פונדק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פונדק הוא מבנה שבו יכולים עוברי דרכים ומטיילים לקבל מקום לינה ולצרוך מזון ומשקה. לרוב מדובר בשהות קצרה של יום עד יומיים, בטרם ממשיכים השוהים בדרכם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונדקים היו מצויים באירופה כבר בתקופה הרומית, עם פיתוח מערכת הדרכים לפני כאלפיים שנה. באירופה קיימים כיום פונדקים בני כמה מאות שנים. בנוסף לסיפוק צורכי הנוסעים, פונדקים משמשים לעיתים קרובות כמקום בו התכנסה הקהילה וכבית מרזח.

כיום, פונדקים הם בדרך-כלל שילוב של אכסניה (או מלון) ומסעדה או מסבאה המגישה אלכוהול, אך נבדלים מהם בכך שהם מציעים גם פתרונות לינה. בעבר, בנוסף לפתרונות לינה, הם כללו גם אורוות ומספוא לסוסים ולפרדות.

בספרים ובסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרים ובסרטים הפונדק מוצג כמקום מעבר ומנוחה בין מסעות, ובסרטים על המערב הפרוע גם כמקום לעימותים. הפונדקים נמצאים בעיקר בז'אנרים של פנטזיה והמערב הפרוע. בסרטי וספרי המערב הפרוע יש חלק גדול למשחק הפוקר באווירת הפונדק.

בספר עלובי החיים מאת ויקטור הוגו בעל פונדק רמאי ופושע בשם ת'נרדייה הוא בעל תפקיד מרכזי בעלילה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונדקים הוקמו בארץ ישראל למען צליינים, על ידי אנשי הדת. לדוגמה, רבאט אל-מנצורי הוקם ברובע המוסלמי עבור צליינים מוסלמים בידי עלאא' א-דין מושל ירושלים בשנת 1281[1]. הפרנציסקנים הקימו במאה ה-17 פונדק ביפו, בעיקר עבור הצליינים הנוצרים שהגיעו לפסחא[2]. מגרש הרוסים הוא מתחם שהוקם על ידי הצאר הרוסי ב-1860 להמוני הצליינים הרוסים שגדשו את ירושלים עם ההנחות של המשטר העותמאני כלפי יהודים ונוצרים. פונדקים נבנו גם עבור עולי הרגל היהודים והבאים למות ולהיקבר בארץ, שנהגו לעבור ב"טיולי קברים" ברחבי הארץ, ובעיקר בערי הקודש טבריה, צפת וירושלים, וכן ביפו, השער הימי לבאים ארצה[3].

בשלהי המאה ה-19 הוקמו רשתות דרכים ולאורכם פונדקים 'חאן' או "אורחנים" כפי שכונו בקרב דוברי העברית המעטים. האורחנים הוקמו לצורך מנוחה וגביית מסי דרך. חלק מפונדקים אלו נוהלו בידי יהודים, כמו חאן באב אל ואד (שער הגיא). עם התגברות העלייה היהודית, ותחילת שיבת ציון, הוקמו מלונות ופונדקים שונים בידי יהודים ביפו, בירושלים העתיקה, ובמקומות נוספים[4]. חלק מהמושבות הראשונות החלו את דרכם דווקא באורחנים שהוסבו למגורים קבועים או שימושים אחרים והפכו לחלק מרכזי ביישובי קבע[5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי הערך בוויקיפדיה תוך שנים מעטות החליף המבנה את תפקידו, משהגיעו חיילים ושומרי הקדש מאפריקה, אשר נותרו לגור במקום
  2. ^ טיול ביפו באתר של אלי רוזנר
  3. ^ מנחם מנדל ראבין, מסע מירון, באתר HebrewBooks
  4. ^ לדוגמה אכסניית ספקטור ואכסניית חיים ברוך ביפו וראו גם על מלונות בירושלים הישנה באתר נוסטלגיה.
  5. ^ דוגמאות לאורחנים שהוסבו לשימוש יישובי קבע ומגורי קבע: כפר אוריה, חדרה, קיבוץ עין שמר ועוד.