ריוקאן

ריוקאן (ביפנית: 旅館) הוא פונדק דרכים יפני מסורתי ששירת את הנוסעים בדרכים המרכזיות ומקורו בתקופת אדו (1603–1868).

פונדקי ריוקאן בימינו נפוצים בעיקר באזורים כפריים ביפן. בערים הגדולות קשה למצוא אותם, משום שתיירים עירוניים יפנים רבים מעדיפים לשהות בבתי מלון, על פני לינה בריוקאן, שכן עלות השהות בהם גבוהה יותר.

מאפיינים

פונדק ריוקאן טיפוסי מכיל אולם כניסה גדול יחסית, ובו ספות וכיסאות המאפשרים לאורחים להסב ולשוחח זה עם זה. בריוקאן מודרני ניתן למצוא באולם הכניסה גם טלויזיה.

החדרים כוללים מחצלות טטאמי מסורתיות הפרוסות על הרצפה, דלתות הזזה מנייר, מיטות פוטון, שולחן עץ נמוך וכריות ישיבה (זבוטון) ולעיתים גם אלמנט אסתטי כמו סידור פרחים מסורתי. בעבר, הרחצה בפונדק הייתה משותפת, לעיתים במרחצאות מעיינות חמים (אונסן), והמבקרים בו נהגו להסתובב בחופשיות בשטח המקום לבושים בחלוק יפני מסורתי – יוקטה.

במרבית הריוקאן כוללת השהות גם ארוחת בוקר וארוחת ערב (קאיסקי).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריוקאן בוויקישיתוף