קלמנס העשירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלמנס העשירי
Clemens X
קלמנס העשירי
קלמנס העשירי
קלמנס העשירי
לידה 13 ביולי 1590
רומא, מדינת האפיפיור מדינת האפיפיורמדינת האפיפיור
פטירה 22 ביולי 1676 (בגיל 86)
רומא, מדינת האפיפיור מדינת האפיפיורמדינת האפיפיור
שם לידה Emilio Bonaventura Altieri עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מדינת האפיפיור
מקום קבורה בזיליקת פטרוס הקדוש
השכלה
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־238
29 באפריל 167022 ביולי 1676
(6 שנים ו־12 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קלמנס העשירילטינית: Clemens X;‏ 13 ביולי 159022 ביולי 1676; נולד בשם אמיליו בונוונטורה אלטיירי Emilio Bonaventura Altieri) היה אפיפיור מ-29 באפריל 1670 ועד מותו.

תולדות חייו לפני היבחרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברומא כבן למשפחת אלטיירי שהשתייכה לאצולה הרומאית העתיקה וקיימה קשרי נישואין עם משפחת קולונה ומשפחת אורסיני. אמו ויטוריה דלפיני הייתה בת למשפחת אצולה ונציאנית, אחיה כיהן כמפקד העליון של צבא מדינת האפיפיור.

בשנת 1611 קיבל תואר דוקטור מהקולג' הישועי ברומא והוסמך לכמורה. בשנת 1623 נשלח כחבר המשלחת האפיפיורית לפולין. שנה לאחר מכן מונה על ידי אורבנוס השמיני לבישוף של קאמרינו ולמושל לורטו וחבל אומבריה. האפיפיור אינוקנטיוס העשירי שלח אותו ב-1644 כנונציו לממלכת נאפולי, תפקיד בו כיהן עד 1652.

האפיפיור קלמנס התשיעי ראה בו את איש אמונו. הוא מינה אותו ב-1667 לממונה על מגורי האפיפיור (maestro di camera), לשר האוצר של מדינת האפיפיור ולראש ועדת הבישופים בקוריה הרומאית. לפני מותו ב-1669 העלה אותו האפיפיור למעלת קרדינל, (בגיל 79) ולחש לו על ערש דווי שהוא יהיה ממלא מקומו.

בחירתו ואפיפיוריותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מותו של קלמנס התשיעי, ב-9 בדצמבר 1669 התכנסה קונקלווה שהגיעה עד מהרה למבוי סתום, כאשר איש מבין המועמדים לא הצליח להשיג רוב, בשל היריבות בין הסיעה שתמכה בצרפת לבין זו שתמכה בספרד. לבסוף, לאחר ארבעה חודשים ללא כל התקדמות, החליטו הקרדינלים לפנות למנהג קדום ולבחור את הקרדינל המבוגר ביותר (שמטבע הדברים, כהונתו תהיה קצרה ותאפשר את המשא ומתן לגבי יורשו ללא לחץ). היה זה אלטיירי, שזכה בתארו פחות משנה לפני כן, בצעד שסימל את סימונו על ידי קודמו כיורש. אלטיירי נטל לעצמו את השם קלמנס, המצביע על המשכיות קודמו בתפקיד.

בשל גילו המתקדם, מצב בריאותו הרעוע (הוא סבל מהתקפי שיגדון ועיוותים בגפיים כתוצאה מכך) וזכרונו שנטה לבגוד בו; הסתמך האפיפיור במידה רבה על אחיינו, הקרדינל פאולוצי-אלטיירי.

בין צעדיו היה ייסוד של בישופות בקוויבק, הכפופה ישירות לכס הקדוש ומינויו של פרנסואה דה לאוול לבישוף הראשון שם.

כריסטינה, מלכת שוודיה, שהייתה תושבת רומא וידידתו של האפיפיור הקודם, הצליחה לשכנע את האפיפיור להורות על הפסקת מנהג רדיפת היהודים ברחובות רומא במהלך ימי הקרנבל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלמנס העשירי בוויקישיתוף


הקודם:
קלמנס התשיעי
אפיפיור
(רשימת האפיפיורים)
הבא:
אינוקנטיוס האחד עשר