שגרירות ארצות הברית בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 32°4′36″N 34°46′00″E / 32.07667°N 34.76667°E / 32.07667; 34.76667

שגרירות ארצות הברית ברחוב הירקון
שגרירות ארצות הברית
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
שגרירות ארצות הברית
שגרירות ארצות הברית

שגרירות ארצות הברית בישראל שוכנת ברחוב הירקון 71 בתל אביב, ומטפלת במכלול האינטרסים של ארצות הברית בישראל.

מבנה השגרירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה השגרירות, הניצב בצומת הרחובות הירקון ושלום עליכם, הוא בניין בן שש קומות שלו חזות ברוטליסטית ומבוצרת. מעטפת המבנה עשויה מבטון חשוף, בקומת הקרקע שלו פתחים מעטים, ולאורך חזיתו הפונה לרחוב הירקון הוקמה, בשנות ה-90, גדר בטיחות שמטרתה למנוע פיגועים בשגרירות באמצעות כלי רכב (פיגוע דריסה, פיגוע באמצעות מכונית תופת וכדומה). צדו האחורי של הבניין פונה לרציף הרברט סמואל והוא נמוך מחלקו הקדמי, בשל מפל הגבהים של רכס הכורכר המקביל לים. מדרום לבנין שוכן מגרש החניה המשרת אותו, אף הוא מוקף חומה ושמור היטב. על גג הבניין מותקנים אנטנות ומכשור אלקטרוני.

תפקידי השגרירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השגרירות מופקדת על שטחי ישראל שבתחומי הקו הירוק למעט ירושלים. שטחי הגדה המערבית, רצועת עזה וירושלים מטופלים על ידי הקונסוליה האמריקאית בירושלים. השגרירות מעניקה מענה לצרכיהם של אזרחים אמריקאים המתגוררים או השוהים בתחומי אחריותה. המחלקה הקונסולרית של השגרירות מספקת שירותים קונסולריים לאזרחי ארצות הברית השוהים בישראל, וכן בוחנת בקשות לויזות שהייה בארצות הברית, ומטפלת בהנפקתן. עוד מפעילה השגרירות נציג קונסולרי בחיפה.

מחלקת ההסברה וקשרי החוץ של השגרירות מפעילה את "המרכז האמריקאי" (The American Center) בירושלים, שמטרתו להעניק לציבור הישראלי מידע אודות ארצות הברית. במקום מרכז מידע וספרייה שבה כ-6,000 ספרים, מאגרי מידע ממוחשבים, כתבי עת, סרטי וידאו ו-DVD, וכן תמלילי נאומים של נשיאי ארצות הברית. עוד מפעילה השגרירות שלוחות דומות המכונות "הפינה האמריקאית" (The American corner) בעכו, כרמיאל, באר שבע ובמרכז הערבי-יהודי ביפו ברחוב קדם בשכונת גבעת עלייה.

כיום מכהן בתפקיד שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו.

העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־23 באוקטובר 1995 הועבר בארצות הברית חוק המכיר בירושלים כבירת ישראל ומחייב את הממשל האמריקאי להעביר אליה את השגרירות עד שנת 1999.[1] עם זאת, בלחץ נשיא ארצות הברית ביל קלינטון הוכנס בנוסח החוק סעיף המאפשר לדחות את מימוש החוק עקב שיקולים ביטחוניים. נשיא ארצות הברית דוחה את ביצוע החוק בחצי שנה בכל פעם, ונכון ל-2016, החוק טרם מומש.[2]

ביולי 1999 ניסה הסנאט להגיש גרסה מתוקנת של החוק, המחייבת את העברת השגרירות לירושלים, ומנכה 100 מיליון דולרים מתקציב מחלקת המדינה של ארצות הברית אם לא תיישם את החוק. אהוד ברק ביקש מהסנאטורים שתמכו בהצעת החוק למשוך אותה, מחשש שתפגע בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני.[3]

בספטמבר 2016 נפגש דונלד טראמפ עם בנימין נתניהו, ואמר שאם ייבחר, ארצות הברית תכיר בירושלים כבירתה של ישראל, וכחלק מהכרה זו תועבר השגרירות האמריקנית בישראל לירושלים. במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 חזר טראמפ על הצהרה זו מספר פעמים. לאחר בחירתו אמרה היועצת שלו קליאן קונוויי: "העברת השגרירות לירושלים - בעדיפות עליונה של טראמפ. זה משהו שישראל, החברה שלנו במזרח התיכון, תעריך מאוד."[4] בדצמבר אותה שנה החל צוות אמריקאי לבצע בדיקות שטח עם נציגים ממשרד החוץ ומשרד הקליטה על מנת לבדוק אופציות שונות להעברת מבנה השגרירות לירושלים.[5]

