רגע של תמימות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רגע של תמימות
نون و گلدون
בימוי מוחסן מח'מלבאף עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט מוחסן מח'מלבאף עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מוחסן מח'מלבאף
Hana Makhmalbaf עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום מחמוד כאלארי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איראן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1996 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 78 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט פרסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט קומדיה, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רגע של תמימותפרסית: نون و گلدون, בתעתיק: Nūn o goldūn) הוא סרט משנת 1996 בבימויו של מוחסן מח'מלבאף.

הסרט הופץ גם תחת השמות: נונ וא גולדון, לחם ופרח, לחם ועציץ פרחים, והלחם והאגרטל (Nun va Goldoon, Bread and Flower, Bread and Flower Pot, and The Bread and the Vase).[1][2]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוא אוטוביוגרפי באופן חלקי, ומטשטש באופן היברידי את הגבולות בין שיחזור המציאות לפנטסיה. בסרט מוחסן הבמאי מנסה לשחזר חוויה שעבר בגיל שבע עשרה בה הייתה מעורבת בת דודתו ושוטר צעיר, כעשרים שנים לאחר המקרה, עם אותו השוטר ושחקנים צעירים.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מירהאדי טייבי - השוטר
  • מוחסן מח'מלבאף - הבמאי
  • עלי באקסי - הבמאי הצעיר
  • עמאר טאפטי - השוטר הצעיר
  • מרים מוחמדימיני - האישה הצעירה

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהקרנת הסרט נאסרה באיראן, מחוצה לה המבקרים היו חיוביות מאוד כלפי הסרט. מייק ד'אנג'לו קרא לסרט "אוטוביוגרפיה היברידית מסחררת, דוקומנטרית, מיתולוגית...אמיצה... עדות ליכולתנו לאהוב". והוסיף כי הסרט "נגמר עם אחד מהפריימים הקפואים הגדולים מאז 400 המלקות, אולי הגדול ביותר אי פעם".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Internet Movie Database". נבדק ב-2008-06-06.
  2. ^ Mike D'Angelo (1997-07-07). "The Man Who Viewed Too Much". אורכב מ-המקור ב-2008-05-08. נבדק ב-2008-06-06.