רבי חייא בר אמי
לידה |
המאה ה־3 האימפריה הסאסאנית |
---|---|
פטירה |
המאה ה־4 האימפריה הסאסאנית |
מקום פעילות | בבל |
תקופת הפעילות | דור שלישי-רביעי לאמוראים |
רבותיו | עולא |
בני דורו | רב יוסף, רב נחמן |
רבי חייא בר אמי הוא אמורא בבלי שחי בדור השלישי והרביעי.
המסופר עליו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבו המובהק היה עולא[1], אך קיבל גם מרב חסדא[2] ואולפנא[3].
האמורא רב יוסף היה מחבריו. בתלמוד מובאית מחלוקת בינו לבין רב יוסף לגבי השיעור המדויק של המלבן והמנפץ והצובע והטווה והאורג צמר בשבת[4].
בכמה מקומות בתלמוד מתואר שהיו יושבים רב נחמן ועולא ואבימי בר פפי ודנים ביניהם בנושאים וספיקות הלכתיים ורבי חייא בר אמי היה יושב לפניהם כתלמיד בפני רבותיו ולפעמים אף היה מתערב בדיונים ומשיב תשובות משלו[5].
מסופר בתלמוד הבבלי על עבדו של רבי חייא בר אמי שהטביל נכרית לשם אישות (כלומר לטהרה מטומאת נידה), נשא אותה לאשה, והולידה ממנה בת. התלמוד עוסק שם בדיון האם טבילת הנכרית לשם אישות מועילה לה להיחשב גיורת, אף על פי שלא נטבלה לשם גירות, המשליך על השאלה האם הבת שנולדה היא יהודייה כשרה[6].
מאמרותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב המימרות שמסר רבי חייא בר אמי בשם עולא הם בענייני הלכה. בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ח', עמוד א' מובאות מספר מימרות באגדה שאמר רבי חייא בר אמי בשם עולא:
- ”אמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד.”
- ”גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים, דאילו גבי ירא שמים כתיב (תהלים, קי"ב, א') אשרי איש ירא את ה', ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב (ספר תהלים, פרק קכ"ח, פסוק ב') יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. ולגבי ירא שמים - וטוב לך לא כתיב ביה.”
- ”לעולם ידור אדם במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה.”
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אהרן הימן, "ר' חייא בר אמי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ח', עמוד א'
- ^ אדרי, יהודה, בנתיב האמוראים, ירושלים תש"מ, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף כ"ח, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ו, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ס"ג, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ה, עמוד ב'