קרלו, דוכס קלבריה

קרלו, דוכס קלבריה
Carlo Tito Francesco Giuseppe di Borbone
לידה	4 בינואר 1775; נאפולי, ממלכת נאפולי
פטירה	17 בדצמבר 1778 (בגיל 3); נאפולי, ממלכת נאפולי
שם מלא	קרלו טיטו פרנצ'סקו ג'וזפה, דוכס קלבריה
מקום קבורה	סנטה קיארה
שושלת בית בורבון
תואר	דוכס קלבריה
אב	פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות
אם	מריה קרולינה מאוסטריה

קרלו מנאפולי וסיציליה (באיטלקית: Carlo Tito Francesco Giuseppe di Borbone;‏ 4 בינואר 1775 – 17 בדצמבר 1778) היה דוכס קלבריה כיורש העצר של ממלכות נאפולי וסיציליה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרלו נולד ב-4 בינואר 1775 בארמון קזרטה ליד נאפולי לפרננדו הרביעי, מלך נאפולי ומריה קרולינה מאוסטריה, בתם של פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומריה תרזה ואחותה של מארי אנטואנט. הוא נודע כדוכס קלבריה בלידתו כיורש העצר של כס אביו.

הוא היה חבר בבית בורבון, נסיך נאפולי וסיציליה מלידה ונסיך הכתר של נאפולי. לידתו אפשרה לאמו מקום במועצת המדינה, על פי חוזה הנישואין של הוריו.

קרלו מת ב-17 בדצמבר 1778 מאבעבועות שחורות ^[1] בגיל 3. שישה מאחיו הצעירים ימותו מאבעבועות שחורות: הנסיכה מריה אנה (ב-1780), הנסיך ג'וזפה (ב-1783), הנסיך ג'נארו (ב-1789), הנסיך קרלו ג'נארו (גם ב-1789), הנסיכה מריה קלוטילדה (ב-1792) והנסיכה מריה אנריקטה (גם ב-1792).

הוא נקבר בכנסיית סנטה קיארה בנאפולי.