ארגון טרור

ארגון טרור הוא ארגון צבאי או מעין צבאי, שמבצע פעולות אלימות במטרה לזרוע טרור. למשל, ניסיון מכוון לרצח של אזרחים או חטיפת אזרחים והחזקתם כבני ערובה תוך איום לרוצחם, במטרה להטיל אימה ולזרוע בלבול, פחד ודמורליזציה בקרב אזרחים, ובכך להפעיל לחץ על שליטי המדינה בה הוא פועל, או לגרום למדינות אחרות להיענות לתביעותיו הפוליטיות: לאומיות, דתיות, אידאולוגיות, חברתיות. פעולות טרור בדרך כלל אינן ממוקדות, כלומר אינן מכוונות כלפי אדם מסוים, אלא כלפי אוכלוסייה שלמה, כך שהטרוריסט לרוב אינו מייחס חשיבות לזהות קורבנותיו ופוגע באופן אקראי.

מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגונים שונים מוגדרים "ארגוני טרור" על ידי מדינות או גופים בינלאומיים כאשר הם נעדרים זכות לגיטימית להפעיל כוח, וכאשר כוחם מופנה בעיקר כנגד אזרחים. הגדרות אלו שנויות לעיתים קרובות במחלוקת, בעיקר בגלל אי הבהירות השוררת לעיתים קרובות סביב השאלה מיהו בעל הזכות הבלעדית והלגיטימית להפעיל אלימות ביחידת שטח, והאם פעולותיו של ארגון מסוים מכוונות בעיקר נגד האזרחים. טענה רווחת נוספת היא כי מידת התקפות של ההגדרה מעורערת כי המניעים להגדרת ארגונים מסוימים "ארגוני טרור" והימנעות מהגדרה כך של ארגונים דומים יסודה במניעים פוליטיים של הגופים המגדירים. לעיתים קרובות, הגדרת ארגון מסוים כ"טרוריסטי" מבוצעת על ידי בתי משפט במדינה או בארגון בינלאומי, שסמכותם יונקת מסמכות השלטון באותה מדינה — סמכות שיש המערערים עליה.

כמעט כל הארגונים המוגדרים "ארגוני טרור" חולקים על קביעה זו ומגדירים את עצמם "לוחמי חופש" או "ארגון גרילה". הגדרה זו מבוססת בעיקר על דחיית הלגיטימיות של הפעלת האלימות על ידי המדינה האויבת — לעיתים קרובות בטענה כי הארגון אינו מכיר במדינה או בלגיטימיות של השלטון הקיים בה; ובדרך כלל גם על הטענה שכל או רוב אזרחי מדינת האויב הם חלק מהכוח הלוחם נגדו.

דוגמה מוקדמת בולטת לחילוקי־הדעות ביחס להגדרת ארגונים כ"ארגוני טרור" הן מחתרות האצ"ל והלח"י שפעלו בשנים שלפני הקמת מדינת ישראל. ממשלת בריטניה ושלטונות המנדט הבריטי הגדירו את שני הארגונים כ"ארגוני טרור", אף כי ארגונים אלו פעלו כמעט באופן בלעדי נגד מטרות צבאיות^[^{דרוש מקור]}, ולכן אינם עומדים בתנאים המקובלים לארגון טרור על־פי המשפט הבינלאומי^[^{דרוש מקור]} או במדינת ישראל שהוקמה אחר־כך בחלק משטח המנדט. בעקבות רצח הרוזן ברנדוט הכריזה ממשלת ישראל על לח"י כארגון טרור.

ישנן דוגמאות רבות בהן הגדרת ארגונים מסוימים כ"ארגוני טרור" מצויות במדינות בהן יש מלחמת אזרחים או עימות אזרחי בקנה מידה רחב, וקשה לקבוע באופן ברור כי גורם מסוים מחזיק בזכות בלעדית או לגיטימית להפעיל אלימות בתא שטח מסוים (לדוגמה, במקרה של עימות אזרחי בעקבות בחירות, שתוצאותיהן אינן מקובלות על חלק ניכר מתושבי המדינה). במקרים אחרים, כוחות הצבא ומוסדות השלטון אינם מזוהים באופן ברור ונדמים לאזרחים רגילים, מצב המקשה לקבוע אם הפעולה נגדם כוונה להטיל אימה באוכלוסייה האזרחית, או לפגוע במטרה צבאית.

דוגמאות אחרות בהן קשה מאוד להגדיר ארגון כ"ארגון טרור" הן כאלו בהן נחתם הסכם בין מדינה לארגון מסוים (לדוגמה, בין בריטניה למחתרת האירית), ובעקבותיו משונה הגדרת הארגון; תדירות, מלווה ההסכם בהכרה בארגון או בנציגיו כשליטים ביחידת שטח, קשירת קשרים דיפלומטיים, וכדומה. לעיתים, הגדרתו של ארגון עשויה להשתנות לאורך זמן. כך, לדוגמה, המגעים בין נציגי מדינת ישראל לראש ארגון אש"ף, יאסר ערפאת הובילו ב-1995 לשינוי הגדרתו של אש"ף כ"ארגון טרור" והענקת לגיטימציה לשליטתו בחלק משטחי הגדה המערבית ורצועת עזה. סדרה ארוכה של פעולות נגד אזרחי מדינת ישראל הובילה בתחילת שנות ה-2000 לשינוי נוסף בהגדרתו של יאסר ערפאת, שהוצג פעם נוספת על ידי ממשלת ישראל כ"טרוריסט".

