יורם טהרלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יורם טהרלב
יורם טהרלב, 2016
יורם טהרלב, 2016
לידה 24 בינואר 1938 (בן 83)
כ"ב בשבט ה'תרצ"ח
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי יגור, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, פזמונאי, סופר
בן או בת זוג נורית זרחי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים רוני טהר לב עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודי
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה שירה, פרוזה
סוגה ארץ ישראל, יהדות
יצירות בולטות "גבעת התחמושת", "הבלדה על יואל משה סלומון", "היה לי חבר היה לי אח", "בפרדס ליד השוקת", "ישנן בנות", "אינך יכולה", "הדרך אל הכפר", "קום והתהלך בארץ", "על כפיו יביא", "הורה", "חסקה", "ההר הירוק תמיד", "ברבאבא", "אתה לי ארץ", "שהשמש תעבור עלי", "בלדה על סוס עם כתם על המצח", "בשביל אל הבריכות", "הגביע", "שמע בני", "אין כבר דרך חזרה", "משק יגור טיוטה", "הנשיקה הראשונה", "ואהבת", "שמחת תורה", "על ברכי אבות", תמיד עולה המנגינה.
פרסים והוקרה פרס שר החינוך לתרבות יהודית, פרס תמוז תעשיית המוזיקה הישראלית, אות כבוד אונ' בר-אילן
www.taharlev.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יורם טהרלב (נולד ב-24 בינואר 1938) הוא משורר, פזמונאי, סופר, מתרגם וסטנדאפיסט ישראלי, אשר נחשב לאחד המעצבים החשובים של הזהות והאתוס הישראליים[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בקיבוץ יגור, לסופר והמשורר חיים טהרלב. אביו, שהיה משורר גם הוא, זיהה את הכישרון של בנו וקנה לו מחברת מקושטת בה כתב את שיריו הראשונים. השירים אבדו עם אירועי השבת השחורה בקיבוץ יגור.

בעת שירותו הצבאי שימש כתב בעיתון "במחנה גדנ"ע" ולאחר מכן שימש כעורך עיתון זה ו"במחנה נח"ל". במשך שנים רבות עבד כעורך בהוצאה לאור של משרד הביטחון.

שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טהרלב כתב מספר רב של שירים ופזמונים, רבים מהם לפסטיבלים ולתחרויות שונות, כולל לפסטיבלי הזמר ולאירוויזיון.לטהרלב רפרטואר מגוון. בין שיריו אפשר למצוא שירי אהבה, שירי מולדת, שירי טבע, שירים תנכיים ושירי הומור.

קשר חברות מיוחד היה לו עם המלחין יאיר רוזנבלום, והם יצרו יחד להיטים רבים ללהקות הצבאיות, בהם: "ישנן בנות", "היֵה לי חבר היֵה לי אח", "גבעת התחמושת", "שירו של צנחן", "אין כבר דרך חזרה" ועוד רבים וטובים.

בנוסף לרוזנבלום הולחנו שיריו על ידי גדולי המלחינים של הזמר העברי ביניהם : נורית הירש, משה וילנסקי, סשה ארגוב, מוני אמריליו, אלונה טוראל, מתי כספי, שלום חנוך, שייקה פייקוב, דובי זלצר, יוחנן זראי, שמוליק קראוס, דפנה אילת, דרורה חבקין, בני נגרי, יגאל בשן, אפי נצר ועוד. הראשון שהלחין את מילותיו היה נחום היימן שלקיבוצו בית אלפא שלח טהרלב את מלות השיר "את ואני והרוח" עם בקשה שיואיל להלחינו. השיר פורסם בבצוע צמד "הפרברים".


השיר "גבעת התחמושת" בלחנו של רוזנבלום הוא בין השירים שהשאירו את רישומם בזכות תיאורו האותנטי של הקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים. "היֵה לי חבר היֵה לי אח" בלחנו של רוזנבלום הוא שיר על אחוות לוחמים והשיר "הבלדה על יואל משה סלומון" בלחנו של חנוך ובביצוע אריק איינשטיין, שמתחיל במילים "בבוקר לח בשנת תרל"ח", הוא תיאור אפיזודה בהיסטוריה של ארץ-ישראל (ייסוד פתח תקווה).

