קריאו (חברה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאו
Creo Inc
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1983–2005 (כ־22 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה ברנבי עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה דפוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים מוצרים לתכנון וניהול תהליכי קדם-דפוס ודפוס באמצעות מחשב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוכו החברה בעת שפעלה תחת השם קריאו-סאיטקס, בשנים 2000–2002

קריאו (באנגלית: Creo), הייתה חברה שהמטה שלה היה בברנבי, קולומביה הבריטית, קנדה, ועסקה פיתוח ושיווק טכנולוגיית חומרה ותוכנה לדפוס דיגיטלי. שם החברה נבע מהמילה הלטינית קריאו שמשמעותה "אני יוצר".

קריאו נוסדה בשנת 1983 ונרכשה על ידי תאגיד קודאק ביוני 2005[1]. לחברה הייתה פעילות משמעותית בישראל באותה עת[2], לאחר שבאפריל 2000 מיזגה את פעילות הקדם דפוס שלה עם פעילות חברת סאיטקס קורפוריישן הישראלית באותו תחום[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאו נוסדה ב-1983, בשם Creo Products, על ידי דן גלברט וקן ספנסר. דן גלברט נולד בישראל, למד לתואר ראשון ושני בהנדסת חשמל בטכניון, והיגר לקנדה ב-1973[4]. הוא פגש את קן ספנסר שעבדו יחד בחברת MDA (אנ') שעוסקת בפיתוח טכנולוגיית חלל[5]. בשנים הראשונות עסקה החברה באספקת שירותי ייעוץ ופיתוח בתחום האלקטרואופטיקה. אחר כך קיבלה מענק לפיתוח מוצר אכסון מידע המבוסס על טייפ אופטי (אנ'), והחברה החלה לשווק את המוצר[5].

בשנת 1991 הצטרף לחברה עמוס מיכלסון בתפקיד סגן נשיא לאסטרטגיה עסקית, ומשנת 1995 ועד שנמכרה לקודאק ב-2005 שימש כמנכ"ל. לפני כן מילא מיכלסון במשך 10 שנים שורה של תפקידים בחברת אופטרוטק הישראלית, שלאחר שעזב מוזגה עם חברת אורבוט מערכות לחברת אורבוטק, שעסקה בבדיקה אופטית של מעגלים מודפסים וצגים שטוחים. בתפקידו האחרון באופטרוטק שימש מיכלסון כמנהל פעילות ראשי. קודם לכן למד תואר ראשון בהנדסת חשמל בטכניון, ולאחר מכן השלים תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה. מיכלסון שכר את שירותי חברת קריאו שעבד באופטרוטק ליצירת מדפסת לייזר ייעודית שפעלה בהצלחה וכך הכיר את החברה עוד בתחילת דרכה[4]. עם כניסתו לתפקיד זיהה מיכלסון הזדמנות לפתח פתרון לשוק הקדם-דפוס, שהיה אז מבוסס ברובו על תהליכים ידניים לא ממוחשבים. החברה פיתחה פתרון הנקרא Computer to plate - ‏CTP - מהמחשב אל פלטת הדפוס (אנ'). הכנס של המידע להדפסה לפלטות דפוס ישירות מהמחשב, תוך ייתור השלב של הפילם[6].

החברה החלה לשווק את מוצר ה-CTP בשנת 1994, והוא הניב הכנסות של כ-6 מיליון דולר בשנה הראשונה. ותוך ארבע שנים גדלו מכירות החברה לכ-129 מיליון דולר, אותן הציגה בשנה שהסתיימה בספטמבר 1998. עם רווח נקי שהסתכם באותה שנה בכ-11 מיליון דולר. ביולי 1999 הונפקו מניות החברה בנאסד"ק והיא גייסה כ-75 מיליון דולר לפי שווי חברה של 480 מיליון דולר[6]. באותן השנים החלה החברה לפעול בישראל, היא הקימה חברת בת שעסקה בפיתוח פתרונות לייצור מעגלים משולבים. בנוסף גייסה הון מחברת ההשקעות הירושלמית "ג'רוזלם גלובל", של איש העסקים שלמה קליש[7].

