רוב יושביה עליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רוב יושביה עליה (נקרא גם "כל יושביה עליה") הוא מושג הלכתי הנוגע למספר מצוות התלויות בארץ ולפיו המצוות חלות מדאורייתא רק כאשר רוב עם ישראל מתגורר בארץ ישראל. על אף שיש בכך מחלוקת תנאים, נפסק להלכה שחיוב חלה ותרומות ומעשרות מהתורה מצריך שיהיו "רוב יושביה עליה".

על מנת להתחייב בדיני שביעית ובדיני שנת היובל מהתורה, נדרש גם ששבטי ישראל ישבו בארץ "כתיקונם", כלומר שהארץ תחולק לשבטים, כל שבט ישב בנחלתו, ובתוך כל שבט יחלקו את הנחלות למשפחות.

חישוב מניין ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר היהודים החיים בעולם אינו ידוע בוודאות ונתון במחלוקת.

הרב אליעזר מלמד בספרו פניני הלכה (שראה אור בשנת 1993) כותב: "רבים אומרים, שמספר היהודים כיום הוא כשלושה עשר מיליון, וכשמעל לשישה וחצי מיליון יהודים יגורו בארץ, יתקיים התנאי הראשון ונתחייב בחלה ותרומות ומעשרות מהתורה." כיום, בשנת 2023, ישנם כחמישה עשר מיליון יהודים בארצות השונות, מתוכם 6.93 מיליון בישראל ו-8.3 מיליון מחוץ לישראל (כ-6 מיליון בארצות הברית וכ-2.3 מיליון בכל שאר המדינות). לטענת דעה זו, כאשר יגורו בארץ מעל לשבעה וחצי מיליון יהודים, יתקיים "רוב יושביה עליה" ועם ישראל יתחייב בחלה מדאורייתא (מהתורה) ובתרומות ומעשרות מדאורייתא[1].

עם זאת, על פי הרב מלמד יש להוסיף למספר היהודים בעולם עוד שלוש קבוצות אוכלוסייה שיש להתייחס אליהם כאל יהודים[2]:

  1. צאצאי יהודים שהוריהם התבוללו לפני דורות ספורים וניתן באמצעות מחקרים למצוא אותם.
  2. צאצאי היהודים שהתבוללו בגויים במהלך הגלות בעקבות ייסורים ופגיעות בעם היהודי, אך לפי ההלכה, מאחר שהם צאצאים לאמהות יהודיות הם יהודים. וכהוכחה לדבריו מביא הרב מלמד מדברי רבי יהושע ורבי יהודה במסכת עדויות (פרק ח', משנה ז') לפיהם כשיבוא אליהו הנביא, ידאג להשיב לישראל את כל אלה ש"התרחקו בזרוע". כלומר, שהורחקו מישראל בכוח. לפי הערכת הרב מלמד, ייתכן שקבוצה זו מונה מאה מיליון יהודים ואולי כמה מאות מיליונים.
  3. צאצאי עשרת השבטים שחלקם חזרו והצטרפו לישראל במהלך הדורות, אבל חלק גדול מהם נותרו בארצות הגלות וודאי שיש מהם כאלה הנחשבים יהודים על פי ההלכה.

יש הסבורים שמבחינה הלכתית ניתן לומר בימינו ש"רוב יושביה עליה". הרב אליעזר וולדנברג טען בעקבות רבינו גרשום, שצריך ייצוג של ששים ריבוא מישראל כדי שיחשב רוב יושביה עליה[3]. גם הרב דב ליאור הלך בעקבותיו.[4] הרב בנימין קוסובסקי טוען במאמר בכתב העת תחומין שגם לשיטות הסבורות שצריך רוב ממשי, בימינו יש כבר רוב. דבריו מסתמכים על כך כמה טענות[5]:

  1. בימינו כל יהודי שרוצה לעלות לארץ יכול לעשות זאת, ולכן אם לא עולה הרי שהוציא עצמו מן הכלל ואין הוא נחשב בספירה.
  2. הספירה הידועה שעליה מסתמכות כל ההערכות לא מתייחסת לכך שרבים מהיהודים הנספרים אינם יהודים על פי ההלכה. בנוסף, כל הידיעה על קיומם בנויה על ספקלוציות והערכות, בלא ידיעה ודאית כלל.
  3. יהודי שבמשך כמה דורות לא רואה כל זיקה ליהדותו או לעם היהודי או למדינת ישראל, וייתכן אף שאינו יודע כלל שהוא יהודי, יש לומר עליו את הכלל "משפחה שנטמעה נטמעה".
  4. היסוד של הצורך ברוב יושביה עליה, הוא שהמסה המרכזית של עם ישראל נמצאת בארץ ישראל. וזה בוודאי אפשר לומר, שהרי ברור היום ש"כלל ישראל" כל הציבוריות של עם ישראל, היא בארץ ישראל.

על פי זה הוא מסיק שבימינו רוב יושביה עליה ועל כן חיוב בתרומות ומעשרות וחלה הוא מן התורה.

יושבים כתיקונם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבט אפריםשבט שמעוןשבט ראובןשבט יהודהשבט בנימיןשבט דןשבט גדשבט מנשהשבט מנשהשבט יששכרשבט זבולוןשבט נפתלישבט אשר
נחלות שבטי ישראל. מפה אינטראקטיבית

כנאמר, כדי שמצוות השמיטה והיובל יחולו מדאורייתא, יש צורך שעם ישראל "ישבו בארץ כתיקונם". משמעות הדבר שכל אדם מישראל יקבל את שטחו בנחלת שבטו[6]. ועל פי הרמב"ם דבר זה יקרה על פי רוח הקודש[7]. וגם גרים שהצטרפו לישראל יקבלו גם הם נחלה בארץ עם השבטים אליהם יתחברו.

רוב האחרונים טוענים שדבר זה אינו ישים, מאחר שיש צורך שכל אדם מישראל יעבור לגור באזור שבטו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מספר היהודים בעולם - ערב ראש השנה תשפ"ב, באתר הסוכנות היהודית, ‏אוגוסט 2021
  2. ^ רוב יושביה עליה, הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה
  3. ^ רגמ"ה ערכין לב ע"ב; ציץ אליעזר ח"י, סימן א אות ח.
  4. ^ תשובה לרב יעקב יקיר, אתר ישיבת בית אורות.
  5. ^ הרב בנימין קוסובסקי, "חיוב בתרומות ומעשרות מן התורה בזמן הזה", תחומין מג (תשפ"ג).
  6. ^ ערכין לב, ב
  7. ^ רמב"ם, הלכות מלכים יב, ג