קונקלווה

דיוני הקונקלווה בקפלה הסיסטינית, 1903

קונקלווה (בלטינית: Conclave; מילולית: cum clave - "עם מפתח") היא הגוף הבוחר והליך הבחירה של אפיפיור חדש בכנסייה הקתולית.

תהליך הבחירה

עשן לבן עולה מהקפלה הסיסטינית עם בחירתו של פאולוס השישי ב-1963

עשן שחור בקונקלווה שנערכה ב-2013 מבשר להמונים כי עדיין לא התקבלה החלטה

הקונקלווה מתכנסת בקפלה הסיסטינית שבקריית הוותיקן בתוך 20 יום ממות האפיפיור הקודם או התפטרותו. רשאים להשתתף בקונקלווה כל הקרדינלים שגילם פחות מ-80. בעשורים האחרונים מספרם מוגבל ל-120 קרדינלים, אך בפועל מתאפשרת חריגה קטנה ממספר זה.

עם כניסתם של הקרדינלים לקפלה הסיסטינית נהוג לשיר את ההמנון "בוא, רוח בורא" (Veni Creator Spiritus). בעבר מרגע שנכנסו הקרדינלים לקפלה אסור היה להם לעזוב אותה עד בחירת האפיפיור, והיא הייתה ננעלת (ומכאן השם "קונקלווה" – בלטינית, cum clavi = "במפתח"). יוחנן פאולוס השני שינה את החוק והתיר לקרדינלים ללון בבית מלון בקריית הוותיקן. על הקרדינלים נאסר כל מגע עם העולם החיצון בעת הקונקלווה, אך יוצאים מגדר זה שלושה בעלי תפקידים, אם הם גם חברים בגוף הבוחר: ראש בית הדין הגבוה לחסד (ה-Sacra Paenitentiaria), הקרדינל-הארכיבישוף בפועל של רומא, ומנהל קריית הוותיקן.

לבחירת אפיפיור דרוש רוב של שני שלישים מהקולות. עד שמושג הרוב הדרוש, נערכות בחירות חוזרות ונשנות: ארבע הצבעות בכל יום. על פי תיקון שקבע יוחנן פאולוס השני, לאחר 30 הצבעות ניתן להסתפק ברוב רגיל. להלכה כל גבר קתולי יכול להיות מועמד לאפיפיור, אולם ב-600 השנים האחרונות נבחר לתפקיד קרדינל.

הבחירה נעשית בסדרה של הצבעות חשאיות. כל קרדינל רושם את השם המועדף עליו על פתק ונשבע שבחר בחירה ראויה. התוצאות נרשמות בפיקוח של שלושה קרדינלים. לאחר כל הצבעה נשרפים הפתקים בתנור מיוחד. לבעירה מוסיפים חומר שצובע את העשן (איט') העולה: אם לא נבחר אפיפיור, עשן שחור, וכשנבחר האפיפיור – והסכים להתמנות לתפקיד – עשן לבן (מכאן מקור הביטוי "עד שיצא עשן לבן").

כשנבחר האפיפיור, יוצא זקן הקרדינלים בני המסדר הדיאקוני (המסדר הזוטר) אל הקהל הממתין בחוץ ומכריז: Habemus papam – "יש לנו אפיפיור!". אחריו יוצא האפיפיור הנבחר ומברך את הנאספים.

היסטוריה

תיאור בניין הקונקלווה ב-1417. השומרים מוודאים כי איש אינו יוצא ואינו בא.

Habemus Papam לאחר בחירת האפיפיור מרטינוס החמישי ב-1417

אולם התכנסות הקונקלווה בקפלה הסיסטינית, 1878

Habemus Papam לאחר בחירת האפיפיור פיוס העשירי ב-1903

שריפת פתקי הצבעה עם חומר צבע לעשן לבן ב-1939 לאחר בחירת האפיפיור פיוס השנים עשר

באלף השנים הראשונות לקיומו של האפיפיור, בחירתו נעשתה בתהליך פתוח ולא מוסדר. במאות הראשונות נבחר האפיפיור על ידי הקהילה הנוצרית ברומא, שכללה את הכמורה והמאמינים ולעיתים גם את השליטים. היו אפיפיורים שהמליצו על יורש לפני מותם. בימי הביניים המוקדמים נבחר האפיפיור תוך התערבות פוליטית גסה. קיסרים, מלכים ואצילים רומיים השפיעו באופן ישיר על הבחירות, או אף מינו אפיפיורים.

