רונית זיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רונית זיו
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 13 באוקטובר 1970 (בת 53)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רונית זיו (נולדה ב-13 באוקטובר 1970, י״ג בתשרי התשל״א) היא כוריאוגרפית ורקדנית ישראלית, וכן מרצה וחוקרת מחול.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רונית זיו נולדה וגדלה ברמת השרון ולמדה בתיכון הארצי לאומנויות ע״ש תלמה-ילין בגבעתיים. בילדותה למדה בלט קלאסי בקונסבטוריון רמת-השרון ורקדה בלהקת התנועתרון, ולאחר מכן רקדה אצל היוצרת רות זיו אייל בתל אביב. בשנת 1989 התגייסה לצה״ל ושרתה כמדריכת חי״ר. בתום שרותה הצבאי למדה משחק בביה״ס לאומנויות הבמה בית-צבי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיו פרצה לתודעת המחול הישראלי עם הדואט ״רוז לא מחכה״, אתו זכתה במקום הראשון בתחרות ״גוונים במחול״ 1999[1].

לאחר זכייתה, הוזמנה ליצור עבור אנסמבל בת שבע את הטריו ״זה ייגמר רע״, שעלה במסגרת פסטיבל הרמת מסך בניהולו האמנותי של עירן בניאל. בהמשך הוזמנה למרכז המחול אנז׳ה Angers שבצרפת (CNDC l'ESQUISSE), בכדי ליצור עבור רקדני בית הספר שבמקום וללמד שיעורי מחול. שם העלתה את המופע ״Apres Midi״ שהוצג בפורטו, באנז׳ה ובפסטיבל מרסיי בצרפת[2].

זיו הצטרפה כחברה בעמותת הכוריאוגרפים בשנת 2002. באותה שנה הוזמנה להעלות את היצירה ״Undress״ עבור להקת המחול קומפניה אינסטבל Compani Instavel [3] בעיר פורטו שבפורטוגל.

בשנת 2004 הוזמנה לתקופת שהות אמן במרכז Pact-Zollverein בעיר אסן בגרמניה, ולהופעה במסגרת פסטיבל Drei Wochen Mit Pina Bausch בניהולה האמנותי של הכוריאוגרפית פינה באוש, שם הופיעה עם הדואט ״רוז לא מחכה״. באותה שנה יצרה מופע בשם ״כלולות״ בפסטיבל בסאנו דל גראפה, בניהולו האמנותי של רוברטו קסרוטו[4][5].

בין השנים 2010–2013 הייתה מנהלת אמנותית שותפה בפסטיבל הרמת מסך מיסודו של המדור למחול במשרד התרבות[6].

זיו הופיעה בפסטיבלים למחול באיטליה, הולנד, גרמניה, קייב ומוסקבה, והעבירה סדנאות אמן באיטליה ובברצלונה. בתמיכה של קרן התרבות אמריקה-ישראל[7], הוזמנה כמרצה אורחת לאוניברסיטאות האמריקאיות UCLA, Pomona College[8],Scripps College, CDSU ו־Tulane University.

ביצירותיה זיו בודקת את המעבר מהמרחב היומיומי אל הבמה, וכיצד מילה וטקסט כתוב מתרגמים לדימוי גופני. עבודותיה האחרונות עסקו באלימות מגדרית. יצירת הווידאו ״כתרנגולת״ נוצרה במהלך שנת 2020 כמחאה כנגד אלימות נגד נשים והשתתפו בה למעלה מ-40 רקדניות[9].

פעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיו היא דוקטורנטית בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, וכותבת את עבודת המחקר שלה בנושא הופעת הגוף העירום במחול הישראלי, בהנחייתו של ד״ר דרור הררי. בחודש יולי 2023 הוזמנה להרצות בכנס ״אמניות בישראל״ באוניברסיטת תל אביב על נושא הופעת העירום ביצירות מחול של כוריאוגרפיות בישראל[10].

משמשת כחברת מערכת וכותבת מאמרים במגזין ״מחול עכשיו״ בעריכת ד״ר רות אשל.

מיצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2023 – Sex & Suits - יצירת סולו בהשראת חיבור מאת מבקרת האמנות אן הולנדר, הועלתה לראשונה בבית הנסן בירושלים במסגרת פסטיבל הסולו הבינלאומי[11].
  • 2022 - Cassandra Machine – נוצר עבור ללהקת המחול Newcomb, הוצג ב-Dixon Hall בניו אורלינס, ארה״ב[12].
  • 2022 – אחת ועוד אחת – במסגרת דאנס תל אביב באולם זהבה במרכז סוזן דלל.
  • 2021 – 380.379.378 – הועלה לראשונה בסטודיו אורה מרכז סוזן דלל ובבכורה בפסטיבל אינטימדנס בתיאטרון תמונע[13].
  • 2021 – כתרנגולת – יצירת ווידאו כמחאה נגד רצח נשים, הוצג בתערוכת ׳עדות מקומית׳ ו׳עדות למחאה׳[14].
  • 2018 – חחח.דוט.קום - הועלה בתיאטרון הבית, ניסן נתיב ביפו[15].
  • 2018 – רונית זיו: מצב הדברים - הועלה לראשונה בתיאטרון הבית, ניסן נתיב ביפו[16].
  • 2017 – מה שאתה אומר אל תגיד פעמיים - שתי יצירות מאת רונית זיו - היצירה הראשונה היא עיבוד ל׳קסנדרה׳ בביצוע שני רקדנים גברים. והיצירה השנייה היא דואט לגבר ואישה. הועלתה לראשונה בתיאטרון תמונע.
  • 2015 – שלוש אחיות – יצירה בעקבות סיפור קצר מאת ש"י עגנון. הועלתה בתמיכת קרן ביסטריצקי לתמיכה באומנות[17].
  • 2013 – שמאל מרכז - הועלתה לראשונה במסגרת פסטיבל א-ז'אנר בתיאטרון תמונע.
  • 2013- מרתון 40 - ערב הפורס מניפה מיצירותיה של זיו, החל מיצירתה הראשונה עטורת הפרסים 'רוז לא מחכה' ועד ליצירתה האחרונה 'קסנדרה'[18][19].
    מתוך ״מה שאתה אומר אל תגיד פעמיים״, צילום: אייל לנדסמן
  • 2011- עם כתוביות - יצירה חדשה באורך מלא בבכורה במרכז סוזן דלל[20].
  • 2009- גאות – יצירת מחול בשלוש מערכות, הועלתה לראשונה במסגרת פסטיבל מחול לוהט במרכז סוזן דלל.
  • 2008 - אישה א' אישה ב׳ - הועלתה לראשונה בתיאטרון תמונע.
  • 2007- ראי - הועלה בבכורה בהרמת מסך במרכז סוזן דלל[21].
  • 2007 – Ten Min. Older - שיתוף פעולה עם הכוריאוגרפית יאנה ראסל, הועלה בתיאטרון תמונע בתל אביב, בדרזדן ובלייפציג[22].
  • 2006 - עשר דקות - הועלה בבכורה בהרמת מסך במרכז סוזן דלל.
  • 2005 - לפרק ת'צורה - הועלה בבכורה בהרמת מסך במרכז סוזן דלל[23].
  • 2004 - ביוטי פרי - הועלה בבכורה בהרמת מסך במרכז סוזן דלל.
  • 2004 - כלולות - יצירה מיוחדת לעשרה רקדנים שהתקיימה המרחב של מבצר עתיק בבאסנו דל גראפה באיטליה.
  • 2003 – Steam - הועלה בבכורה בהרמת מסך במרכז סוזן דלל.
  • 2002 – בוץ - הועלה בבכורה בהרמת מסך במרכז סוזן דלל.
  • 2002 - Undress - ערב שלם עבור להקת קומפניה אינסטבל בפורטו, פורטוגל.
  • 1999-2001 - זה ייגמר רע, הלילה של מרילין ו-תוריד תורידי – שלוש יצירות עבור 'אנסמבל בת-שבע'[24].
  • 1999 – רוז לא מחכה - יצירה עטורת פרסים שזכתה בפרס גוונים במחול והופיעה בפסטיבלים רבים ברחבי העולם.

