קריית אריה
 | |
| תצלום אוויר, פברואר 2014, בתמונה ניתן לראות את תוואי שלוחת הרכבת למפעל עץ הזית, המשמשת ברובה כחניון | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | פתח תקווה |
| תאריך ייסוד | 1933 |
| מייסדים | חיים לייבוביץ ותעשיינים נוספים |
| על שם | אריה שנקר |
| קואורדינטות | 32°05′49″N 34°51′19″E / 32.0969°N 34.8552°E |
| שכונות נוספות בפתח תקווה | |
 | |
  | |
.jpg)
קריית אריה הוא אזור תעשייה הממוקם במערב העיר פתח תקווה הקרוי על שמו של התעשיין אריה שנקר. הוא תחום מדרום על ידי ציר ז'בוטינסקי, ממערב על ידי כביש 4, מצפון על ידי בית העלמין ירקון ומחלף תקווה וממזרח על ידי דרך הרב מלכה וחלקה המזרחי של שכונת אם המושבות. שטח אזור התעשייה הוא כ-5,000 דונם, והוא אזור התעשייה הגדול ביותר בפתח תקווה, ואחד הגדולים ביותר בישראל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזור התעשייה קריית אריה הוקם בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20. המפעלים הראשונים שהוקמו באזור היו מפעל "עץ הזית" על ידי התעשיין חיים לייבוביץ ב-1933,[1] לייבוביץ גם יזם וניהל את הוועד המקומי של אזור התעשייה[2], ומפעל בשם "דלי" לדליים. בשנת 1934 דווח כי יש במקום ארבעה מפעלים בבנייה והוכנו מגרשים ל-36 מפעלים נוספים[3]. במרץ 1951 סופח האזור לפתח תקווה[4].
באפריל 1957 הוחל בהקמת שלוחת רכבת ממסילת הירקון למפעל "עץ הזית", במימון חלקי של המפעל[5] והיא נחנכה בפברואר 1958[6]. המסילה הייתה בשימוש עד שנות ה-90 של המאה ה-20. בין המפעלים הנוספים שהוקמו באזור היו מפעל דובק, מפעל ברט ומפעל של חברת טבע (המתחם משמש גם כמטה הבינלאומי של טבע).
בסוף המאה ה-20 החל האזור להתפתח כמתחם לחברות היי-טק, חברת גילת רשתות לווין הקימה בו את המטה שלה, מצפון לקריית אריה הוקם החל מ-1996 פארק אזורים, שנחשב לאחד ממתחמי ההיי טק המובילים בישראל, בו שוכן מטה חברת יבמ בישראל. ב-2007 נחנך בית חברת קודאק שהוקם בהשקעה של 50 מיליון דולר[7].
בעשור הראשון של המאה ה-21 החלו לקום באזור מגדלי משרדים במקום מבני המפעלים וחברות הביטוח מגדל וביטוח ישיר קבעו את משרדיהן בקריית אריה[8].
במאי 2019, החלה חברת אינטל ישראל לאכלס את הקמפוס החדש שהקימה החברה בקריית אריה בהשקעה של 440 מיליון שקל. החברה ריכזה בקמפוס את כל העובדים שלה באזור המרכז. על פי הערכה, מספר העובדים של החברה במבנה יהיה כ־2,000 כאשר יאוכלס במלואו[9].
מקומות ואתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריית אריה מהווה חלק חשוב ועיקרי בפתח תקווה, ובין היתר נמצאים בה כמה מהמקומות המרכזיים בעיר, בהם הקניון הגדול, בית משפט השלום פתח תקווה ומסוף אוטובוסים גדול ("מסוף החרש") שמשמש תחנת קצה לרבים מהקווים העירוניים בפתח תקווה.