הבעייתיות הכרוכה בהגדרת השליט הלגיטימי ביחידת שטח מסוימת הובילה את חלק מהגורמים המגדירים ארגוני טרור להתעלם משאלה זו, או לבסס את ההכרעה בה על קונצנזוס בינלאומי מסוים (הכרה בינלאומית רחבה), ולהתמקד בעיקר בתנאי השני: הפעולה המכוונת בעיקר נגד אזרחי מדינה מסוימת.

ארגוני טרור פעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגוני טרור אסלאמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טרור אסלאמי
:

חזבאללה – ארגון טרור שיעי שבסיסו בלבנון ונתמך על ידי סוריה ואיראן.
האחים המוסלמים (אלג'מאעה אלאסלאמיה) – פועל במצרים וקשור לחמאס.
טליבאן – ארגון פוליטי-צבאי מוסלמי ששולט באפגניסטן מ-2021 ושלט בה בין השנים 1995–2001 .
חות'ים – ארגון טרור שיעי-זיידי הפועל בתימן ונתמך על ידי איראן.
אל-קאעידה – ארגון טרור גלובלי.
- הג'יהאד האסלאמי המצרי – פלג של האחים המוסלמים שהיה אחראי לרצח של אנואר סאדאת, נשיא מצרים.
- אל-קאעידה בחצי האי ערב – ארגון טרור אסלאמיסטי שהוקם בינואר 2009 ומהווה מיזוג של שלוחות הטרור האסלאמי אל-קאעידה אשר בתימן ובערב הסעודית.
- אל-קאעידה במגרב האסלאמי – ארגון טרור שפעיל באלג'יריה, מרוקו, לוב, מאוריטניה, מאלי, ניז'ר, ניגריה וצ'אד.
- עצבת אל-אנצאר – ארגון טרור לבנוני שקשור לאל-קאעידה.
- אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה – ארגון טרור אסלאמי קיצוני המסונף לרשת הטרור העולמית אל-קאעידה ופעיל בעיקר באינדונזיה.
- גדודי עבדאללה עזאם – ארגון טרור הפעיל במזרח התיכון, בסוריה, מצרים ולבנון. ארגון זה מסונף לאל-קאעידה
- א-שבאב – ארגון טרור סומלי, המסונף לאל-קאעידה.
- ג'בהת אל-נוסרה – ארגון טרור אסלאמי-סוני, המהווה שלוחה של אל-קאעידה בסוריה.
- אל קאעידה בבלאד אלשאם (אל קאעידה בסוריה הגדולה) – פעיל בסוריה (שיגר קטיושות לעבר קריית שמונה בשנת 2005 ופגע ביחידה הספרדית של כוחות האו"ם בדרום לבנון).
- איחוד הג'יהאד האסלאמי – פעיל באוזבקיסטן, טג'יקיסטן, קירגיזסטן, טורקמניסטן, קזחסטן, אפגניסטן, פקיסטן ורוסיה.
המדינה האסלאמית (ידוע גם בשם דאעש או ISIS) – ארגון טרור אסלאמי סוני פונדמנטליסטי הפועל בעיראק ובסוריה. בעבר היה מסונף לאל קאעידה והתפצל ממנה.
- בוקו חראם – (ג'מאעת אהל א-סונה ל-דעוה ואל-ג'יהאד) – ארגון טרור וג'יהאד אסלאמיסטי קיצוני סוני, מבני שבט האוסה הפועל בצפון-מזרח ניגריה, צפון קמרון וניז'ר.
- אנצאר בית אל-מקדס – ארגון טרור אסלאמי הפועל מחצי האי סיני, מאז החלה ההפיכה במצרים נגד שלטון חוסני מובארכ בפברואר 2011.
- אבו סיאף, בפיליפינים – נוסד במטרה להקים מדינת הלכה אסלאמית.
אנצאר א-שריעה (לוב) – ארגון טרור אסלאמי שפועל בלוב.
אנצאר א-שריעה – ארגון טרור אסלאמי שפועל בתוניסיה.
אנצאר א-דין – ארגון אסלאמיסטי הפועל בצפון מאלי שבאפריקה.
קונגרס עמי אישקריה ודגסטאן – ארגון טרור קווקזי המבקש לייסד מדינת הלכה אסלאמית בתחומי צפון הקווקז.
IHH – ארגון טרור טורקי-אסלאמי (שאינו ממשלתי) התומך בארגוני טרור אחרים באזורי מלחמה תחת מעטה של סיוע הומניטרי באותם אזורים.
החזית הקווקזית – ארגון טרור צ'צ'ני המאגד שורת ארגוני טרור אזוריים והמוביל את דגל המאבק באימפריאליזם הרוסי.
התנועה האסלאמית של מזרח טורקיסטן (ידועה גם בתור המפלגה האסלאמית של טורקיסטן או התנועה האסלאמית של טורקיסטן) – ארגון טרור מוסלמי-סיני אשר נוסד בידי בני המיעוט האויוגרי. עיקר פעולתו של הארגון מתרכזת במחוז האוטונומי שינג'יאנג שבמערב סין.
ג'ונדאללה – ארגון טרור בלוצ'י-סוני הפועל במחוז סיסתאן ובלוצ'סתאן באיראן, וכן באזור הפקיסטני של בלוצ'יסטן, בסמוך לגבול עם איראן.