בעקבות הנפקת החברה וגייס ההון החלה החברה להרחיב את סל המוצרים שלה, במטרה להפוך את החברה לספקית פתרונות כוללים לתעשיית הדפוס. בדצמבר 1999 החלה קריאו במשא ומתן לרכישת פעילות הקדם דפוס של מתחרתה חברת סאיטקס הישראלית[8]. סאיטקס פיתחה ושיווקה שורה של פתרונות לתחום, כולל: תכנון וניהול תהליכי קדם דפוס באמצעות מחשב, עיבוד תמונות, עימוד ואינטרגרציה בין טקסט לתמונות. בנוסף פיתחה מוצר מתחרה בתחום ה-CTP[9]. העסקה בוצעה לבסוף במניות, שחברת סאיטקס קורפוריישן קיבלה 27% ממניות קריאו תמורת הפעילות שנרכשה, שהיו שוות באותה עת כ-450 מיליון דולר[10]. בעקבות העסקה הפכה סאיטקס הישראלית לבעלת המניות הגדולה בקריאו[11]. העסקה הושלמה באפריל 2000 והחברה החלה לפעול בשם "קריאו-סאיטקס"[12]. ביוני 2000 רכשה גם חברת תוכנה קנדית ששולבה בפעילות הממוזגת[13]. בספטמבר 2000 השיקה קריאו-סאיטקס טכנולוגיית הדפסה דיגיטלית ללא פלטות[14], ולקראת סוף השנה הרחיבה את פעילותה ופתחה בישראל בקמפיין בגיוס כוח אדם[15], במסגרתו פוזרו ברחבי גוש דן כ-200 פסלים שבלונים צבעוניים של פינגווינים[16]. בסוף 2000 העסיקה קראו-סאיטקס כ-4,500 עובדים ברחבי העולם, מתוכם 1,300 בישראל[17].

עם הקמת קריאו-סאיטקס הוחל בחיפוש אתר חדש עובר פעילות החברה בישראל, במקום המתחם ההיסטורי של סאיטקס בהרצליה פיתוח, שכלל בעיקר קבוצה של מבנים תעשייתיים שהיו מיועדים להריסה. תחילה תכננה החברה הקמת מתחם חדש בשטחי פרדסים ובית אריזה ישן של חברת יכין-חק"ל ליד תל מונד[18]. אולם הפרויקט בוטל מאחר שבית המשפט ביטל החלטה של מינהל מקרקעי ישראל והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לשינוי ייעוד הקרקע שהייה מוגדרת חקלאית[19][20]. בנוסף החליטה לצמצם את שטח הפרויקט[21]. ביולי 2003, הודיעה קריאו כי רכשה ממינהל מקרקעי ישראל קרקע של 12.6 דונם בקריית אריה; עליו תקים מרכז פיתוח וייצור בהיקף של 35 אלף מ"ר[22], זאת בעלות של 185 מיליון שקל[23]. המתחם נחנך במאי 2007, לאחר שהחברה עברה כבר לבעלותה של קודאק[24].

כשנה וחצי לאחר השקת מיזוג קריאו-סאיטקס החלה האטה בעסקי החברה, והיא החלה בצמצום מספר העובדים שלה[25], בנוסף כ-20 מנהלים בכירים מחטיבת הקדם דפוס של סאיטקס פרשו בעקבות המיזוג[26]. החברה גם החלה להעביר חלק מפעילות הפיתוח מישראל לקנדה, עקב מענקים ממשלתיים שקיבלה שם[27]. חברת סאיטקס קורפוריישן מצדה, שהחלה לפעול כחברת החזקות[28], החלה למכור את כל המניות של קריאו שהיו בבעלותה[29]. בנובמבר 2001 הודיעה קריאו-סאיטקס כי תוריד משמה את ה"סאיטקס" ותפעל כ"קריאו" בלבד[30]. במקביל באותה עת נכנסה קריאו לתחומי פעילות נוספים, בין השאר רכשה את השליטה בחברת פרינטקפה (PrintCafe), שפיתחה פתרונות תוכנה לניהול תהליכי דפוס באינטרנט[31]. פרינטקפה הונפקה בנאסד"ק ביוני 2002[32], אחר כך נכנסה קריאו למאבק על השליטה בה עם חברת Electronics for Imaging (EFI)[33], ולבסוף ויתרה על הבעלות בה בעקבות הצעת רכש של EFI[34]. פעילות נוספת שפתיחה הייתה פיתוח שרת לניהול הדפסה בשם Spire, בשיתוף חברת זירוקס[35]. עם זאת עיקר ההכנסות של החברה עדיין הגיעו ממוצר ה-CTP המקורי שלה[36].

