רדוקטיו אד היטלרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רדוקטיו אד היטלרוםלטינית: Reductio ad Hitlerum) או ארגומנטום אד היטלרוםלטינית: argumentum ad Hitlerum) הוא כשל לוגי שעיקרו דחיית רעיון או טיעון אך ורק על יסוד העובדה שאדולף היטלר או המפלגה הנאצית תמכו ברעיון או בטיעון זה.

כשל זה נוצר על רקע נטייתם של רבים לפסול כל רעיון המזוהה עם היטלר או המפלגה הנאצית, על אף שעובדה זו לבדה עדיין אינה הופכת את הרעיון לפסול או שגוי. המונח נטבע לראשונה על ידי הפילוסוף לאו שטראוס, מאוניברסיטת שיקגו. רדוקטיו אד היטלרום מבוסס על הטיעון הלוגי המוכר "רדוקטיו אד אבסורדום", שפירושו הוכחה בדרך השלילה, אשר אומר כי הניסיון להוכיח את הטענה הנדחית מוביל בהכרח לסתירה. במקרה הזה הסתירה היא הייחוס של הרעיון להיטלר.

שטראוס מנסח את הכלל בספרו "הזכות הטבעית וההיסטוריה" משנת 1953 כך:

במעקב אחר תנועה זו לקראת סופה נגיע באופן בלתי נמנע לנקודה שמעבר לה מוחשכת הזירה בצלו של היטלר. לרוע המזל, יש צורך לומר שבבדיקה שלנו עלינו להימנע מן הכשל שבעשורים האחרונים שימש לעתים קרובות כחלופה לרדוקטיו אד אבסורדום: הרדוקטיו אד היטלרום. השקפה אינה מופרכת פשוט מתוקף העובדה שהיטלר החזיק בה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]