רודולף ולנטינו

רודולף ולנטינו
Rodolfo Pietro Filiberto Raffaello Guglielmi di Valentina d'Antonguella
לידה	6 במאי 1895; קסטלנטה, איטליה
פטירה	23 באוגוסט 1926 (בגיל 31); ניו יורק, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות הוליווד פוראבר
שם במה	Rudolph Valentino
שם לידה	Rodolfo Alfonso Raffaello Piero Filiberto Guglielmi
מדינה	ממלכת איטליה
תקופת הפעילות	מ-1914
בן או בת זוג	נטאשה רמבובה (1923–1925); Jean Acker (1919–1923) ;
פרסים והוקרה	כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
	פרופיל ב-IMDb

רודולפו אלפונסו פייטרו פיליברטו רפאלו גוליילמי (באיטלקית: Rodolfo Alfonso Pietro Filiberto Raffaello Guglielmi‏; 6 במאי 1895 – 23 באוגוסט 1926), המוכר תחת שם הבמה רודולף ולנטינו (באנגלית: Rudolph Valentino), היה שחקן קולנוע איטלקי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רודולף ולנטינו נולד בקסטלנטה שבאיטליה, השלישי מארבעת ילדיהם של ג'ובני ולנטינו, מנהל קרקס שנפטר כשוולנטינו היה בן 11, ושל מארי ברטה גבריאל (Marie Berta Gabrielle, לבית ברבן Barbin), צרפתייה. בשנת 1912 התגורר בפריז אך חזר באותה השנה לאיטליה. בשנת 1913 עבר לארצות הברית וגר בניו יורק. עד מהרה התרושש מכספו, הסתובב ברחובות ועבד בעבודות מזדמנות- בעיקר במסעדנות ובגינון. הוא למד סגנונות ריקוד רבים וניסה לפתוח בקריירת ריקוד ללא הצלחה.

בשנת 1917 עבר לקליפורניה והחל את דרכו בקולנוע בסרטים אילמים בהם רקד. לאחר שהתגלה בסרט דל תקציב, לוהק ולנטינו לסרטים נכבדים באולפני הוליווד. הוא הרבה לשחק את המאהב יפה התואר והפך למושא תשוקה של מיליוני נשים.

ב-15 באוגוסט 1926 פונה ולנטינו לבית החולים בניו יורק במצב קשה, לאחר שהתגלה אצלו זיהום בכבד. הניתוח עבר בהצלחה, אבל גרם לו להרעלת דם. ולנטינו נפטר ב-23 באוגוסט 1926 בניו יורק כתוצאה מההרעלה. בן 31 בלבד היה במותו. למעלה מ-100,000 אבלים יצאו לרחובות ניו יורק על מנת לחלוק לו כבוד אחרון. אלפים נוספים התכנסו בתחנות בהן עברה הרכבת אשר הסיעה את גופתו לקבורה בלוס אנג'לס, ועשרות אלפים עמדו מחוץ לבית הקברות בו נטמן.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1977 יצא לאקרנים הסרט "ולנטינו" אודותיו. בתפקיד ולנטינו שיחק רודולף נורייב.

בסרטו של וודי אלן, "קפה סוסייטי" (2016), מעניקה מאהבתו הצעירה של המפיק ההוליוודי שבסרט, מכתב אהבה כתוב וחתום בכתב ידו של ולנטינו, לאות אהבתה.

בתרבות העברית שימשה דמותו של ולנטינו לתיאור דמות המאהב יפה התואר והבלתי מושג. בתוכניתה של להקת הנח"ל "רד אלינו לבקעה" (1968) נכלל השיר "טנגו ולנטינו" שנכתב על ידי יורם טהרלב והולחן על ידי סשה ארגוב^[1].

השיר "נסיך החלומות" שכתבה שמרית אור, אשר מוכר בביצוע גלי עטרי, נכתב אודותיו^[2].