ב-1059 כוננה הקונקלווה כגוף בוחר יחיד בבולה In Nomine Domini שפרסם האפיפיור ניקולאוס השני. הוא קבע שהקרדינלים יהיו הבוחרים העיקריים של האפיפיור כצעד ראשון להגבלת השפעה חיצונית. ב-1179, בעת ועידת לטראנו השלישית, העמיד האפיפיור אלכסנדר השלישי את הרוב הדרוש על שני שלישים מהקולות.

ב-1271 הגיעה לסיומה הקונקלווה הארוכה ביותר בהיסטוריה, שהחלה בשנת 1268 ונמשכה 33 חודשים. הקרדינלים התכנסו בוויטרבו שבאיטליה כדי לבחור מחליף לאפיפיור קלמנס הרביעי, אך הבחירה התארכה בשל מחלוקות פוליטיות עמוקות בין הקרדינלים הצרפתים לאיטלקים. תושבי ויטרבו היו מתוסכלים מהעיכוב ולכן הסירו את גג ארמון האפיפיור שבו התכנסו הקרדינלים, חשפו אותם לתנאי מזג האוויר, הגבילו את מזונם ואף איימו לכלוא אותם עד לבחירת אפיפיור. בעקבות הקונקלווה הארוכה שהביאה לבחירתו, ב-1274 קבע האפיפיור גרגוריוס העשירי כמה כללים במטרה להגביר את הלחץ על הקרדינלים להגיע להכרעה מהירה ולמנוע התערבות חיצונית:

• הקרדינלים יתכנסו במקום מבודד וסגור.
• הם יחיו בתנאים צנועים ומוגבלים.
• אם לא יבחרו אפיפיור תוך שלושה ימים, מזונם יצומצם.
• אסורה כל תקשורת עם העולם החיצון.
• נאסר על הקרדינלים לקבל מתנות בתקופת הקונקלווה.

ב-1503 התקיימה הקונקלווה הקצרה ביותר בהיסטוריה, שנמשכה פחות מיממה. הקונקלווה נפתחה ב-1 בנובמבר וכבר למחרת נבחר האפיפיור יוליוס השני.

במאה ה-20 נערכו כמה שינויים משמעותיים ביותר בפעולת הקונקלווה. ב-1975 הגביל האפיפיור פאולוס השישי את מספר הקרדינלים הרשאים להשתתף בקונקלווה ל-120 קרדינלים. עם זאת, כל האפיפיורים שנבחרו אחריו חרגו מעט מכלל זה, ובפועל מספר הקרדינלים היה מעט יותר גבוה מהמקסימום שנקבע. האפיפיור יוחנן פאולוס השני שינה את החוק האוסר על הקרדינלים לעזוב את הקפלה הסיסטינית, שבה הם מתכנסים, עד לבחירת האפיפיור, והתיר להם ללון בבית מלון בקריית הוותיקן. כמו כן, הוא קבע שאם לא מושג רוב של שני שלישים אחרי 30 הצבעות, ניתן להסתפק ברוב רגיל.

סיעות הקרדינלים

ספר החוקים של הקונקלווה ורשימת הקרדינלים המשתתפים בקונקלווה שנערכה ב-2013

הפוליטיקה בחבר הקרדינלים התקיימה לאורך ההיסטוריה על שני צירים עיקריים: הציר הדתי שחילק את הקרדינלים לסיעות על פי השקפתם התאולוגית, והציר המדיני שחילק אותם לסיעות על פי נאמנותם הלאומית. קואליציות בין הסיעות הביאו לשיתופי פעולה על מנת להגיע למועמד מוסכם או לפחות למועמד של פשרה.