הפסל של יואל משה סלומון בכיכר המרכזית בפתח תקווה, בעקבות השיר "הבלדה על יואל משה סלומון"

השיר "על כפיו יביא" בלחנו של רוזנבלום ובביצועה של רבקה זהר, נכתב על סמך מפגש עם נגר מובטל באחת משכונות העוני בארץ, היושב מיואש בבית מלאכתו השומם, וכולו כמיהה לבנות כיסא לאליהו הנביא שיבוא ויגאל אותו מצרותיו.

רבים משיריו כתב טהרלב בהשראת חוויות נעוריו בקיבוץ יגור, בהם: "ההר הירוק תמיד" בלחנו של אמריליו שכתב על ילדותו אל מול הר הכרמל שלרגליו שוכן הקיבוץ, "ארבע אחר הצהריים" בלחנו של רוזנבלום המתאר את הווי החיים היומיומי בקיבוץ, "בפרדס ליד השוקת" בלחנה של הירש שכתב על המטעים בהם עבד ואליהם נהג ללכת להתבודד ו"צל ומי באר" בלחנו של לוי שער המבוסס על מאורע מ-1945, כשלקיבוץ יגור הובאו מעפילים ששוחררו ממחנה המעצר בעתלית, כדי שיסתתרו מפני הבריטים. עליהם הוא כתב "מי שסוכתו נופלת חרש יכנס בדלת, ועד עולם יוכל להישאר", "בשביל אל הבריכות" בלחנה של טוראל ובביצוע חוה אלברשטיין, בלדה על רקע נופי הקיבוץ שנכתבה אחרי מלחמת ששת הימים וכן ההולכים אחרי השמש.

טהרלב כתב שירים רבים יחסית בגוף ראשון נקבה. חלקם היתוליים כמו "את מי אני אוהבת" ללחנו של ארגוןב, ישנן בנות ללחנו של רוזנבלום, הוא לא כל כך חכם] ללחנה של טוראל וחלקם רציניים (חשמל זורם בכפות ידיך, המלח שלי הוא המלאך שלי, הגביע, אם תשוב, שתי אחיות ועוד.

. בין השירים הרבים שכתב ללהקות הצבאיות :השירים ההומוריסטים "חסקה", "הוא לא כל כך חכם", "המלווה", "יידישע פיראטן" ו"אני מת" (לראות אותה הלילה), שירי מולדת כמו "מלאך מסולם יעקב", "עוד לא תמו כל פלאייך", "קום והתהלך בארץ", "אל הנח"ל", "נגן אקורדיון", "בן-גוריון" ועוד.

מספר שירים שלו הולחנו ובוצעו בסגנון פופ ורוק, כמו "אינך יכולה" ללהקת "החלונות הגבוהים" בלחנו של קראוס, "יעלה ויבוא" בלחנו של נגרי ובביצועו של גידי גוב ו"חשמל זורם בכפות ידיך" בביצוע רותי נבון, אך בעיקר מזוהה כתיבתו של טהרלב עם סגנון אמצע הדרך ושירי ארץ ישראל.

בין המבצעים הנוספים שביצעו את שיריו ותרגומיו ניתן למנות את יהורם גאון ("בפרדס ליד השוקת" ללחנה של הירש, "לילה של פריחות" ללחנו של וילנסקי, "בואי נשוב אל הטנגו" ללחנו של פייקוב, "עץ האלון" ללחנו של אמריליו ועוד), חוה אלברשטיין ("את חרותי", "בשביל אל הבריכות", "עץ הכוכבים", "בלדה על סוס עם כתם על המצח", "נשים רוקדות"), ירדנה ארזי ("אתה לי ארץ" שנבחר כשיר האהוב ביותר בתחרות לכבוד חגיגות שנות ה-70 למדינה, "שהשמש תעבור עלי"), גשר הירקון ("הגביע"), הפרברים ("את ואני והרוח", "החולמים אחר השמש", "ריח תפוח ואודם שני", "ציפורים נודדות"), הדודאים ("לא נדע הלילה"), עדנה לב ("קרן שמש קרן זוהר", "שתי אחיות", "אם תשוב"), החמציצים ("שיר פרידה לקיץ", "את מה שרציתי"), אילנית ("בלליקה", "רק בינתיים"), בועז שרעבי ("לפעמים אני מרגיש שאני צריך כנפיים"), אילנה רובינא ("מים מתוך הבאר"), מתי כספי ("נח"), להקת מגפיים ("סתיו לבן") ועוד.

