רביבים (תוכנית אקדמית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רביבים
סמליל התוכנית
סמליל התוכנית
סמליל התוכנית
מוסד לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
פקולטה מדעי הרוח
תעודת סיום תואר ראשון, תואר שני ו-2 תעודות הוראה
נושאי לימוד מקרא, מדעי היהדות והוראה
מלגה מלגת שכר לימוד מלאה ומלגת מחיה סמלית
ראש התוכנית ד"ר תמר הס

רביבים היא תוכנית מצטיינים אקדמית ללימודי מקרא, מדעי היהדות והוראה באוניברסיטה העברית בירושלים שנועדה להכשרת עתודה של מורים מצטיינים להוראת לימודי היהדות בבתי ספר הממלכתיים העל-יסודיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע להקמת התוכנית הוא מסקנות ועדת שנהר, אשר בחנה את מצב לימודי היהדות בחינוך הממלכתי. הוועדה הצביעה כי ישנה חשיבות ללימוד תכנים הקשורים להיסטוריה ומורשת ישראל בחינוך העל-יסודי כחלק מחיזוק הזהות היהודית והציונית של התלמיד הישראלי, ועולה צורך לשלב תכנים אלו בלימודים ההומניים הכלליים. לשם כך המליצה הוועדה לשלב בהוראת המקרא יסודות של מחשבת חז"ל ופרשנות ימי הבינייים, ובהוראת הספרות לשלב יצירות מתוך מחשבת ישראל בימי הביניים והזמן החדש. כדי לעשות זאת, המליצה הוועדה לעודד ולתגמל מורים למקצועות היהדות ולמקצועות ההומניסטיים, כדי שאלו יכינו תוכנית משולבת.

בשל כך, בשנת 1999, הוקמה תוכנית רביבים, כשיתוף פעולה בין האוניברסיטה העברית לקרן אבי חי.

עיקרי התכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת התכנית היא להכשיר עתודה של אנשי חינוך בעלי השכלה רחבה בתכנים יהודיים, אשר תוכל לענות על האתגרים הרבים בנוגע להכשרת תלמידי החינוך העל-יסודי הממלכתי בנושאי יהדות ומורשת ישראל.

התכנית אורכת כ-4 שנים, ובמהלכה הסטודנטים לומדים תואר ראשון דו-חוגי בביקורת המקרא ובמדעי היהדות (בבחירת הדגש במדעי היהדות מתוך היסטוריה של עם ישראל, לשון עברית, מחשבת ישראל, ספרות עברית ותלמוד והלכה), תואר שני (מקרא, אחד מהדגשי מדעי היהדות או חינוך יהודי) ושתי תעודות הוראה (תנ"ך ותרבות יהודית-ישראלית).

התוכנית נחשבת כעמוסה וכאינטסיבית ביותר מבין תוכניות המצטיינים של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, והסטודנטים בה נהנים ממלגת שכר לימוד מלאה ומלגת מחיה סמלית. בתמורה, הסטודנטים מתחייבים ללמד לאחר התוכנית במשך 4 שנים בבתי ספר תיכוניים חילוניים של החינוך הממלכתי.

התכנית אורכת כ-8 שנים בסך הכל וממומנת מכספי תורמים. פרישה ממנה מחייבת החזר של כספי המלגות.

בשנת הלימודים תשפ"א החל את לימודיו המחזור ה-23 בתוכנית, כשבראשה עומדת דוקטור תמר הס.

השפעת התכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר גילי שילד, מוטי בר-אסולין וד"ר אילה לוטן חיברו דוח אודות הערכת תוכנית רביבים לשנת תשס"ח-תשע"ט. הערכת התכנית התבססה על ראיונות עם מורים בוגרי התוכנית ממחזורים א'-ג' שעבדו בהוראה בתשס"ח וראיונות אישיים עם 52 מנהלי בתי-ספר בהם עבדו מורים אלה. בנוסף, נערך ניתוח של מאפייני בתי-הספר בהם נקלטו בוגרי התוכנית -- פיזור גאוגרפי, ייחודיות חינוכית, רמה חברתית-כלכלית, הישגים בבחינות הבגרות והיצע לימודי היהדות בהם.

בחלק הראשון של הדוח עולה כי במחזורים אלו רוב המשתתפים סיימו או קרובים לסיום התואר השני: כשני שלישים מהמורים סיימו את חובותיהם לתואר השני, ל-10% מהם חסרה עבודת גמר וליתר חסרות עבודות נוספות. בנוסף, כ-75% מהמורים עובדים בבתי הספר לפי בחירתם. למעלה ממחצית המורים המשתתפים ציינו כי הם חשים הצלחה ושביעות רצון מההישגים שהציבו לעצמם: הישגים טובים של התלמידים בבגרות, קידום מעורבות חברתית והתנדבות, הפחתת הניכור של התלמידים כלפי מקצועות היהדות וחיזוק יחסי האמון בינם לבין התלמידים. עם זאת, פחות ממחצית המורים ציינו כי הם ימשיכו בהוראה בבתי הספר לאחר תקופת ההתחייבות.

מצד המנהלים, על פי הדוח נראה כי רוב המנהלים היו מרוצים משיבוץ בוגרי רביבים בבית ספרם, ורמת ההשתלבות בעבודת בית הספר תוארה כגבוהה: כ-75% אחוזים מהמורים שהוכשרו בתוכנית ממלאים תפקיד של מחנכי כיתה, אך רבים מציינים את חוסר הניסיון המקצועי וה"הלם" שאותם בוגרים חשו כאשר חוו את הפער בין התיאוריה לפרקטיקה החינוכית.

בחלק השני, נעשתה השוואה בין בתי ספר שבהם מלמדים בוגרי רביבים לבין כאלו שלא, ובין תלמידים שלמדו מקצועות יהדות עם מורים בוגרי התוכנית וכאלה שלא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]