ארגוני טרור פלסטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טרור פלסטיני
:

גדודי חללי אל-אקצא.
החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP).
חמאס.
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
ועדות ההתנגדות העממית.
אש"ף.
- פת"ח.
  - ספטמבר השחור.
- החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (DFLP).
- החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית, בראשות אחמד ג'יבריל.
- התנועה הקומוניסטית הפלסטינית (PPP, מפלגת העם הפלסטינית).
- חזית שחרור פלסטין (PLF).
- ארגון א-סאעקה ("חלוצי מלחמת השחרור העממית").
- חזית השחרור הערבית (ALF).
- חזית השחרור הפלסטינית הערבית.
- האיחוד הדמוקרטי הפלסטיני (FIDA).
- חזית המאבק העממית הפלסטינית (PPSF).
צבא האסלאם (עזה) – ארגון טרור עזתי קטן המסונף לאל-קאעידה.
צבאות הייחוד והג'יהאד בפלסטין – ארגון טרור ג'יהאדיסטי אסלאמיסטי פלסטיני סלפי שבסיסו ברצועת עזה. מסונף לאל-קאעידה.

אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא האירי הרפובליקני (IRA), באירלנד והממלכה המאוחדת.
כוח המתנדבים מאלסטר (UVF), באירלנד – קבוצה פרוטסטנטית התומכת בהמשך השלטון הבריטי.
משמר השריעת של צ'צ'ניה בצפון הקווקז שברוסיה.
המחתרת הכורדית (PKK), בטורקיה וצפון עיראק.
הצבא הארמני הסודי לשחרור ארמניה (ASALA), בטורקיה.
מוג'הדין חאלק, הפועל נגד השלטון האיסלאמי באיראן.
לשקאר א-טויבה (צבא הטהורים) בקשמיר.
הנתיב הזוהר (Sendero Luminoso), בפרו.
פוליסאריו, בסהרה המערבית.
סוואפו, בנמיביה.
אום שינריקיו, ביפן.
FARC בקולומביה.
17 בנובמבר ביוון.
DHKP/C (החזית המהפכנית לשחרור העם) הפועל בטורקיה.

ארגוני טרור בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

FLN, חזית השחרור העממית שלחמה לשחרור אלג'יריה מידי הצרפתים בשנים 1954–1962.
הבריגדות האדומות, באיטליה של שנות השבעים.
סיעת הצבא האדום ("באדר מיינהוף") בגרמניה של שנות השבעים.
מאו מאו ארגון השחרור הקנייתי
FAG באיים הקנריים
נמרי השחרור של טאמיל אילם, בסרי לנקה ודרום הודו (התפרק ב-2009 והוצא רשמית מרשימת ארגוני הטרור ב-2017^[1]).
ספטמבר השחור
המחתרת הבסקית – אט"א, בספרד
הצבא האדום היפני
כך בישראל
האצ"ל והלח"י הוגדרו כארגוני טרור על ידי המנדט הבריטי והממשלה הזמנית, אך ישנה מחלוקת לגבי האם הגדרה זו מוצדקת.

מצב חוקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב מדינות המערב חוקקו חוקים כנגד ארגוני הטרור וכנגד מימון וסיוע לאותם ארגונים. בחלק מהמדינות נחקקו חוקים המאפשרים גם להחרים כספים ורכוש של ארגוני טרור. בישראל משמש לכך חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016.
ארצות הברית מנהלת רשימה של ארגונים זרים המוכרזים על ידיה רשמית כ"ארגוני טרור" ושכנגדם ניתן לנקוט הליכים כמפורט בחוקים למניעת טרור. ברשימה מופיעים כמעט כל הארגונים הפלסטיניים, אל-קאעידה, חזבאללה, תחנת הטלוויזיה אל-מנאר ואף ארגון כ"ך בארצות הברית.
ארצות הברית, באמצעות מחלקת המדינה האמריקנית, אף מנהלת רשימה של מדינות התומכות בארגוני טרור המכונה "מועדון השבע" וכולל את המדינות: איראן, סוריה, עיראק, לוב, סודאן, קוריאה הצפונית וקובה, מתוכן הגרעין הקשה שכונה "ציר הרשע", כלל את סוריה, איראן וקוריאה הצפונית. קובה הוסרה מן הרשימה בשנת 2015^[2].