טהרלב כתב גם שירי ילדים רבים, בהם שירים לפסטיבל שירי ילדים כמו "המשפחה שלי" בביצוע שלמה ניצן, "ברבאבא" ו"מר אפצ'י" בביצוע ציפי שביט, "לא נעצור" ו"שובי הרמוניקה" בביצוע ירדנה ארזי, "דונלד דק" בביצוע מייק בורשטיין, ו"מי המנטה מי המסטיק מי השוקולד" בביצוע שוקולד מנטה מסטיק. את השיר "הדרך אל הכפר" כתב לרבקה זהר על סמך סיפור חייה, מילדותה ועד שובה ארצה לאחר התנסות קשה עם סמים בארצות הברית. את השיר הלחינה נורית הירש לפסטיגל 1985 והוא זכה בביצועה של זוהר במקום הראשון. שנה לאחר מכן כתבו טהרלב והירש את השיר "חלקת אלוהים", שהושר על ידי זוהר בפסטיגל 1986 וזכה גם הוא במקום הראשון. בין השירים הנוספים של טהרלב שבוצעו במסגרת הפסטיגל ניתן למנות את "הדגל שלי" (עדנה לב), "אבא'לה אמא'לה" (חנה לסלאו), "אבא אמא וארץ ישראל" (אילנה אביטל), "ממשה ועד מוחמד" (סמיר שוקרי) ועוד. עוד שירי ילדים ידועים שכתב: "בים בם בום" ("שני חברים יצאו לדרך"), "כולם הלכו לג'מבו", פתיחים לתוכניות טלוויזיה לילדים כמו "דלת הקסמים" ו"שכונת חיים" ועוד.

ספרים והופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גברת אחת מרחוב בצלאל (תל אביב : ביתן, 1974) <איורים – דני קרמן>
  • אייזיק ניוטון הקטן (תל אביב : עם עובד, תשל"ח) <איורים – דני קרמן>
  • אלכסנדר הגדול הקטן (תל אביב : עם עובד, תשל"ח) <איורים – דני קרמן>
  • ארכימדס הקטן (תל אביב : עם עובד, תשל"ח) <איורים – דני קרמן>
  • הדודה שלי מרחוב הנביאים (תל אביב : עם עובד, תשל"ט 1979)
  • הגוזל (גבעתיים : מסדה, 1980) <איורים – אלונה פרנקל>
  • הנשיקה הראשונה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תש"ם)
  • אני בריא : אל"ף בי"ת של בריאות (תל אביב : שבא, 1982) <איורים - אבנר גלילי>
  • הנשיקה השנייה (תל אביב : הוצאה מוכרת, 1985) <איורים – דני קרמן>
  • בפרדס ליד השוקת : שירי יורם טהרלב (תל אביב : משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשנ"א 1991)
  • אלף בית של אהבה (תל אביב : שבא, 1991) <איורים – אבנר גלילי>
  • אלף בית לנהג הצעיר (אור יהודה : שבא, 1995) <איורים – בני קורי>
  • אי-טי הצב האיטי בעולם (תל אביב : ספרי צמרת, 1996) <איורים – חיים רון>
  • אקח אותך לשם : נופים ושירי אהבה (תל אביב : ההוצאה לאור של משרד הביטחון, תשנ"ז 1997) <צילומים - חנן גטריידה>
  • אהבת חיי (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשנ"ח 1998) <עיצוב ואיור - הילה חבקין>
  • מצע אשה מצע טוב (תל אביב : בבל, תשס"ג 2003) <ציורים - רוני טהרלב>
  • אין כבר דרך חזרה : שירים וסיפורים על ישראל אחרת (תל אביב : משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשס"ה 2004)
  • איזו מדינה! : החוויה הישראלית בשירים (תל אביב : משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשס"ח 2007)
  • חמור-עף (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תש"ע 2010) <סיפר וצייר אבנר כץ ; חרז יורם טהרלב ; עורכת הספר - תמי הראל>
  • שמחת תורה : דרשות נחמדות מפז מלאות הומור וחוכמה על כל פרשות השבוע (אור יהודה : כנרת : זמורה-ביתן, תשע"ד 2014) <עריכה והפקה - גלית גינסברג-גולדרייך>


