רגינה הלמיך
 | |
| לידה |
22 בנובמבר 1976 (בת 47) קרלסרוהה, גרמניה המערבית  |
|---|---|
| מידע כללי | |
| מדינה |
גרמניה |
| אתר רשמי | |
| ספורט | |
| ענף ספורט |
אגרוף |
| הישגים | |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
רגינה הלמיך (בגרמנית: Regina Halmich, נולדה ב-22 בנובמבר 1976) היא מתאגרפת גרמנייה, אחת המתאגרפות המצליחות ביותר בכל הזמנים. בין השנים 1995–2007 הייתה אלופת העולם הבלתי מנוצחת בהתאחדות האגרוף העולמית לנשים WIBF, ותרמה רבות לפופולריות של אגרוף נשים באירופה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלמיך החלה להתאמן באמנויות לחימה בגיל 11. תחילה בג'ודו, ולאחר מכן בקראטה ובקיקבוקס. בין השנים 1992 ועד 1994 הייתה אלופת גרמניה בקיקבוקס, וב-1994 הייתה גם אלופת אירופה.[1] בשנה זו החלה את הקריירה שלה כמתאגרפת מקצועית.
קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1994 החלה הלמיך להתחרות כמתאגרפת מקצועית. אחרי סדרה של ניצחונות בקרבות באירופה, חלקם בנוקאאוט, היא הרוויחה את הזכות להילחם על תואר אליפות העולם. את קרב האליפות הראשון שלה, על התואר במשקל זבוב כבד (Super Flyweight), נלחמה באפריל 1995 נגד המתאגרפת איבון טרבינו מארצות הברית. הלמיך פתחה יפה את הקרב והפילה את יריבתה כעשרים שניות מתחילת הקרב, אך טרבינו התאוששה ובמתקפה אגרסיבית הצליחה לפצוע את הלמיך. בתום הסיבוב הרביעי, רופא הזירה פסק שהפציעה לא תאפשר להלמיך להמשיך בקרב, והיא ספגה נוקאאוט טכני.[2] זה היה ההפסד היחיד שלה בכל הקריירה.[3]
ביוני 1995 נלחמה על תואר אליפות העולם במשקל זבוב נגד המתאגרפת קים מסר מארצות הברית, וניצחה בהחלטת שופטים בתום 10 סיבובים. היא הגנה על התואר הזה והמשיכה להחזיק בו עד לפרישתה מאיגרוף בשנת 2007.
באפריל 1998 התחרתה שוב על אליפות העולם במשקל זבוב כבד, מול מריה רוסה טבוסו מאיטליה, לאחר פרישתה של טרבינו. הלמיך ניצחה בנוקאאוט, והחזיקה בתואר זה עד לפרישתה מקטגוריית המשקל הכבדה בשנת 1999.
ביולי 1999 נלחמה על תואר האליפות במשקל זבוב קל (Junior Flyweight / Light Flyweight) בקרב שנוי במחלוקת, שכן יריבתה הייתה מתאגרפת אנונימית ללא רקורד של קרבות מקצועיים. בספטמבר אותה השנה הגנה לראשונה על התואר מול יריבה ראויה, המתאגרפת היהודיה ואלופת האיגרוף החובבני, ג'יל מת'יוס. הלמיך ניצחה בהחלטת השופטים, והמשיכה להחזיק בתואר במשקל זה עד לפרישתה מאיגרוף, במקביל לתואר במשקל זבוב.
בשנת 2007 הודיעה הלמיך על פרישתה מאיגרוף מקצועני. את קרב הפרישה שלה ערכה נגד המתאגרפת הישראלית הגר פיינר, מול קהל של עשרת אלפים צופים בארנה ובשידור חי למיליוני צופים ברחבי אירופה.[4] בתום 10 סיבובים מותחים, הלמיך ניצחה בהחלטת שופטים, ובכך סיכמה קריירה מפוארת של 56 קרבות.
במהלך הקריירה שלה ניצחה ב-54 קרבות, מתוכם 16 בנוקאאוט. רבים מהקרבות שלה נערכו מול מתאגרפות מובילות בעולם.
בינואר 2016 הכריז מגזין הזירה כי הלמיך היא המתאגרפת השנייה הטובה בכל הזמנים.[5]
מחוץ לזירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך הקריירה שלה, הלמיך הפכה לכוכבת בגרמניה, שהצטלמה למגזינים והופיעה בטלוויזיה.
