נפגש דונלד טראמפ עם בנימין נתניהו, ואמר שאם ייבחר, ארצות הברית תכיר בירושלים כבירתה של ישראל, וכחלק מהכרה זו תועבר שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים. במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 חזר טראמפ על הצהרה זו מספר פעמים. בדצמבר אותה שנה החל צוות מארצות הברית לבצע בדיקות שטח עם נציגים ממשרד החוץ ומשרד הקליטה על מנת לבדוק אופציות שונות להעברת מבנה השגרירות לירושלים.[14]

שר החוץ היוצא של ארצות הברית, ג'ון קרי, אמר שהחלטה כזו עלולה להביא להתלקחות אלימה באזור.[15] נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, אמר: "העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים תביא את השלום למבוי סתום ... זהו קו אדום שלא נסכים לו."[16] גם שר ההסברה של ירדן, מוחמד אל-מומאני, אמר כי העברת השגרירות לירושלים תהווה חצייה של "קו אדום" וכי יהיו למהלך "השלכות קטסטרופליות".[15]

מנגד הצהיר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: "ביחס לרעיון פתיחת שגרירות אמריקנית בירושלים אני משיב על כך במילה אחת – גרייט. אדיר. טראמפ הולך בכיוון של תמיכה במדינת ישראל ויודע להעריך את הרצון שלנו לשלום."[17]

במאי 2017 החליט טראמפ להמשיך להקפיא העברת השגרירות לחצי שנה.[18]

ב-6 בדצמבר 2017 נשא נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, את נאום ירושלים בו הכריז כי ארצות הברית מכירה בירושלים כעיר הבירה של מדינת ישראל, וכי הוא הורה לצוות מחלקת המדינה להתחיל בהכנות להעברת את שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים.[19] בפברואר 2018 הודיעה מחלקת המדינה האמריקנית כי השגריר יעביר את מושבו למתחם הקונסוליה בירושלים ב-14 במאי 2018, לכבוד יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל.[20]

ב-14 במאי 2018 הוכרז על מעבר השגרירות מתל אביב לשכונת ארנונה בירושלים, לבניין ששימש את הקונסוליה של ארצות הברית בירושלים ברח' דוד פלוסר 14, בשטח שחלקו היה בגבולות "ירושלים המערבית" וחלקו בשטח שריבונות ישראל בו הוחלה בפועל רק ב-1967. ביום זה התקיים טקס העברת השגרירות, שבו השתתפו כ-250 אורחים מארצות הברית ועוד אורחים מרחבי העולם.

ב-5 ביוני 2018, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, דחה את יישום העברת השגרירות לירושלים בחצי שנה נוספת, בשל אי־העברת מעון השגריר הרשמי לירושלים.[21]

בספטמבר 2020, הודיעה שגרירות ארצות הברית בישראל כי מכרה את מעון השגריר, ברחוב גלי תכלת בהרצליה פיתוח לשלדון אדלסון, תמורת כ-300 מיליון שקל (84 מיליון דולרים), זו הייתה עסקת המכירה של בית פרטי הגדולה ביותר בתולדות המדינה. עם זאת השגריר המשיך לגור בבית בשכירות למשך חצי שנה.[22] השגריר תומאס ניידס, שמונה בנובמבר 2021, התגורר במלון וולדורף אסטוריה ירושלים.[23] במאי 2022, שכרה השגרירות בית ברחוב עמק רפאים כמעון הרשמי של השגריר.[24]

מבנה השגרירות בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989 הוקצה שטח של 30 דונם, בשטח מחנה אלנבי, בצמוד לדרך חברון, לטובת הקמת מבנה השגרירות.[25] הפרויקט לא יצא לפועל והשטח, בו חורשת אורנים, נשאר ריק. עם זאת תכנון המתחם נמשך, בין השאר ביקשה ב-2001 השגרירות למנוע בניית בית כנסת צמוד לשטח הבנייין המתוכנן.[26] בתקופת ירושלים המחולקת החזיקה ארצות הברית שני קונסוליות בירושלים, אחת ברחוב אגרון במערב ירושלים והשנייה בדרך שכם במזרח ירושלים. בשנת 2002 הוחלט לסגור את הקונסוליה במזרח ירושלים, במקומה נרכש מתחם מלון דיפלומט לשעבר בשכונת ארנונה.[27] במקום ביקשה הקונסוליה לבנות בניין משרדים חדש, אך התנגדות התושבים הביאה לעיכוב בהשלמת המבנה.[28] העברת הקונסוליה למבנה החדש הושלמה בקיץ 2010.[29] מלון דיפלומט עצמו שימש כמעון לעולים קשישים מאז 1991,[30] וחוזה השכירות שלו חודש גם לאחר הקמת הקונסוליה.[31]