מלבד קובצי פזמונים וספרי יהדות, חקר טהרלב את הזמר העברי והוציא לאור ספרים הסוקרים את תולדותיו, ביניהם "שירו הביטו וראו" יחד עם ד"ר מרדכי נאור ו"איזו מדינה!", בו התאים שירים ישראליים ידועים לסיפורים וחוויות שונות שהתרחשו בחברה הישראלית בימי היישוב והמדינה (אותו הוציא לרגל חגיגות ה-60 לישראל). ספר השירה הראשון שלו "משק יגור טיוטה" מביא תמונות קצרצרות על ימי ילדותו, קובץ פזמונים שלו לנוער המתבגר הוא כינס בספר "הנשיקה הראשונה", שמלבד השירים, הכתובים בסגנון ההייקו היפני, המתאימים לקהל היעד, יש בו דפים מתוך ספרי לימוד במקצועות שונים שנלמדו בבית ספר תיכון. כמו כן הוציא את ספר הילדים "הדודה שלי מרחוב הנביאים" ועוד כשישים ספרי ילדים על נושאים שונים.

במאה ה-21 הרבה להופיע בפני קהל בסיפורים ובשירים מפרי עטו בלוויית זמרת, בתוכניות כמו "וטהר ליבנו" ו"קום והתעלף בארץ".

אף ב-2020, בעת מגפת הקורונה, המשיך טהרלב לפרסם סיפורים ושירים פרי עטו עם פן הומוריסטי, כדוגמה, פואמה לכנרת[2].

ספרי יהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקר הזמר אליהו הכהן טען כי "מבין היוצרים הישראלים החילוניים, יורם טהרלב הוא ללא ספק היוצר היהודי ביותר, גם בשיריו וגם בספריו". בתוך מכלול הנושאים היהודיים ניתן לכלול פזמונים תנ"כיים כמו "מלאך מסולם יעקב", "יעלה ויבוא", "נח", "משה משה", "קום לך אל נינוה" או השיר "על כפיו יביא". שירו "שהשמש תעבור עלי" הפך בפי הזמר אברהם פריד לשיר הנקרא "רק תפילה" והוא בין השירים החילונים הבודדים שהפכו ללהיט גם בקרב הציבור החרדי. לבקשת פריד, שינה טהרלב את הבית האחרון, משום שהוא עוסק באהבת גבר ואישה, ולכן אינו מתאים לקהל החרדי.

מדור בפני עצמו תופסים הספרים "היהודיים" של טהרלב, ביניהם ניתן למנות את הספרים: "על ברכי אבות", "שמחת תורה", "שמע בני" (מביא דבריהם של חכמי ישראל באלף השנים האחרונות על נושאי מוסר והתנהגות האדם), "ואהבת" (מביא את דברי החכמים בכל נושאי האהבה, החל באהבת אם לילדיה וכלה באהבת הזולת), "וטהר ליבנו" (המעוצב בצורה של דפי גמרא) ו"מצע אשה מצא טוב" (פרפרזה על פסוק מספר משלי ובו כתוב בהומור סיפורן של תשע נשים נודעות בתנ"ך). בספר "וטהר ליבנו" מביא טהרלב פירושים משלו על ספר המוסר היהודי "שבט מוסר" מאת רבי אליהו הכהן מאיזמיר, שראה אור בשנת 1712. זוהי למעשה פרשנות הומוריסטית שלו על הספר שמצא באקראי בחנות ישנה, כתיבה שעוררה עליו את חמת הממסד החרדי, והוא הוזמן בעטיו למשפט בפני בד"ץ.