בחלקו הדרום-מזרחי של האזור, בסמוך לקניון הגדול, נמצא הפארק הגדול של פתח תקווה, שמורכב ממשטחי דשא רבים, אגם אקולוגי וגן שעשועים גדול. הפארק משמש גם לאירועים שעורכת עיריית פתח תקווה, כגון הפנינג של יום העצמאות, ומושך אליו תושבים רבים מהעיר ומהערים הסמוכות.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחלקו הצפון מזרחי של אזור התעשייה נמצאת תחנת רכבת, המהווה חלק מקו הרכבת תל אביב-כפר סבא, בין התחנות בני ברק וסגולה. בבניית התחנה הושקעו כ-60 מיליון שקל, והיא צפויה לשרת כמיליון איש בשנה. בסמוך לתחנת הרכבת ממוקם אצטדיון שלמה ביטוח, אשר נחנך בסוף 2011, ומכיל 11,500 מקומות ישיבה.
בנוסף, באותו האזור אמורה לעבור גם שלוחה של הקו האדום של הרכבת הקלה של תל אביב, ושם גם יוקם דפו קריית אריה, המוסך המרכזי של הרכבת הקלה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נפתח מרכז התעשייה בבני־ברק (ידיעה על חנוכת "מרכז התעשייה על שם א. שנקר"), הצופה, 5 ביוני 1947
- המהפך של קריית אריה: מאזור תעשייה ישן למרכז העצבים של עולם העסקים הישראלי, באתר TheMarker, 27 בדצמבר 2018
- מיכאל יעקובסון: סיבוב באזור התעסוקה קריית אריה בפתח תקווה, באתר 'חלון אחורי', 27 ביוני 2020.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ב. זאב, תעשיית השמנים בארץ תורחב, זמנים, 29 בינואר 1954
- ^ הזמנה - ועד בעלי תעשייה בקרית אריה, המשקיף, 20 באפריל 1942
- ^ מארץ ישראל, העולם, 1 בנובמבר 1934
- ^ זכריה הורדי, ההסתדרות ושלוחותיה, על המשמר, 13 בינואר 1956
- ^ שלוחת מס"ב לאזור התעשיה בפתח־תקוה, חרות, 3 באפריל 1957
- ^ מפעל "עץ הזית" בפתח־תקוה חובר בשלוחה לפסי הרכבת, חרות, 7 בפברואר 1958
- ^ דרור מרמור, פתח תקוה: בית קודאק נחנך בעלות של 50 מ' ד', באתר גלובס, 13 במאי 2007
- ^ מיכל מרגלית, רבוע כחול נדל"ן תקים מגדל היי-טק בקרית אריה ב-70 מיליון ד', באתר גלובס, 23 בספטמבר 2009
- ^ אורי תומר, המרכז החדש של אינטל הזניק את צבר ההזמנות של אפקון לשיא של 1.7 מיליארד שקל, באתר TheMarker, 21 באוגוסט 2016
 | ||
|---|---|---|
| אזורי תעשייה | אבשלום • אלון תבור • BBC בני ברק • דימונה • הר חוצבים • הר-טוב • חולון • מגדל תפן • מישור רותם • מעלות • מצפה רמון • נאות חובב • נווה נאמן • סגולה • עבר הירקון • עטרות • עידן הנגב • עמק שרה • צ.ח.ר • הצ'ק פוסט • קריית אריה • קריית מטלון • קריית ספיר • שער הנגב ו"ספירים" • כפר סבא • הרצליה פיתוח • תימורים • תלפיות | |
| פארקי תעשייה | פארק אזורים • איירפורט סיטי • אפק • לב הארץ • בר-לב • גב-ים נגב • חמן • יורופארק, יקום • יקנעם • כנות • מבוא כרמל • הגן הטכנולוגי מלחה • משגב • מת"ם • נעם • עומר • עמק חפר • פלמחים • צבאים • ציפורית • קדמת גליל • קיסריה • קריית גת • קריית ויצמן • עתידים • ראם • רמת דלתון • שגיא 2000 • שורק • שחורת | |
| אזורי תעשייה ביהודה ושומרון | ברקן • אריאל מערב • פארק בראון • מישור אדומים • ניצני שלום • שח"ק • שער בנימין | |
| אזורי ופארקי תעשייה עתידיים | רמת בקע • מתחם האלף • צומת שוקת • מעבר תרקומיא • עירון • גבעת ברנר • רג"מ • בוסתני חפץ • שער שומרון | |
| אזורי תעשייה שפונו או ננטשו | נווה דקלים • קטיף • ארז • קרני | |