עם ההחלטה על העברת השגרירות לירושלים הוחלט שבניין הקונסוליה ישמש את השגרירות. כולל בניין מלון דיפלומט לאחר שחוזה השכירות של משרד הקליטה יסתיים.[32] סביב המתחם נבנתה חומה בגובה 5.8 מטר. לפרויקט לא ניתן היתר בנייה רשמי, בעקבות פטור שהעניק לו צו של שר האוצר.[33] תושבי שכונת ארנונה יצאו למאבק, שלא צלח, נגד הקמת החומה המסתירה להם את הנוף.[34] במקביל בפגישה בין ראש העיר משה ליאון לנציגי מחלקת המדינה האמריקאית, הוחלט על מתן מסלול ירוק פנים עירוני לתכנון מבנה הקבע של השגרירות במתחם אלנבי. עוד הוסכם כי תחנה מתוכננת של הקו הכחול של הרכבת הקלה בדרך חברון, תזוז 4 מטרים לבקשת יחידת האבטחה של השגרירות.[35] בתחילת 2019 מנסרה הודעה כי מעון העולים במלון דיפלומט ייסגר.[36]

בפברואר 2021, אישרה להפקדה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה את התוכניות להקמת מבנה עבור השגרירות במחנה אלנבי, כולל מעון רשמי של השגריר, והרחבת מתחם מלון דיפלומט והקמת מבנים נוספים במקום למגורי סגל.[37] ביוני 2021, פורסם כי מלון קראון פלזה ירושלים נשכר במקום מלון דיפלומט כמעון לעולים.[38]

