לדלג לתוכן

קצין אוכלוסייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קצין אוכלוסייה או קצין אוכלוסייה בלחימה (בראשי תיבות: קָאָ"ל) הוא קצין בדרגת סגן עד רב־סרן האמון על מתן מענה ראשוני למקרים הומניטריים בעת מלחמה. באופן כללי, קצין האוכלוסייה הוא דמות מתווכת, המחברת בין שדה הקרב לבין צורכי האוכלוסייה האזרחית, מתוך שאיפה לשמור על ערכים מוסריים תוך מימוש היעדים האסטרטגיים של המדינה. הקצין מלווה את הכוחות בשטח ומסייע בתיאום וייעוץ בנושאים הומניטריים במצבי קיצון, ובמניעת פגיעה באוכלוסייה אזרחית. בצה"ל מקור התפקיד הוא בשנות ה-50 של המאה ה-20, אז שימשו קציני היחידה כמושלים צבאיים של היישובים הערביים במדינת ישראל. התפקיד בתצורתו הנוכחית נוצר בעקבות לקחים שנלמדו ממבצע עופרת יצוקה לגבי תורת הלחימה בעימות מול ארגוני טרור בשטח בנוי שבו מצויה אוכלוסייה אזרחית.

לשם יצירת התפקיד נפתח תחום המרכיב האזרחי בלחימה ביחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים, ובדצמבר 2010 נפתח קורס הקא"לים הראשון.[1] הקא"לים עוברים קורסים והשתלמויות בבית הספר לתיאום וקישור שבמחנה גדעונים. בין היתר הם לומדים על תשתיות אזרחיות, הכרת הסביבה בה הם פועלים, היכרות עם מאפייני האוכלוסייה, צרכים הומניטריים, הכרת הארגונים הבינלאומיים, השפעת התקשורת על הלחימה והשפה הערבית. בנוסף, מדמים החניכים בקורס לחימה במהלכה יתמודדו עם הקשיים העולים בלחימה בשטח בנוי, רווי אוכלוסייה אזרחית, תחת אש.[2]

במהלך מבצע צוק איתן נעשה שימוש לראשונה בקא"לים בקרב. במבצע הקא"לים תיווכו בין האוכלוסייה האזרחית לכוחות צה"ל, סייעו למג"דים בנושאים הומניטריים, קישרו בין ארגונים בין לאומיים לכוחות ותיאמו פינויי פצועים בזמן אמת. לאחר מבצע צוק איתן ובעקבות ריבוי התביעות הבינלאומיות, קיבל התפקיד משמעות גדולה יותר בעיקר בגלל יתרונם של הקא״לים בהכרת הזירה הפלסטינית, מרחב הפעולה בו הם פועלים, ידיעת השפה הערבית ושליטה ברזי המקצוע, תיאום וקישור צבאי ואזרחי אשר מסייעים ביצירת קשר ישיר עם האוכלוסייה במרחב הלחימה.[2]

במהלך עימותים צבאיים, הקא"ל אחראי על תיאום תנועת אוכלוסייה באזורים לחוצים. הוא פועל בשטח, לעיתים בצמוד לכוחות הלוחמים, כדי להבטיח שהמסדרונות ההומניטריים פועלים בצורה תקינה, שהתושבים מנותבים הרחק מאזורי הקרבות, ושיש תיאום ואישור של תנועות אוכלוסייה לצורך הגנה על חייהם. תחום אחריות נוסף הוא הקשר עם גורמים אזרחיים מקומיים – בהם מנהלי בתי חולים, ראשי רשויות או נציגי ארגונים הומניטריים – לשם תיאום פינוי פצועים, העברת ציוד רפואי, וקליטת סיוע. בנוסף, הקא"ל פועל להנגשת הסיוע ההומניטרי ודואג שהציוד יגיע ליעדיו. הוא מהווה את הזרוע המבצעית של מדיניות הסיוע, ומפקח על כך שהסיוע לא רק נכנס אלא גם מחולק בצורה אפקטיבית. הקא"ל גם תורם להבנת המצב האזרחי בשטח. הוא מסייע באיסוף מידע חיוני על מיקום האוכלוסייה, על מצוקה בתחומים כמו מים, מזון, או טיפול רפואי, וכן על התפרצות מחלות או תנועת אוכלוסין חריגה. לבסוף, לקא"ל יש תפקיד משמעותי בשמירה על לגיטימציה בינלאומית לפעולות צה"ל. פעילותו מדגישה את המחויבות של ישראל למשפט ההומניטרי ולמניעת פגיעה באזרחים חפים מפשע.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קצין אוכלוסייה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ שרון ביטון, אור אלרום, האם בחלוף 50 שנים הבנו כיצד נכון להילחם בסביבה אזרחית?, בין הכתבים 31-32, יבשה ב', 2021, עמ' 175-190
  2. 1 2 נועם אמיר, ‏מפיקים לקחים ממבצע צוק איתן: החל קורס קציני אוכלוסייה, באתר מעריב אונליין, 18 באוגוסט 2015
ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.