רונית זיו נולדה וגדלה ברמת השרון ולמדה בתיכון הארצי לאומנויות ע״ש תלמה-ילין בגבעתיים. בילדותה למדה בלט קלאסי בקונסבטוריון רמת-השרון ורקדה בלהקת התנועתרון, ולאחר מכן רקדה אצל היוצרת רות זיו אייל בתל אביב. בשנת 1989 התגייסה לצה״ל ושרתה כמדריכת חי״ר. בתום שרותה הצבאי למדה משחק בביה״ס לאומנויות הבמה בית-צבי.
זיו פרצה לתודעת המחול הישראלי עם הדואט ״רוז לא מחכה״, אתו זכתה במקום הראשון בתחרות ״גוונים במחול״ 1999[1].
לאחר זכייתה, הוזמנה ליצור עבור אנסמבל בת שבע את הטריו ״זה ייגמר רע״, שעלה במסגרת פסטיבל הרמת מסך בניהולו האמנותי של עירן בניאל. בהמשך הוזמנה למרכז המחול אנז׳ה Angers שבצרפת (CNDC l'ESQUISSE), בכדי ליצור עבור רקדני בית הספר שבמקום וללמד שיעורי מחול. שם העלתה את המופע ״Apres Midi״ שהוצג בפורטו, באנז׳ה ובפסטיבל מרסיי בצרפת[2].
זיו הצטרפה כחברה בעמותת הכוריאוגרפים בשנת 2002. באותה שנה הוזמנה להעלות את היצירה ״Undress״ עבור להקת המחול קומפניה אינסטבל Compani Instavel[3] בעיר פורטו שבפורטוגל.
בשנת 2004 הוזמנה לתקופת שהות אמן במרכז Pact-Zollverein בעיר אסן בגרמניה, ולהופעה במסגרת פסטיבל Drei Wochen Mit Pina Bausch בניהולה האמנותי של הכוריאוגרפית פינה באוש, שם הופיעה עם הדואט ״רוז לא מחכה״. באותה שנה יצרה מופע בשם ״כלולות״ בפסטיבל בסאנו דל גראפה, בניהולו האמנותי של רוברטו קסרוטו[4][5].
בין השנים 2010–2013 הייתה מנהלת אמנותית שותפה בפסטיבל הרמת מסך מיסודו של המדור למחול במשרד התרבות[6].
זיו הופיעה בפסטיבלים למחול באיטליה, הולנד, גרמניה, קייב ומוסקבה, והעבירה סדנאות אמן באיטליה ובברצלונה. בתמיכה של קרן התרבות אמריקה-ישראל[7], הוזמנה כמרצה אורחת לאוניברסיטאות האמריקאיות UCLA, Pomona College[8],Scripps College, CDSU ו־Tulane University.
ביצירותיה זיו בודקת את המעבר מהמרחב היומיומי אל הבמה, וכיצד מילה וטקסט כתוב מתרגמים לדימוי גופני. עבודותיה האחרונות עסקו באלימות מגדרית. יצירת הווידאו ״כתרנגולת״ נוצרה במהלך שנת 2020 כמחאה כנגד אלימות נגד נשים והשתתפו בה למעלה מ-40 רקדניות[9].
זיו היא דוקטורנטית בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, וכותבת את עבודת המחקר שלה בנושא הופעת הגוף העירום במחול הישראלי, בהנחייתו של ד״ר דרור הררי. בחודש יולי 2023 הוזמנה להרצות בכנס ״אמניות בישראל״ באוניברסיטת תל אביב על נושא הופעת העירום ביצירות מחול של כוריאוגרפיות בישראל[10].
משמשת כחברת מערכת וכותבת מאמרים במגזין ״מחול עכשיו״ בעריכת ד״ר רות אשל.
2023 – Sex & Suits - יצירת סולו בהשראת חיבור מאת מבקרת האמנות אן הולנדר, הועלתה לראשונה בבית הנסן בירושלים במסגרת פסטיבל הסולו הבינלאומי[11].
2022 - Cassandra Machine – נוצר עבור ללהקת המחול Newcomb, הוצג ב-Dixon Hall בניו אורלינס, ארה״ב[12].
2022 – אחת ועוד אחת – במסגרת דאנס תל אביב באולם זהבה במרכז סוזן דלל.