ביולי 2002, נכנסה קריאו למעורבות בפרויקט לפיתוח מכונת הדפוס הדיגיטלי "קאראט", אשר אותה פיתחה סאיטקס במשותף עם יצרנית מכונות הדפוס הגרמנית Koenig & Bauer ‏(KBA) (אנ'). זאת לאחר שסאיטקס החליטה להתנתק מהפרויקט ולהעביר את מלוא הבעלות בו לשותפה הגרמנית[37]. קריאו החלה לספק לפרויקט תמיכה טכנית, ופיתחה עבור KBA את ראשי ההדמיה הטרמית, שבעזרתם מיוצרות פלטות הדפוס עבור מכונות הקאראט[38].

ביוני 2005, הושלמה רכישתה של חברת קריאו על-ידי תאגיד קודאק תמורת 988 מיליון דולר במזומן, זאת לאחר שהעסקה עברה את כל האישורים הרגולטוריים הדרושים. קריאו החלה לפעול במסגרת חטיבת התקשורת הגרפית של קודאק, אחת משלוש החטיבות העיקריות שלה[39]. כשנתיים לאחר הרכישה נכנס תאגיד קודאק למשבר והחל בתוכנית ארגון מחדש שכללה קיצוץ של 30 אלף משרות[40]. זאת על רקע ירידה חדה בעסקי הצילום המסורתיים שלה[41]. בנובמבר 2008 פיטרה החברה 150 עובדים, לאחר שסגרה את אחד מקווי הייצור בישראל והעבירה אותו לסין[42], זאת לאחר שכבר פיטרה 200 מתוך 1,000 העובדים שהיו לקריאו בישראל בעת הרכישה[43]. בתחילת 2009 ירד מספר העובדים בישראל לכ-650 עובדים[44]. ב-2012, לאחר שקודאק נכנסה להליך פשיטת רגל[45], ירד מספר העובדים בישראל לכ-350 עובדים[46].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עומרי כהן, קודאק השלימה את רכישת קריאו תמורת כ-988 מיליון דולר במזומן, באתר TheMarker‏, 15 ביוני 2005
  2. ^ גתית פנקס, ‏קודאק רוכשת את קריאו ב-980 מיליון ד' 25% מהעובדים ו-50% מההכנסות - בארץ, באתר גלובס, 31 בינואר 2005
  3. ^ איי אונליין, קראו-סאיטקס חברת קדם הדפוס הדיגיטלי יוצאת לדרך עצמאית בעקבות השלמת המיזוג, באתר TheMarker‏, 5 באפריל 2000
  4. ^ 1 2 גתית פנקס, ‏מדפיס המיליארד, באתר גלובס, 14 באפריל 2005
  5. ^ 1 2 Creo Inc. - Company History
  6. ^ 1 2 עדי מנדלסון, ‏... ויכולה רק לקנא בקריאו, באתר גלובס, 1 באוגוסט 1999
  7. ^ אלה יעקבי ורוני גלבפיש, ‏אחזקה נוספת של ג'רוזלם גלובל תגייס 65–75 מיליון דולר בנסדא"ק, באתר גלובס, 8 ביולי 1999
  8. ^ איי אונליין, סאיטקס מוכרת לקריאו את חט' הדפוס הדיגיטלי ב- 0.5 מיליארד ד', באתר TheMarker‏, 23 בדצמבר 1999
  9. ^ אליאב אללוף, ‏סאיטקס חושפת ערך, באתר גלובס, 26 בדצמבר 1999
  10. ^ קרן צוריאל, ‏סאיטקס מוכרת לקראו את חטיבת הדפוס הדיגיטלי תמורת שליש ממניות קראו, באתר גלובס, 26 בדצמבר 1999
  11. ^ קרן צוריאל, ‏נסגרה עיסקת קריאו-סאיטקס, באתר גלובס, 17 בינואר 2000
  12. ^ איי אונליין, יום לאחר השקת קראו-סאיטקס: קראו מחסלת את הברית האסטרטגית עם היידלברג, באתר TheMarker‏, 5 באפריל 2000
  13. ^ איי אונליין, קריאו רוכשת את אינטנס בעבור 16 מיליון דולר במזומן ובמניות, באתר TheMarker‏, 1 ביוני 2000