שר החוץ של ארצות הברית ג'ון קרי אמר שהחלטה כזו עלולה להביא להתלקחות אלימה באזור: "יהיה פיצוץ מוחלט באזור. לא רק בגדה המערבית ואולי גם בתוך ישראל, אלא בכל רחבי האזור. יש בעולם הערבי התעניינות עצומה במה שקורה בחראם א-שריף, בהר הבית, בכיפה (כיפת הסלע). זה אתר קדוש עבור העולם הערבי. אם פתאום ירושלים תוכרז כמקום מושבה של השגרירות שלנו, תהיה לכך השלכה על סוגיית הריבונות ועל סוגיות של חוקיות".[6]

נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, אמר: "העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים תביא את השלום למבוי סתום ... זהו קו אדום שלא נסכים לו. ירושלים המזרחית היא בירת מדינתנו."[7] גם שר ההסברה של ירדן, מוחמד אל-מומאני, אמר כי העברת השגרירות לירושלים תהווה חצייה של "קו אדום" וכי יהיו למהלך "השלכות קטסטרופליות".[6]

מנגד הצהיר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: "ביחס לרעיון פתיחת שגרירות אמריקנית בירושלים אני משיב על כך במילה אחת – גרייט. אדיר. טראמפ הולך בכיוון של תמיכה במדינת ישראל ויודע להעריך את הרצון שלנו לשלום."[8] ההצעה זכתה לתמיכה גם מרון דרמר, שגריר ישראל בארצות הברית,[9] דייוויד פרידמן, המיועד לתפקיד שגריר ארצות הברית בישראל,[10] וניר ברקת, ראש עיריית ירושלים.[11]

שלושה סנאטורים מהמפלגה הרפובליקנית, מרקו רוביו, טד קרוז ודין הלר, הגישו הצעת חוק בקונגרס שתאלץ את נשיא ארצות הברית הנבחר, דונלד טראמפ, להעביר את השגרירות האמריקאית בישראל מתל אביב לירושלים. על פי הצעת החוק, יקוצץ תקציב מחלקת המדינה של ארצות הברית אם השגרירות לא תועבר.[12]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ארצות הברית בישראל

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Jerusalem Embassy Relocation Act
  2. ^ ממשיך בקו: אובמה דחה העברת השגרירות לי-ם, באתר ynet, 4 ביוני 2011
  3. ^ יורם אטינגר, שגרירות ארה"ב בירושלים - אבן בוחן, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 15 בדצמבר 2016.
  4. ^ ynet, "העברת השגרירות לירושלים - בעדיפות עליונה של טראמפ", באתר ynet, 12 בדצמבר 2016.
  5. ^ דנה ויס, ‏פרסום ראשון: בדיקות בשטח להעברת שגרירות ארה"ב לירושלים, באתר ‏mako‏‏, ‏12 בדצמבר 2016‏.
  6. ^ 6.0 6.1 ברק רבידקרי: העברת שגרירות ארה"ב לירושלים תביא לפיצוץ מוחלט באזור, באתר הארץ, 7 בינואר 2017.
  7. ^ חזי סימנטוב, ברש"פ מתכוננים לעידן טראמפ: "העברת השגרירות לי-ם - הכרזת מלחמה על המוסלמים", באתר nana10‏, 6 בינואר 2017.
  8. ^ איתמר אייכנר, נתניהו: "העברת שגרירות ארה"ב לירושלים – רעיון אדיר", באתר ynet, 14 בדצמבר 2016.
  9. ^ רן דגוני, ‏שגריר ישראל בארה"ב: היינו צריכים להזיז את השגרירות לניו-יורק, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2016.
  10. ^ ynet, האיש שאמר ש"ג'יי-סטריט גרועים מקאפו": זהו שגריר ארה"ב בישראל, באתר ynet, 16 בדצמבר 2016.
  11. ^ אלפי אליהו שאולי, ‏ברקת: "נסייע להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים", באתר גלובס, 18 בדצמבר 2016.
  12. ^ סוכנויות הידיעות, טד קרוז ומרקו רוביו מציגים: החוק שיעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים, באתר nrg‏, 4 בינואר 2017.