קרנוטיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרנוטיט
Carnotite.jpg
תכונות המינרל
הרכב כימי

K2(UO2)2(VO4)2·3H2O

מערך קריסטלוגרפי מונוקליני
צורת הגביש מקבץ עלעלי או גושי המתקלף לפתיתים.
צבע צהוב זוהר
ברק פנינתי עד עמום
שקיפות שקוף למחצה עד אטום.
פצילות מושלמת בכיוון אחד.
שבירה בלתי שווה.
קשיות 2 בסולם מוס
משקל סגולי משתנה בהתאם לתכולת המים. בממוצע בין 4 ל-5
שרטוט צהוב
מינרלים נלווים טיויאמוניט ומינרלי אורניום וונדיום בסלעי חול וגיר.

קרנוטיט הוא מינרל נדיר המכיל אשלגן, ונדיום, אורניום ומים בכמות משתנה. לעתים קרובות מוצאים בקרנוטיט כמויות זעירות של סידן, בריום, מגנזיום, ברזל ונתרן. צבע הקרנוטיט צהוב זוהר עד צהוב ירקרק, והוא מצוי בעיקר בגושים ופתיתים באבן חול. המינרל צובע את אבן החול בצהוב אפילו בכמות קטנה של אחוז מהנפח. הקרנוטיט הוא מקור חשוב להפקת אורניום בשל תכולת האורניום במינרל הגבוהה יחסית ושבעטיה הוא גם רדיואקטיבי. הקרנוטיט קרוי על שם מהנדס המכרות והכימאי הצרפתי מארי אדולף קרנו (Marie Adolphe Carnot‏) (1839 – 1920).

הקרנוטיט דומה מאוד למינרל טיויאמוניט. המבנה הכימי של שני המינרלים זהה, כאשר בטיויאמוניט מחליף סידן את האשלגן ויש בו מעט יותר מים. שני המינרלים נוצרים מהתפרקות של מינרלי אורניום בסביבה צחיחה והתגבשות בסלעי משקע, כשהם מתפזרים באבן החול או מתרכזים סביב לגזעי עצים מאובנים. ניתן למצוא קרנוטיט במדינות ויומינג, קולורדו, אריזונה, נבדה, יוטה, וניו מקסיקו בארצות הברית, וכן במדינות מרוקו, זאיר, אוסטרליה וקזחסטן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]