  14. ^ איי אונליין, קראו-סאיטקס הציגה טכנולוגיית הדפסה דיגיטלית ללא פלטות, באתר TheMarker‏, 26 בספטמבר 2000
  15. ^ עינב בן יהודה, הפרסום בטלוויזיה עובד: היענות רבה לקמפיין גיוס כוח אדם של קראו סאיטקס, באתר TheMarker‏, 16 באוקטובר 2000
  16. ^ עינב בן יהודה, של מי אתה פינגווין?, באתר TheMarker‏, 12 בנובמבר 2000
    עינב בן יהודה, דילברט פוחד מפינגווינים?, באתר TheMarker‏, 26 בנובמבר 2000
  17. ^ עינב בן יהודה, קראו-סאיטקס הטיסה 1,300 עובדים ובני זוגם לנופש בברצלונה, באתר TheMarker‏, 21 בדצמבר 2000
  18. ^ מירי ריילי, עמית שרביט, קריאו-סאיטקס ביטלה העתקת פעילותה למתחם יכין חקל, באתר הארץ, 24 באפריל 2001
  19. ^ עמית שרביט, לאחר פגישה עם וייסגלס ושמעון אושר ליכין חקל לשנות ייעוד קרקע, באתר הארץ, 14 במרץ 2001
    אלעזר לוין, ‏נאסר זמנית על יכין-חקל להקים את מיזם המשרדים של קריאו-סאיטקס בחוף השרון, באתר גלובס, 23 באפריל 2001
  20. ^ אלעזר לוין, ‏רשמית וסופית: בוטל פרויקט קריאו-סאיטקס בהוד השרון, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2001
  21. ^ מירי ריילי, קראו סאיטקס צימצמה שטח הפרויקט המיועד ל-23 אלף מ"ר, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2001
  22. ^ עמי גינזבורג, קראו תקים מרכז מו"פ וייצור בפתח תקוה בעלות של 150 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 24 ביולי 2003
  23. ^ הארץ, קריאו תשקיע 185 מ' ש' בהקמת מרכז הפיתוח שלה בפתח תקוה, באתר TheMarker‏, 14 במרץ 2004
  24. ^ דרור מרמור, ‏פתח תקוה: בית קודאק נחנך בעלות של 50 מ' ד', באתר גלובס, 13 במאי 2007
  25. ^ עינב בן יהודה, קראו-סאיטקס פיטרה 50 עובדים - 5% מכוח האדם , באתר TheMarker‏, 1 באוגוסט 2001
  26. ^ איי אונליין, כ-20 מנהלים בכירים מחטיבת הקדם דפוס של סאיטקס פרשו בעקבות המיזוג עם קראו, באתר TheMarker‏, 19 במרץ 2001
  27. ^ אורה קורן, קריאו בוחנת המשך העברת מו"פ מישראל לקנדה: "המענקים אינם תחרותיים", באתר TheMarker‏, 31 באוגוסט 2004
  28. ^ בעז בבאי, סאיטקס ז"ל - מי שהיתה פעם ספינת הדגל של תעשיית ההיי-טק הישראלית, הפכה למעין קרן הון סיכון, המנוהלת ע"י מנכ"ל במשרה חלקית, סמנכ"ל כספים, מנהל פיתוח עסקי ומזכירה, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2002
  29. ^ אבישי עובדיה, ‏סאיטקס "מודה" בכישלון: מוכרת מניות קריאו ב-78 מיליון דולר, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2001
    נטע יעקבי, סאיטקס מתכננת למכור 5 מיליון ממניותיה בקריאו; מניית קריאו נופלת ב-14%, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2001
