ברכת בורא מיני מזונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ברכת בורא מיני מזונות (נקראת לעיתים בקיצור: "מזונות") היא אחת מברכות הנהנין, אותה מברכים על מאפה (שאינו לחם לסוגיו) או תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל), שמזינים את האדם[1], וכן על תבשיל ומאפה מאורז[2].

מאפים מחמשת מיני דגן נקראים בהלכה "פת הבאה בכיסנין", ומברכים עליהם 'מזונות' בתנאי שלא קובעים עליהם סעודה.


הברכה האחרונה על מיני מזונות (למעט אורז) היא ברכה אחת מעין שלוש - "על המחיה".

הכלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הכלל הברור קבעו רב ושמואל שאמרו: "כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין מְבָרְכִים עָלָיו: בּוֹרֵא מִינִי מְזוֹנוֹת"(תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ו, עמוד ב'). מניסוח זה, הבינו הפסוקים[3], שאף אם הדגן הוא מיעוט במאכל, אין הוא נחשב לטפל אלא לעיקר (בתנאי שבא להטעים את המאכל, אך אם מטרתו היא לדבק או להסמיך וכד', הוא טפל), ומברכים עליו בורא מיני מזונות, משום חשיבותם של חמשת מיני דגן שהם מזינים את האדם. לדעת רב ושמואל, כלל זה אמור רק לגבי חמשת מיני דגן, ולא לגבי אורז ודוחן, אך לדעת חכמים תבשיל או מאפה מאורז הוא חריג, בכך שברכתו הראשונה היא "בורא מיני מזונות" וברכתו האחרונה היא "בורא נפשות"[4].

שאלות אקטואליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קרמבו - הקרמבו מורכב משלושה חלקים: עוגייה, קצפת ושוקולד. ברכתם של הקצפת והשוקולד היא שהכל נהיה בדברו, וברכתה של העוגייה היא בורא מיני מזונות. אין הכרעה הלכתית האם העוגייה היא העיקר והקצפת והשוקולד טפלים אליה, או שהקצפת והשוקולד הם העיקר והעוגייה טפלה. לכן יש פוסקים שכתבו שיש להפריד את העוגייה משאר הקרמבו ולברך עליה בנפרד בורא מיני מזונות ולאחר מכן לברך שהכל על הקצפת והשוקולד[5], ויש פוסקים אחרים שפסקו שהקצפת והשוקולד עיקרים והעוגייה טפלה, ולכן יברך על כל הקרמבו "שהכל"[6], ויש פוסקים שהכריעו שהדבר תלוי בטעמו של כל אחד ואחד ולפי מה שעיקרי בעיניו יברך[7].
  • פריכיות אורז ופצפוצי אורז - ההלכה היא, שעל אורז שהתבשל או מאפה מקמח אורז מברכים מזונות, ואילו על אורז שנאכל חי מברכים "בורא פרי האדמה". פריכיות אורז ופצפוצי אורז נעשים ע"י חימום האורז עד להתפחתו, ולכן נחלקו הפוסקים מה לברך עליהן. מספר מצומצם של פוסקים[8], אך לרוב הפוסקים מברכים עליהן "בורא פרי האדמה"[9] או "שהכל"[10].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ה, עמוד ב'.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ז, עמוד ב'
  3. ^ למשל, משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק ג', הלכה ו' ועוד
  4. ^ יצויין, שלדעת רבי יוחנן בן נורי (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ל"ה, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ד, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ז, עמוד א'), האורז אף הוא ממיני דגן לכל דבר ועניין
  5. ^ למשל: הרב אליעזר מלמד (פניני הלכה, ברכות יא יז); הרב אלכסנדר אריה מנדלבוים, ("וזאת הברכה" בירור הלכה סי' לב א); הרב יצחק רצאבי (שולחן ערוך המקוצר, סימן מ' סעיף ט), הרב ישראל סמט ("מה מברכים על קרמבו?" אתר כיפה).
  6. ^ הרב בן ציון אבא שאול (אור לציון ח"ב פרק יד סעיף כ"א); הרב יצחק יוסף (ילקוט יוסף סי' ריב סעיף ג), הרב רונן חזיזה ("מה מברכים על קרמבו?", אתר הידברות) ועוד.
  7. ^ הרב דב ליאור, "מה מברכים על קרמבו?", אתר ישיבה
  8. ^ הרב בנימין עובדיה פורסט (פתחי הלכה לד), וכן מובא בשם הרב יוסף שלום אלישיב (פניני הלכה ברכות ח יג)
  9. ^ הרב בן ציון אבא שאול (אור לציון ח"ב סי' יד כא); הרב יצחק יוסף (ילקוט יוסף רח ט); הרב שלמה זלמן אוירבך (כך מובא בשמו בפניני הלכה, שם וב"וזאת הברכה" עמ' 108); הרב חיים פנחס שיינברג (וזאת הברכה שם); הרב משה שטרנבוך (שם); הרב אלכסנדר אריה מנדלבוים (וזאת הברכה עמ' 108).
  10. ^ הרב מרדכי אליהו (בהערותיו ל"וזאת הברכה", עמ' 361 הערה כד); הרב ישראל יעקב פישר (וזאת הברכה עמ' 109) והרב אליעזר מלמד (פניני הלכה ברכות ח יג)