קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קַרְיָינָא דְּאִיגַּרְתָּא אִיהוּ לֶיהֱוֵי פַּרְוַונְקָא הוא ביטוי ארמי שמשמעו: אדם הקורא לפעולה מסוימת יבצע נא אותה בעצמו (מילולית: קורא האיגרת [=הכרוז הקורא את הצו המלכותי] הוא יהיה השליח [לבצעו, המוציא לפועל]).

בשימוש היומיומי קורא הביטוי לאידאולוגים להיות גם אנשי מעשה.

מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המתואר בתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין, לפני שהרג פינחס את זמרי בן סלוא על שבעל את כזבי בת צור הנכרית, הוא ניהל דיאלוג קצר עם משה:

אמר לו: אחי אבי אבא, לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני "הבועל את הנכרית קנאין פוגעין בו"?
אמר לו: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא

כלומר: אם כך לימדתיך, אל תדבר, קום ועשה מעשה.

הביטוי נכנס לשפת הדיבור, ובמסכת בבא מציעא (דף פ"ג, עמוד ב') מתואר שכאשר השיא רבי אלעזר ברבי שמעון עצות לשוטר מקוף, ושיפר את הצלחותיו בתפיסת גנבי רכוש, נודע הדבר לממונים מטעם מלכות רומי, שאמרו: "קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא"[1], ומינו אותו לתפוס גנבים[2].

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרה בו אדם קורא לפעולה מסוימת שבאפשרותו להוציאה לפועל בעצמו, נטענת לעומתו הטענה: בהנחה שאתה עומד מאחורי דבריך, מדוע אתה נמנע מלבצע זאת בעצמך וקורא לאחרים לפעול במקומך? עשה זאת בעצמך!

שימוש מושאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר איגרותיו של הרב יעקב ישראל קניבסקי נקרא "קריינא דאיגרתא", כלומר: קורא האיגרת. עורכי הספר ביקשו להביע בשם זה שההדרכות הכלולות באיגרותיו של הרב לא היו אידאולוגיה לשמה, אלא דרך חיים מעשית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדעת אליעזר בן יהודה, עד אימתי דברו עברית הציטוט הארמי נאמן למקור.
  2. ^ בעקבות מינוי זה התעורר ויכוח בינו לבין חכמים אחרים: "שלח ליה רבי יהושע בן קרחה: חומץ בן יין, עד מתי אתה מוסר עמו של אלוהינו להריגה?! - שלח ליה: קוצים אני מכלה מן הכרם...".