  30. ^ גתית פנקס, סאיטקס מוחקת את קריאו חשבונאית; קריאו מוחקת את סאיטקס שיווקיות: קריאו-סאיטקס תהפוך לקריאו, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2001
  31. ^ קריאו השקיעה 23.6 מיליון דולר בחברה הבת פרינטקפה במסגרת הנפקה פרטית בה גויסו 39.6 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 3 בינואר 2002
  32. ^ נטע יעקבי, דו"חות ציבוריים ראשונים לפרינטקפה: מדווחת על הכנסות שיא של 12.2 מיליון דולר ברבעון השני, באתר TheMarker‏, 23 ביולי 2002
  33. ^ סופי שולמן, קריאו נלחמת עם אפי על החברה הבת פרינטקפה, באתר TheMarker‏, 21 בפברואר 2003
  34. ^ סוכנויות הידיעות, קריאו פרשה מההתמודדות על פרינטקפה: "הגענו למסקנה כי לפרינטקפה אין ערך מספיק עבור קריאו", באתר TheMarker‏, 25 בפברואר 2003
  35. ^ רוני ליפשיץ, קריאו מרחיבה פעילותה בתחום הדפוס הדיגיטלי, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2002
  36. ^ סופי שולמן, קראו זה לא רק דפוס, באתר TheMarker‏, 12 בינואר 2003
  37. ^ יונתן נשיא, סאיטקס ממשיכה במהפכה הכואבת - יוצאת מהמיזמים של קאראט ו-VIO אחרי השקעה של 55 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 28 בפברואר 2001
    עינב בן יהודה, פעילות קאראט, מיזם נוסף של סאיטקס, הופסקה בישראל; 50 עובדיו יועברו לחברות מוחזקות, באתר TheMarker‏, 19 באפריל 2001
  38. ^ עמי גינזבורג, קראו נכנסה לנעליה של סאיטקס בפרויקט הקאראט, באתר הארץ, 3 ביולי 2002
  39. ^ סופית: עסקת קריאו-קודאק עוברת את כל האישורים הרגולטוריים ויוצאת אל הפועל, באתר TheMarker‏, 16 ביוני 2005
  40. ^ רויטרס, קודאק מקווה לסיים ארגון מחדש עד סוף השנה תוך קיצוץ של 30 אלף משרות על מנת לשמור על רווחיות, באתר TheMarker‏, 8 בפברואר 2007
  41. ^ סוכנויות הידיעות, לאחר 74 שנה: חברת איסטמן קודאק מפסיקה לייצר את סרט הצילום הותיק קודאכרום, באתר TheMarker‏, 23 ביוני 2009
  42. ^ עידו סולומון, קודאק ישראל תפטר 150 עובדים מהמרכז בפתח תקוה - תעביר אחד מקווי הייצור לסין, באתר TheMarker‏, 3 בנובמבר 2008
  43. ^ שמוליק שלח, ‏קודאק חוזרת להפסיד וממשיכה לפטר: 4,000 עובדים נוספים הולכים הביתה, באתר גלובס, 1 בפברואר 2009
  44. ^ עידו סולומון, קודאק ישראל תפטר 50 עובדים; תסגור את מחלקת הצילום הדיגיטלי המקצועי, באתר TheMarker‏, 27 באפריל 2009
  45. ^ אסף שטול-טראורינג, העידן הדיגיטלי הכריע את חברת הצילום קודאק, באתר הארץ, 20 בינואר 2012
    אשר שכטר, פוטו רצח: התרסקותה של קודאק, באתר TheMarker‏, 12 באוקטובר 2011
  46. ^ יוסי הטוני, ‏שלומית לוי, קודאק: "מערכת היחסים בין ה-HR וה-IT – מצוינת", באתר "אנשים ומחשבים", 18 באפריל 2012
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קריאו_(חברה)&oldid=37994836"