2021 – 380.379.378 – הועלה לראשונה בסטודיו אורה מרכז סוזן דלל ובבכורה בפסטיבל אינטימדנס בתיאטרון תמונע[13].
2021 – כתרנגולת – יצירת ווידאו כמחאה נגד רצח נשים, הוצג בתערוכת ׳עדות מקומית׳ ו׳עדות למחאה׳[14].
2018 – חחח.דוט.קום - הועלה בתיאטרון הבית, ניסן נתיב ביפו[15].
2018 – רונית זיו: מצב הדברים - הועלה לראשונה בתיאטרון הבית, ניסן נתיב ביפו[16].מתוך ״מה שאתה אומר אל תגיד פעמיים״, צילום: אייל לנדסמן2017 – מה שאתה אומר אל תגיד פעמיים - שתי יצירות מאת רונית זיו - היצירה הראשונה היא עיבוד ל׳קסנדרה׳ בביצוע שני רקדנים גברים. והיצירה השנייה היא דואט לגבר ואישה. הועלתה לראשונה בתיאטרון תמונע.
2015 – שלוש אחיות – יצירה בעקבות סיפור קצר מאת ש"י עגנון. הועלתה בתמיכת קרן ביסטריצקי לתמיכה באומנות[17].
2013 – שמאל מרכז - הועלתה לראשונה במסגרת פסטיבל א-ז'אנר בתיאטרון תמונע.
2013- מרתון 40 - ערב הפורס מניפה מיצירותיה של זיו, החל מיצירתה הראשונה עטורת הפרסים 'רוז לא מחכה' ועד ליצירתה האחרונה 'קסנדרה'[18][19].
2011- עם כתוביות - יצירה חדשה באורך מלא בבכורה במרכז סוזן דלל[20].
2009- גאות – יצירת מחול בשלוש מערכות, הועלתה לראשונה במסגרת פסטיבל מחול לוהט במרכז סוזן דלל.
2008 - אישה א' אישה ב׳ - הועלתה לראשונה בתיאטרון תמונע.
2007- ראי - הועלה בבכורה בהרמת מסך במרכז סוזן דלל[21].
2007 – Ten Min. Older - שיתוף פעולה עם הכוריאוגרפית יאנה ראסל, הועלה בתיאטרון תמונע בתל אביב, בדרזדן ובלייפציג[22].
2006 - עשר דקות - הועלה בבכורה בהרמת מסך במרכז סוזן דלל.רונית זיו, צילום: אפרת מזור2005 - לפרק ת'צורה - הועלה בבכורה בהרמת מסך במרכז סוזן דלל[23].
2004 - ביוטי פרי - הועלה בבכורה בהרמת מסך במרכז סוזן דלל.
2004 - כלולות - יצירה מיוחדת לעשרה רקדנים שהתקיימה המרחב של מבצר עתיק בבאסנו דל גראפה באיטליה.
2003 – Steam - הועלה בבכורה בהרמת מסך במרכז סוזן דלל.
2002 – בוץ - הועלה בבכורה בהרמת מסך במרכז סוזן דלל.
2002 - Undress - ערב שלם עבור להקת קומפניה אינסטבל בפורטו, פורטוגל.
1999-2001 - זה ייגמר רע, הלילה של מרילין ו-תוריד תורידי – שלוש יצירות עבור 'אנסמבל בת-שבע'[24].
1999 – רוז לא מחכה - יצירה עטורת פרסים שזכתה בפרס גוונים במחול והופיעה בפסטיבלים רבים ברחבי העולם.
2011 – ״מאויב לאוהב״ על פי סיפור מאת ש"י עגנון, בבימויה של גילי שנית. עלתה בבכורה בתיאטרון הערבי עברי ביפו ובפסטיבל ישראל.
2011- ״כלבים״ מאת עידו בורנשטיין, בבימוי שלמה פלסנר. עלתה בבכורה בתיאטרון תמונע.
2011 – ״אדיקטד״ מאת נאוה צוקרמן, עלתה בבכורה בתיאטרון תמונע במסגרת פסטיבל א ז'אנר. בהצגה זו השתתפה זיו כשחקנית ורקדנית לצידה של השחקנית שרה פון שוורצה.
2010 – ״הטוחן ובעל הריחיים״ על פי סיפורו של ש"י עגנון, בבימוי גילי שנית, עלתה בבכורה בזירה הבינתחומית בירושלים.