רחמים עמר
 | |
| לידה |
1898 ירושלים, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
נובמבר 1975 (בגיל 77 בערך) ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מוקד פעילות | ישראל |
| תקופת הפעילות | 1919–1975 (כ־56 שנים) |
| עיסוק | נגן בהרכבים שונים, מלחין ומנצח במקהלות |
| סוגה | ספרדי-ירושלמי |
| שפה מועדפת |
עברית |
| כלי נגינה | עוד, כינור, מנדולינה וחצוצרה |
  | |
רחמים עמר[1] (1898 – נובמבר 1975) היה מוזיקאי, מלחין ומנצח ישראלי, מגדולי המלחינים של החזנות הספרדית-ירושלמית במאה ה-20.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בירושלים למנחם, יליד סלוניקי, ולאסתר לבית משפחת פרנס, דור 18 בירושלים. תחילת דרכו המוזיקלית החלה בעודו צעיר כשהתחבר למוזיקה יוונית וטורקית, ונכנס ללמוד בקונסרבטוריון ירושלים. בהמשך שימש כנגן חצוצרה בתזמורת המשטרה הבריטית, וכשסיים את שירותו החל לנגן בכינור, ואף בנה מספר כלי פריטה מאולתרים בהם ניגן בתחילת דרכו. בהמשך ניגן גם על עוד ומנדולינה, ולמד בכוחות עצמו את תווי הנגינה.
בשנת 1919 נישא למרים לבית מיזאן, ועבד לפרנסתו כנגן בהרכבים מוזיקליים שונים שאת חלקם הקים בעצמו. בשנת 1950 החל לשדר פינה קבועה ברדיו קול ישראל מדי בוקר לפני החדשות, שם ניגן נעימות כינור, לצד נגן העוד והמלחין עזרא אהרון, ואף שימש ככנר הראשי של תזמורת קול ישראל בערבית.
סגנונו המוזיקלי הורכב ממוזיקה יהודית-ספרדית, טורקית, יוונית וערבית, והיה חלק משני תתי-הסגנון העיקריים המרכיבים את הסגנון הספרדי-ירושלמי. עם זאת, הורגש סגנונו הייחודי ביצירותיו. בשנים שלאחר הקמת המדינה, שילב ביצירותיו אלמנטים מודרניים שהושפעו מהמוזיקה הישראלית של אותם ימים, כשמטרתו הייתה לחשוף ולהביא את סגנון המוזיקה המזרחי בכלל, וסגנונו בפרט, לקהל רחב יותר, ואף להתאימו לריקודי שמחות.
תקופת השיא שלו כמוזיקאי הייתה בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, ולמרות הפופולריות וההצלחה לה זכה, המשיך להתפרנס מעבודתו ככנר בהרכבים שונים באירועים משפחתיים וציבוריים, עד לפטירתו.
במשך השנים הלחין כ-300 שירים, רבים מהם של המשורר אשר מזרחי, ושיתף פעולה עם מוזיקאים יהודים שונים שעלו לישראל. אוסף לחניו ויצירותיו נמצא כיום במכון רננות, וניתן למצוא בו יצירות רבות הכוללות מערכות תפילה שלמות במקאמים שונים.
את רוב לחניו קיבץ לספר ״נגינות רחמים״, שם נמנים בין היתר לחניו המפורסמים חביבי יה חביבי, נגילה הללויה, אנא בחסדך, יה הצל יונה ועוד.
אחד מהתחומים שעמר תרם לו רבות היה ייסוד מקהלות בבתי הכנסת הספרדיים, כשהקים בשנות ה-40 את מקהלת "נעים זמירות ישראל" לנערים, וקבע בה סטנדרטים חדשים בתחום. היא פעלה בין השאר בבית הכנסת "זכור לאברהם" שבשכונת מחנה יהודה. בהמשך הקים וניהל עוד מספר מקהלות שנחשבו כטובות ביותר בתחומן בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. האחרונה והידועה שבהן הייתה "צעירי ציון". רבים מתלמידיו במקהלות אלו נמנים עם טובי החזנים והמוזיקאים, בהם דוד ריאחי, יחיאל נהרי, איציק קלה, חנוך אלבלק, מאיר לוי ועזרא ברנע.
הלך לעולמו בנובמבר 1975 (ז' בכסלו ה'תשל"ו) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוני איש-רן, רחמים עמר, באתר הפיוט והתפילה
- עזרא ברנע, נעימה ירושלמית, באתר יד יצחק בן-צבי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לעיתים "עמאר"
| בקרת זהויות |
|
|---|