רודולף יונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רודולף יונס, שנות ה-40. באדיבות ניר פלדמן

רוּדוֹלף יוֹנָסגרמנית: Rudolf Jonas;‏ דצמבר 1898, ברומברגאפריל 1972, חיפה) היה צלם ישראלי-גרמני. יונס עלה לארץ ישראל בשנת 1933, עבד בשירות "קרן היסוד" ובשירות סוכנות הצילום הבינלאומית "Keystone". תצלומיו עשויים בקומפוזיציות מודרניסטיות נקיות ומבוימות, ברוח "האובייקטיביות החדשה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רודולף יונס נולד בדצמבר 1898 למשפחה של סוחרי פרווה בעיר בְּרוֹמברג שבגרמניה. בשנות מלחמת העולם הראשונה שירת כחייל, ועם סיומה החל בלימודי משפטים בברלין ומַרבורג. אז גם התוודע לתנועה הציונית, ובהשפעתהּ הגיע באמצע שנות ה-20 לביקור בארץ ישראל, ותיעד אותה במצלמתו. עם עליית הנאצים לשלטון וראשית רדיפת היהודים בגרמניה, ערכו חיילי אס אס חיפוש בביתו של יונס; משמצאו בין חפציו את עיטור "צלב הברזל" (Eisernes Kreuz), שהוענק לו על שירותו כחייל במלחמת העולם הראשונה, אמר לו אחד החיילים: "אני ממליץ לך להיעלם מכאן לזמן מה". בספטמבר 1933 עלה לארץ והחל לעבוד כצלם-חובב מטעם "קרן היסוד", ואף נשלח מטעמהּ לאיטליה, לפקוד קהילות יהודיות ולאסוף תרומות לטובת הפעילות הציונית בארץ ישראל. עם תום מלחמת העולם השנייה החל לעסוק בצילום באופן מקצועי, הפעם כנציגהּ הישראלי של סוכנות הצילום הבינלאומית "קיסטון" (Keystone). בסוף שנות ה-40, בעיצומה של מלחמת העצמאות, התגורר בירושלים ברחוב עזה ותצלומיו זכו לפרסום בעיתונות המקומית והבינלאומית (כמה מתצלומיו זכו לתפוצה אף בלוח השנה "ארץ-ישראל, לוח אמנותי" לשנת תש"ח בהוצאת ליאון המדפיס, לצד תצלומיהם של כמה מבכירי צלמי התקופה: הלמר לרסקי, זולטן קלוגר, רודי ויסנשטין, ואלפרד ברנהיים). עם סיומה של מלחמת העצמאות עבר להתגורר בחיפה והמשיך לעבוד ככתב וכצלם בשירות סוכנות "קיסטון" עד ראשית שנות ה-60. אף על פי שאת מרבית ימיו עשה יונס בארץ ישראל, נשאר קשור בנימי נפשו ובשפת-אמו למולדתו, ובלבו העלבון על שנאלץ לעזוב את גרמניה. יונס נפטר בחיפה באפריל 1972, ערירי, ולא הותיר אחריו יורשים.

בין הנושאים והאתרים המתועדים בצילומיו: עולים ניצולי השואה ממחנות המעצר בקפריסין, בהגיעם לארץ ישראל; הקמת יישובי חומה ומגדל; שיכוני עולים בחיפה ותצלומים רבים מחיפה וסביבותיה; ביקורהּ של ועדת אונסקו"פ - הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל (1947) בארץ ישראל, במדינות האזור הערביות, ובאירופה (שם ביקרה הוועדה במחנות העקורים) – כפי הנראה, מתוקף תפקידו בסוכנות "קיסטון", ליווה יונס את הוועדה ליווי צמוד; ועוד.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Und sie haben Deutschland verlassen... müssen,‎ Fotografen und ihre Bilder, 1928-1997; [Projektleitung]: Klaus Honeff, Frank Weyers‎, Bonn: Rheinisches Landesmuseum Bonn, Landschaftsverband Rheinland, 1997, pp. 269-271.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רודולף יונס בוויקישיתוף