הציר הדתי נע בין השקפה תאולוגית שמרנית להשקפה תאולוגית ליברלית. קרדינלים שמונו על ידי אפיפיור מסוים נוטים לייצג את שיטתו התאולוגית ויוצרים קבוצה מלוכדת, ובעבר קרדינלים רבים היו אף קשורים בקשרי משפחה אל האפיפיור שמינה אותם. הדבר גרם לכך שאפיפיורים שביקשו להשיג השפעה מתמשכת, מינו קרדינלים רבים ככל שיכלו בתקופת כהונתם. בין המאה ה-13 למאה ה-18 נקראה סיעת השמרנים Zelanti, שם שמקורו בחברי המסדר הפרנציסקני שהתנגדו לכל שינוי והקלה בתקנון בנדיקטוס. בהמשך זוהתה סיעה זו עם תומכי הישועים.

הציר המדיני נבע באופן היסטורי ממעורבותם של שליטים וראשי מדינות בהחלטות הוותיקן. מעורבות המעצמות בבחירת האפיפיור הייתה גדולה ושליטיהן ניסו להשיג אפיפיור כרצונם. שליטים מרכזיים באירופה (כגון צרפת, ספרד, הרפובליקה של ונציה וממלכת הבסבורג) גייסו קרדינלים שיציעו מועמדים מקובלים על הכתר ויחסמו מועמדים שאינם מקובלים. כמו כן, עד לתיקון שהכניס פיוס העשירי ב-1903, ניתנה לקיסר האימפריה הרומית הקדושה ולמלך צרפת זכות וטו על החלטות הקונקלווה (Jus exclusivae), שמומשה בפועל באמצעות קרדינל-נאמן ("קרדינל כתר") של השליט ושלחה את הקרדינלים לסבב בחירות נוסף.

הקונקלוות האחרונות

תאריך	משך בימים	מספר הצבעות	הנבחר
מרץ 1939	1	3	פיוס השנים עשר
אוקטובר 1958	3	11	יוחנן העשרים ושלושה
יוני 1963	2	6	פאולוס השישי
אוגוסט 1978	1	4	יוחנן פאולוס הראשון
אוקטובר 1978	2	8	יוחנן פאולוס השני
אפריל 2005	2	4	בנדיקטוס השישה עשר
מרץ 2013	2	5	פרנציסקוס
אפריל 2025	2	4	לאו הארבעה עשר

תרבות

קונקלוות מתוארות ביצירות הבאות:

• הסדרה "האפיפיור החדש"
• הסרט "האפיפיורים"
• הפרקים הראשונים של הסדרה "הבורג'ס"
• הסרט "יש לנו אפיפיור" מאת נני מורטי
• הסרט "הסנדק חלק שלישי"
• הספר "מלאכים ושדים" מאת דן בראון וסרט בשם זה
• הספר "עד שיצא עשן לבן" והסרט בשם זה

ראו גם

• פפאביל
• Sede vacante

לקריאה נוספת

• Michael Walsh, The Conclave: A Sometimes Secret and Occasionally Bloody History of Papal Elections, Sheed & Ward, 2003 מסת"ב 9781580511353
• Baumgartner and McNamara, Behind Locked Doors: A History of the Papal Elections,Palgrave Macmillan, 2003 מסת"ב 9780312294632

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קונקלווה בוויקישיתוף

• חיים איסרוביץ, עד שייצא עשן לבן: איך בוחרים אפיפיור חדש?, באתר nrg‏, 11 בפברואר 2013
• ניו יורק טיימס, הכלל הראשון בקמפיין לאפיפיורות: התנהג כאילו אינך מעוניין, באתר הארץ, 29 באפריל 2025
• ביבליוגרפיה לנושא
• ההיסטוריה של כל הקונקלוות שהתקיימו
• תיאור גרפי של קונקלווה, באתר אינפוגרפיקה
• בחירת אפיפיור, האנציקלופדיה הקתולית
• קונקלווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אפיפיורים – בחירה, דף שער בספרייה הלאומית