טהרלב נכנס אל ליבת הספרות היהודית המסורתית כאשר פרסם ב-ynet פירושים משלו לכל פרשות השבוע. הטור השבועי החדשני זכה להצלחה מרובה ולימים התפרסם כספר בשם "שמחת תורה" (2014). כשנתיים אחריו התפרסם הספר "על ברכי אבות", פירוש מרענן לפרקי אבות[3].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1963 הכיר טהרלב את המשוררת נורית זרחי, בהיותם סטודנטים בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. כעבור זמן קצר, באוגוסט 1963, נישאו. נולדו להם שתי בנות: הציירת רוני טהרלב, ואראלה טהרלב בן-שחר, עיתונאית ודוקטור (Ph.D) בהיסטוריה של הרפואה. בתחילה התגוררו טהרלב וזרחי בקיבוץ יגור, שם נולדה בתם הבכורה רוני, אולם כעבור שנה עזבו את הקיבוץ - תחילה לפתח תקווה, משם לראשון לציון ולבסוף לתל אביב. לאחר 13 שנות נישואים נפרדו. בשנת 1978 נשא טהרלב את לינדה, ילידת ארצות הברית, נולדו להם הבן דניאל והבת מיכל. לינדה נפטרה בשנת 2011 ונקברה ביגור.

טהרלב מתגורר בתל אביב. בשנת 2014 נישא לבתיה קינן, לשעבר דוברת בית הנשיא בימי עזר ויצמן.

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית משירו של יורם טהרלב "היה לי חבר היה לי אח" חקוק על סלע בדרך הנוף, הרי נפתלי

יורם טהרלב נבחר לקבל אות הוקרה על מפעל חיים לזמר עברי מטעם נשיא אוניברסיטת בר-אילן. בנימוקי הזכייה צוין כי טהרלב הוא אחד היוצרים הפוריים ביותר בזמר העברי וכי הוא "תורם בעל משמעות לתרבות המתחדשת של שירי ארץ ישראל"[4].

בשנת 2016 קיבל את פרס שרת התרבות והספורט דאז מירי רגב לאמנים ותיקים ע"ש אריק איינשטיין.

בפסטיבל חיפה להצגות ילדים ונוער 2016 זכתה ההצגה "הנשיקה הראשונה" המבוססת על ספרי שירי הנעורים של טהרלב במקום הראשון בקטגוריית הנוער. כמו כן קיבל טהרלב אות הוקרה במסגרת הפסטיבל מטעם תיאטרון חיפה.

בשנת 2018 זכה יחד עם הסופרת אמונה אלון בפרס שר החינוך לתרבות יהודית[5].

על שמו יש כיכר בעיר אור יהודה. שיריו חקוקים על סלעים במקומות רבים בארץ, ביניהם על דרך הנוף, כיכר החמישה בפתח תקווה, ליד מעיינות בהרי ירושלים ועוד.

אלבום "יעלה ויבוא", נוצר במחווה ליצירתו[6]. האלבום יוצא כמיזם מוזיקלי חדש בשם "צאן ברזל", שנועד להנציח ולכבד את יצירותיהם של גיבורי תרבות, משוררים ופזמונאים ישראלים, כאשר טהרלב הוא הראשון שבהם. מאחורי האלבום עומדים "ארומה מיוזיק" (מיכל וייס אוחיון ובני מנשה) ו"קשת 12", בניהולו האומנותי של קובי בן עטר.

פרסום השירים מלווה בפרסום עשרות קלפים של המפגשים של טהרלב עם המבצעים הצעירים והחדשים. המיזם משודר ב"קשת" כחלק מטיפוח המורשת התרבותית שעצבה את הזהות ישראלית.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קום והתהלך בארץ (2005)
  • אין כבר דרך חזרה, 4 תקליטורים (2008)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]