קרקע חומה
קרקע חומה, או קרקע יער חומה, היא סוג קרקע הנפוץ באזורי אקלים ממוזג לח ומאופיין באופק חום כהה שמתחתיו אופקים בהירים יותר.
קרקעות חומות נפוצות בעיקר במערב אירופה ובמרכזה, ברוסיה המערבית ובעבר הרי אורל, בחוף המזרחי של אמריקה ובמזרח אסיה, בכלל זה יפן, קוריאה וסין. באופן גס, רוב הקרקעות החומות ממוקמות בחגורה שבין קווי הרוחב 35° ל-55° צפון. מלבד זאת, ישנן גם קרקעות חומות במזרח אוסטרליה ובניו זילנד. הקרקעות החומות שכיחות יותר באזורי שפלה הנמוכים מ-300 מ' ובאקלים ממוזג לח עם כמות משקעים בינונית – בממוצע פחות מ-760 מ"מ בשנה – ועם טמפרטורה הנעה בין 4° צלזיוס בחורף ל-18° צלזיוס בקיץ.
קרקעות חומות הן קרקעות פוריות, בעלות ניקוז טוב, עם חומציות קרקע שנעה בטווח pH של 5.0–6.5. סוגי הצמחייה הנפוצים ביותר שגדלים בקרקע חומה הם חורש נשיר ועשב. בשל פוריותן הניכרת של הקרקעות אלה, נכרתו שטחים גדולים של חורש נשיר לצורך השמשתם לחקלאות.
לקרקעות חומות בדרך כלל שלושה אופקים: A, B ו-C. אופק A הוא בעל צבע נוטה לחום ועומקו למעלה מ-20 ס"מ. הוא עשוי הומוס כמעט רווי וחומר מינרלי, והוא פעיל ביולוגית עם יצורי קרקע רבים ושורשי צמחים המערבבים את ההומוס עם חלקיקי המינרל. כתוצאה מכך, הגבול בינו לבין אופק B יכול להיות מטושטש בדגימות שאינן חרושות. אופק B עשוי ברובו מחומר מינרלי אשר נדד מחומר המוצא, אולם הוא לעיתים קרובות כולל תכליל של חומר יותר אורגני אשר נישא על ידי אורגניזמים, בעיקר תולעי אדמה. צבעו בהיר יותר משל אופק A, והוא לעיתים קרובות מסונן רק קלות. בשל הסינון המוגבל, יורדים מטה רק הבסיסים המסיסים יותר. אופק C עשוי מחומר המוצא, אשר באופן כללי חדיר ואינו חומצי או חומצי קלות, למשל סיין חרסית.