כוריאוגרפיה עבור תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2012 – ״גן ריקי״ מאת דויד גרוסמן, בבימוי שלמה פלסנר. עלתה בבכורה בתיאטרון תמונע.
  • 2011 – ״מאויב לאוהב״ על פי סיפור מאת ש"י עגנון, בבימויה של גילי שנית. עלתה בבכורה בתיאטרון הערבי עברי ביפו ובפסטיבל ישראל.
  • 2011- ״כלבים״ מאת עידו בורנשטיין, בבימוי שלמה פלסנר. עלתה בבכורה בתיאטרון תמונע.
  • 2011 – ״אדיקטד״ מאת נאוה צוקרמן, עלתה בבכורה בתיאטרון תמונע במסגרת פסטיבל א ז'אנר. בהצגה זו השתתפה זיו כשחקנית ורקדנית לצידה של השחקנית שרה פון שוורצה.
  • 2010 – ״הטוחן ובעל הריחיים״ על פי סיפורו של ש"י עגנון, בבימוי גילי שנית, עלתה בבכורה בזירה הבינתחומית בירושלים.
  • 2002- ״הסרפד של השכן״ מאת רביד דברה ובבימויה. ההצגה הועלתה בתיאטרון הבימה.
  • 1999 – ״ז'וזפין״ מאת רביד דברה ובבימויה, ההצגה זכתה במקום הראשון בפסטיבל תיאטרונטו.

הישגים פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2021 - מלגת קרן ארדיטי ליצירה ולמחקר רב תרבותי מטעם קרן ארדיטי והחוג לתיאטרון, אוניברסיטת תל אביב.
  • 2020 - פרס רוזנבלום לאומנויות הבמה, עיריית תל אביב.
  • 2018 - פרס היצירה בשבוע המחול, תיאטרון הפרינג', באר שבע.
  • 2005, 20202 - פרס שרת החינוך והתרבות לכוריאוגרף צעיר.
  • 2004 - מלגת השתלמות מקרן תרבות אמריקה-ישראל.
  • 2000 - מקום ראשון בתחרות כוריאוגרפיה על שם חסיה לוי אגרון בירושלים
  • 1999 - מקום ראשון בתחרות לכוריאוגרפיה 'גוונים במחול' במרכז סוזן דלל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תכניית תחרות ״גוונים במחול״ 1999, באתר הסיפריה הלאומית
  2. ^ מתוך הארכיון: פוסטר מופע, באתר ארכיון מרכז המחול באנז׳ה
  3. ^ אתר להקת המחול Instavel, באתר להקת המחול Instavel
  4. ^ מידע על היצירה בבסאנו דל גראפה, באתר La Nuova
  5. ^ אודות רוברטו קסאראטו, באתר Migrant Bodies
  6. ^ רות אשל, ביקורת על פסטיבל הרמת מסך 2010, באתר עיתון הארץ
  7. ^ דף אמן רונית זיו, באתר קרן התרבות אמריקה-ישראל
  8. ^ הזמנה להרצאה של רונית זיו, באתר Scripps College
  9. ^ על היצירה ״כתרנגולת״, באתר עדות מקומית
  10. ^ הרצאה בכנס מגדר ואמנות, הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב, באתר יוטיוב, ‏3/7/2023
  11. ^ מידע על היצירה, באתר פסטיבל מחול סולו בירושלים
  12. ^ אודות רונית זיו, באתר אוניברסיטת Tulane
  13. ^ על היצירה 380.379.378, באתר הבמה
  14. ^ על היצירה ״כתרנגולת״, באתר Onlife
  15. ^ אורי לנקינסקי, Twenty years of Ziv, Jerusalem Post, ‏24/07/2019
  16. ^ על הערב ״מצב הדברים״, באתר תיאטרון הבית
  17. ^ טל לוין, רונית זיו מציגה: איך רוקדים עגנון?, באתר הארץ, ‏25/10/2015
  18. ^ יעל אפרתי, 40 זה ה-30 החדש, באתר Time Out, ‏13/11/2013
  19. ^ איילת דקל, Ronit Ziv – Marathon 40, Midnight East, ‏18/01/2013
  20. ^ ראיון על היצירה ״עם כתוביות״, באתר יומני המחול
  21. ^ על היצירה, תיאטרון תמונע
  22. ^ על היצירה המשותפת, באתר הבמה
  23. ^ מרב יודלביץ׳, לחבר ולפרק ת׳צורה, באתר Ynet, ‏05.04.06
  24. ^ רונית זיו, באתר ארכיון להקת בת שבע