ביולי 2022, משפחות פלסטיניות הציגו מסמכים מארכיון המדינה לפיהם הקרקע שעליה צפויה לקום השגרירות במחנה אלנבי, הופקעה מהם מתוקף חוק נכסי נפקדים. עם זאת ההפקעה בוצעה במקור כבר על ידי שלטונות המנדט הבריטי, וחלה עליה התיישנות.[39]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יורי ילון, אריאל כהנא, ‏הנשיא הרצוג בטקס עם שגריר ארה"ב: "אם לא יושג פתרון דיפלומטי עם איראן - כל האופציות על השולחן", באתר ישראל היום, 5 בדצמבר 2021
  2. ^ שגרירות ארצות הברית מרמת גן לת"א, דבר, 30 באוקטובר 1952
  3. ^ הושלם בנין שגרירות ארה"ב, למרחב, 22 בנובמבר 1960
  4. ^ סו"ב יבנה אגף נוסף לבניין שגרירות ארה"ב, למרחב, 28 באוגוסט 1963
  5. ^ הפגנת מק"י ליד שגרירות ארה"ב, הצופה, 18 בפברואר 1968;
    הפגנת סטודנטים, על המשמר, 5 בספטמבר 1969;
    סטודנטים אמריקניים הלומדים בישראל פתחו בשביתת רעב, מעריב, 7 במאי 1970;
    הרב כהנא ממשיך בצום מול שגרירות ארה"ב, דבר, 8 בפברואר 1974;
    נאמני א"י הפגינו נגד לחצי ארה"ב, מעריב, 16 בפברואר 1979
  6. ^ אלעזר לוין, חלק משגרירות ארה״ב יוקם במחנה אלנבי בי־ם, חדשות, 27 ביולי 1989
    מנחם רהט, ארה"ב רכשה מגרשים לבניית שגרירות בת"א וקונםוליה בי"ם, מעריב, 19 בינואר 1989
  7. ^ אמנון ברזילי, מחפשים מקום לשגרירות האמריקאית, חדשות, 28 באפריל 1993
  8. ^ דוד חיון, ‏קבלן: הסכם בין עיריית ירושלים לממשלת ארה"ב עיכב בנייה במחנה אלנבי, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2000
  9. ^ The Jerusalem Embassy Relocation Act
  10. ^ שירות גלובס, רן דגוני, וושינגטון ויעקב שרגל, ניו-יורק, ‏קלינטון: שולל את זכות השיבה; ירושלים - בירת ישראל ופלשתין; הפלשתינים: דוחים מסמך הגישור, באתר גלובס, 8 בינואר 2001
  11. ^ הארץ, הקונגרס העביר החלטה המגדירה ירושלים כבירת ישראל, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2002
  12. ^ סוכנויות הידיעות, בוש: חוק "ירושלים הבירה" אינו מחייב, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2002
  13. ^ גל ניסים, ‏מינהל מקרקעי ישראל מכין הצעה כספית פרקטית להעברת שגרירות ארה"ב לירושלים, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2002
  14. ^ דנה ויס, ‏פרסום ראשון: בדיקות בשטח להעברת שגרירות ארה"ב לירושלים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 בדצמבר 2016‏
  15. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד ברק רביד, קרי: העברת שגרירות ארה"ב לירושלים תביא לפיצוץ מוחלט באזור, באתר הארץ, 7 בינואר 2017
  16. ^ חזי סימנטוב, ברש"פ מתכוננים לעידן טראמפ: "העברת השגרירות לי-ם - הכרזת מלחמה על המוסלמים", באתר של "רשת 13", 6 בינואר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  17. ^ איתמר אייכנר, נתניהו: "העברת שגרירות ארה"ב לירושלים – רעיון אדיר", באתר ynet, 14 בדצמבר 2016
  18. ^ רן דגוני, ‏טראמפ צפוי להחליט היום אם להמשיך להקפיא העברת השגרירות, באתר גלובס, 31 במאי 2017
  19. ^ טראמפ: "החלטתי להכיר בי-ם כבירה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 בדצמבר 2017‏
  20. ^ יניר קוזין, ‏מתנה ליום העצמאות ה-70: שגרירות ארצות הברית תעבור לירושלים ב-14 במאי, באתר מעריב אונליין, 23 בפברואר 2018
  21. ^ טראמפ חתם על דחיית חוק העברת השגרירות, באתר ישראל היום, 5 ביוני 2018
  22. ^ טל שניידר, ‏שגרירות ארה״ב בישראל: מכרנו את בית השגריר, יתגורר שם עד אביב 2021, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2020
  23. ^ איתמר אייכנר, עובד מהמלון: לשגריר האמריקני עדיין אין בית בישראל, באתר ynet, 19 בינואר 2022
  24. ^ איתמר אייכנר, אחרי חצי שנה של חיפושים: שגריר ארה"ב נכנס לביתו החדש בירושלים, באתר ynet, 19 במאי 2022
  25. ^ אלעזר לוין, חלק משגרירות ארה״ב יוקם במחנה אלנבי בי־ם, חדשות, 27 ביולי 1989
  26. ^ הארץ, בית כנסת מתוכנן מונע העברת שגרירות ארה"ב לי-ם, באתר הארץ, 8 במרץ 2001
  27. ^ הארץ, חלק מהקונסוליה האמריקאית עובר למערב ירושלים, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2002
  28. ^ שמואל דקלו, ‏עתירה - למנוע העברת הקונסוליה האמריקאית ממזרח ירושלים לשכונת תלפיות שבמתחם מלון דיפלומט, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2003
    עתירה נגד העברת קונסולית ארה"ב בי-ם, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2003
  29. ^ אבי יששכרוף, קונסוליית ארה"ב שהיתה סמל ליחסים עם הפלסטינים עוברת למערב ירושלים, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2010
  30. ^ נרי ליבנה, פתאום נזכרו מי זה שיף, חדשות, 31 במאי 1991
    דורון מאירי, אבנים ומוטות בתגרה בין עולים מבריה״מ לאתיופים, חדשות, 27 באוגוסט 1991
  31. ^ שלומית צור, ‏השרה לנדבר הכריזה על חידוש חוזה שכירות בזבזני לעולים, באתר גלובס, 16 בפברואר 2015
  32. ^ שלומית צור, ‏מלון דיפלומט בירושלים המיועד לשגרירות ארה"ב יפונה ב-2020, באתר גלובס, 26 בדצמבר 2017
  33. ^ אתר למנויים בלבד יעל דראל, כחלון מסדר לאמריקאים פטור מהיתר בנייה; משפטנים: "לא בטוח שהמהלך חוקי", באתר הארץ, 22 במרץ 2018
  34. ^ לירן תמרי, אחרי הפרסום במיינט ירושלים: תושבי ארנונה יחריפו את המאבק נגד שגרירות ארה"ב, באתר mynet‏ ירושלים, 3 בספטמבר 2019
  35. ^ שלומי הלר, שגרירות ארה"ב בירושלים קיבלה אור ירוק לתכנון מבנה קבע בארנונה, באתר כל העיר, 10 בדצמבר 2019
  36. ^ שלומית צור, ‏השעון מתקתק, אבל המדינה לא מוצאת פתרון דיור למאות קשישים שיפונו מדירותיהם בי-ם, באתר גלובס, 9 בינואר 2019
    שלומית צור, ‏בעלי מלון דיפלומט עתרו נגד המדינה: "נתקשה למסור את הנכס לשגרירות ארה"ב", באתר גלובס, 27 במרץ 2019
  37. ^ שלומי הלר, לא מחכים לטלפון מביידן: התוכנית להרחבת שגרירות ארה"ב בירושלים אושרה להפקדה, באתר כל העיר, 15 בפברואר 2021
  38. ^ שלומית צור, נחשף בכלכליסט - הקשישים שוב יחכו: ביהמ"ש עצר העסקה בין המדינה לקראון פלאזה בירושלים, באתר כלכליסט, 23 ביוני 2021
  39. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, מסמכים מגלים: הקרקע המיועדת לשגרירות ארה"ב נלקחה מפלסטינים ב-1948, באתר הארץ, 10 ביולי 2022