בשנת 2001, הקומיקאי ומגיש הטלוויזיה הפופולרי שטפן ראב התרברב כי הוא כגבר חזק וגדול ששוקל כמעט כפול ממנה יוכל לנצח אותה בקלות בקרב איגרוף. בתגובה לכך השתתפה הלמיך בקרב ראווה מולו, במהלכו שברה את אפו של ראב. הקרב שודר למיליוני צופים בגרמניה, ותרם רבות להפיכתה לכוכבת. בעקבות הקרב הזה, הפסיקו להישמע בגרמניה אמירות כאילו גבר לא מאומן יכול לנצח אישה מאומנת.[6]
מאז הפרישה שלה היא מופיעה בטלוויזיה הגרמנית כפרשנית איגרוף וכמנחה בתוכניות ספורט.
בשנת 2008 יצא סרט תיעודי על המסע שלה בעולם האיגרוף, בשם "מלכה בזירה" (בגרמנית: Königin im Ring). הסרט זכה בפרס, אך הלמיך תבעה את יוצרי הסרט שהפיצו אותו בקולנוע בניגוד לחוזה ולא רק בטלוויזיה.
פעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
רגינה הלמיך מעורבת בפעילות למען החברה וממנפת את המעמד והפופולריות שלה בגרמניה לתמיכה ציבורית בנושאים שונים. היא פעילה בארגון וייסר רינג (Weisser Ring) שתומך בנפגעי פשיעה, ומקדמת פרויקטים למניעת אלימות בקרב ילדים ונוער. הלמיך הייתה הפרזנטורית של קמפיין נגד אלימות כלפי נשים "אלימות כלפי נשים – לא אצלנו".[7] מספטמבר 2014 היא שגרירה של הקרן למען הילד בגרמניה (Deutsches Kinderhilfswerk), שפועלת למען שוויון הזדמנויות לילדים נזקקים.[8]
בשנת 2014 השתתפה בקמפיין לאיסור הופעות הכוללות בע"ח בקרקסים בגרמניה.[9] היא פרזנטורית של קמפיין להעלאת מודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד.[10]
בראיון בשנת 2018 סיפרה שתמיד נאלצה להילחם מחוץ לזירה בסטריאוטיפים. היא ספגה הערות על כך שאינה נשית, ואפילו היו מי שתקפו אותה מינית במקלחות.[11] בשנת 2019 סיפרה כי בשיא הצלחתה התמודדה עם סטוקר שעקב אחריה במשך שלוש שנים, שבגללו נאלצה להסתובב עם שומרי ראש.[12]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רגינה הלמיך
רגינה הלמיך, ברשת החברתית פייסבוק
רגינה הלמיך, ברשת החברתית אינסטגרם- רגינה הלמיך, באתר BoxRec
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Offizielle Regina Halmich Homepage, www.regina-halmich.org
- ^ BoxingBonnie (2018-12-02), Regina Halmich vs Yvonne Tervino 1995, נבדק ב-2019-03-22
- ^ Women's Boxing: Regina Halmich Biography, www.womenboxing.com
- ^ Hagar Finer (2014-03-23), Hagar Finer vs Regina Halmich, נבדק ב-2019-03-22
- ^ Gerbasi, Thomas. (Jan 2016): "The best female boxers of all time." The Ring,:Pages 90–91.
- ^ Ex-Boxweltmeisterin : Regina Halmich: „Es lohnt sich zu kämpfen“, Hinz&Kunzt, 2015-12-14 (בגרמנית)
- ^ https://cdn.dosb.de/alter_Datenbestand/fm-frauen-im-sport/downloads/Aktion_gegen_Gewalt/Flyer_leichte_Sprache_10Jahre.pdf
- ^ Regina Halmich neue Botschafterin des Deutschen Kinderhilfswerkes, www.dkhw.de (בגרמנית)
- ^ Hilf den Wildtieren im Zirkus – gib ihnen deine Stimme!, zirkus.vier-pfoten.de (בגרמנית)
- ^ https://so-gesund.com/regina-halmich-brustkrebs/
- ^ Regina Halmich über Nacktfotos, Stefan Raab und ihre Leidenschaft, stern.de, 2018-10-28 (בגרמנית)
- ^ WELT (2019-01-23). "Regina Halmich: Stalker belästigte deutsche Box-Weltmeisterin jahrelang".