אבירם זינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבירם זינו
אבירם זינו במהלך מבצע צוק איתן, יחד עם לוחמי חטיבה 7, 2014

אבירם זינו (נולד ב-10 בספטמבר 1980 בירושלים) הוא עיתונאי ישראלי, כתב לענייני משפט ב"מעריב".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זינו גדל בירושלים. הוא החל את דרכו העיתונאית בגיל 16 בעיתון בית הספר. את שירותו הצבאי עשה בחיל ההנדסה הקרבית כלוחם וחובש. משרת במילואים בפיקוד העורף.

לאחר שחרורו מצה"ל החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והיה חבר באגודת הסטודנטים, ולאחר מכן שימש בתפקיד רשמי באגודה. במהלך לימודיו כתב בביטאון הסטודנטים "פי האתון". לאחר מכן עבר ללמוד בקריית אונו.

אחר כך עבר לעבוד בחדשות "נענע" וכפרילאנסר עבור "סאנדיי טיימס" הבריטי, לאחר שמארי קולווין הייתה זו שפתחה לו את הדלת לעיתון הבריטי.

ב-2005 החל לעבוד ב-ynet ככתב לענייני משפט בירושלים. במסגרת עבודתו היה אחראי על סיקור פרשת משה קצב וועדת וינוגרד וכן סיקר את מלחמת לבנון השנייה ואף היה שליח ynet לבינת ג'ביל בלבנון.

היה דובר מפלגת צדק חברתי בראשות ארקדי גאידמק. שימש מנהל המחלקה המשפטית במשרדו של מוטי מורל, ולאחר מכן יועץ שדולת ישראל באירופה. כתב עבור מגזינים בארץ ובעולם, בהם Playboy Magazine, ו"מעריב" מקבוצת הג'רוזלם פוסט.

ב-2014 מונה לכתב המשפט והפלילים של "מעריב". מאז חטיפת שלושת הנערים בקיץ 2014 ועד לסיום מבצע צוק איתן שימש זינו ככתב הצבאי של "מעריב".

ב-2015 נטען בתקשורת כי זינו חשף בפני המחלקה לחקירות שוטרים התכתבות בינו לבין אפרים ברכה, קצין משטרה שנטען שהיה אחד ממקורותיו.
בסוף דצמבר 2015 נערך דיון בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות, בעקבות תלונה שהוגשה כנגד זינו על הפרת סעיף 22 של תקנון האתיקה, האוסר לחשוף מקור עיתונאי חסוי. המועצה קבעה בהחלטתה כי זינו הפר את סעיף 22 של תקנון המועצה, וחשף את אפרים ברכה. בשל הסבל שנגרם לזינו מאז התאבדותו של תת-ניצב ברכה, החליטה המועצה להסתפק באזהרה, וחייבה את עיתון "מעריב" לפרסם טקסט ובו החלטתה[1].

זינו מתגורר בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבירם זינו בוויקישיתוף

ממאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]