אליזבת כריסטינה מבראונשווייג-וולפנביטל

אליזבת כריסטינה מבראונשווייג-וולפנביטל
Elisabeth Christine von Braunschweig-Wolfenbüttel
	אליזבת כריסטינה מבראונשווייג-וולפנביטל
לידה	28 באוגוסט 1691; בראונשווייג, דוכסות בראונשווייג-לינבורג
פטירה	21 בדצמבר 1750 (בגיל 59); וינה, ממלכת הבסבורג
מדינה	גרמניה ; אוסטריה
מקום קבורה	הקריפטה הקיסרית
בן זוג	קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
שושלת בית ולף
תואר	קיסרית האימפריה הרומית הקדושה
אב	לודוויג רודולף, דוכס בראונשווייג-לינבורג
אם	כריסטינה לואיזה, נסיכת אטינגן-אטינגן
צאצאים	ראו בהמשך
פרסים והוקרה
	מסדר צלב הכוכב

אליזבת כריסטינה מבראונשווייג-וולפנביטל (בגרמנית: Elisabeth Christine von Braunschweig-Wolfenbüttel; ‏28 באוגוסט 1691 - 21 בדצמבר 1750), הייתה אשתו של קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ואמה של מריה תרזה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליזבת כריסטינה נולדה ב-28 באוגוסט 1691 בבראונשווייג, ללודוויג רודולף, דוכס בראונשווייג-וולפנביטל ולכריסטינה לואיזה, נסיכת אטינגן-אטינגן, בתם של אלברכט ארנסט הראשון, נסיך אטינגן-אטינגן וכריסטינה פרדריקה, דוכסית וירטמברג. בשנת 1704 בהיותה בת 13 התארסה אליזבת כריסטינה עם קרל, ארכידוכס אוסטריה, לאחר משא ומתן בין סבה אנטון אולריך, דוכס בראונשווייג-וולפנביטל לבין גיסתו של קרל - הקיסרית וילהלמינה אמליה מבראונשווייג-לינבורג, שהייתה גם היא נצר לבית ולף. בתחילה התנגדה אליזבת כריסטינה לנישואים, משום שהיה עליה להמיר את דתה לקתולית, אולם לבסוף הסכימה לנישואים. לפני החתונה נאלצה אליזבת כריסטינה לעבור בדיקה רפואית, על מנת להוכיח את פוריותה.

בתקופת החתונה שהה קרל בספרד בעקבות מלחמת הירושה הספרדית, ומשום כך הגיעה אליזבת כריסטינה לברצלונה ביולי 1708, וב-1 באוגוסט אותה שנה התחתנו השניים. מיד לאחר חתונתם הפעיל עליה קרל לחצים ניכרים שתעשה הכל על מנת ללדת בן, מכיוון שליריבו פיליפ, דוכס אנז'ו כבר היה בן באותה העת.

בשנת 1711 מת גיסה יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, וקרל חזר לווינה על מנת להסדיר את ירושתו הקיסרית. אליזבת כריסטינה נותרה בקטלוניה כמושלת בשם קרל, והיו שטענו כי היא שלטה יותר טוב מאשר קרל.

בשנת 1713 עזבה אליזבת כריסטינה את ברצלונה, והצטרפה לבעלה קרל בווינה. קרל לא איפשר לאליזבת כריסטינה לעסוק בפוליטיקה, אולם היא השיגה השפעה בחצר בעקבות קשריה המפחתיים בצפון גרמניה, ובנסוף היא הצליחה למנוע את נישואי בנותיה לנסיכים מבית המלוכה הספרדי.

בכל תקופת נישואיה הייתה אליזבת כריסטינה נתונה ללחצים אדירים מצד קרל ללדת בן זכר, וניסיונות הרופאים להביאה לידי כך פגעו בבריאותה. אולם קרל התייחס אליה כראוי כל חייו, ולא החזיק פילגש חוץ ממנה, ואף הבטיח לה קיצבה גדולה לאחר מותו.

יחסיה עם חמותה אלאונורה מגדלנה מנויבורג וגיסתה וילהלמינה אמליה מבראונשווייג-לינבורג היו טובים מאוד, ושלוש הקיסריות אף תמכו אחת ברעותה.

בשנת 1740 מת בעלה קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ובעקבות כך פרצה מלחמת הירושה האוסטרית. בעקבות המלחמה לא קיבלה אליזבת כריסטינה את הקיצבה שהובטחה לה, אך בתה מריה תרזה סיפקה לה סכום נכבד לקיום חצרה, ונהגה לבקר אותה בקביעות. ב-21 בדצמבר 1750 מתה אליזבת כריסטינה בווינה, והיא נקברה בקריפטה הקיסרית לצד בעלה.