ריצ'רד וילסון (שחקן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריצ'רד וילסון
Richard Wilson
Richard Wilson.jpg
לידה 9 ביולי 1936 (בן 83)
גרינוק, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ian Carmichael Wilson עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי תיאטרון, שחקן תיאטרון, שחקן קולנוע, במאי קולנוע, מנחה טלוויזיה, שחקן טלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה קצין במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ריצ'רד וילסון OBEאנגלית: Richard Wilson; נולד ב-9 ביולי 1936 בשם איאן קרמייקל וילסון) הוא שחקן, במאי תיאטרון ומנחה סקוטי. הוא מוכר מהופעתו בתפקיד ויקטור מלדרו בסיטקום של ה-BBC "רגל אחת בקבר", ובתפקיד גאיוס, רופא החצר של קמלוט, בסדרת הדרמה "מרלין".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילסון נולד בגרינוק בסקוטלנד. הוא למד מדעים בגרינוק ושירת בחיל הרפואה (אנ') בסינגפור. הוא עבד במחקר במעבדה בבית החולים סטובהיל בגלאזגו.[1] כשהיה בן 27 שינה כיוון ופנה לקריירת משחק. הוא למד באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה (RADA) והופיע בתיאטרון רפרטוארי באדינבורו (תיאטרון טראוורס), גלאזגו ומנצ'סטר (תיאטרון סטייבלס).

ב-1994 הוענק לווילסון תואר קצין מסדר האימפריה הבריטית (OBE) על תרומתו לתחום הדרמה כשחקן וכבמאי. ב-1996 נבחר לשמש כרקטור של אוניברסיטת גלאזגו למשך שלוש שנים.[1]

וילסון היה פעיל למען זכויות להט"בים בקמפיין של ארגון סטונוול (אנ')[2] והיה פעיל של מפלגת הלייבור.[3] הוא אחד הפטרונים של התיאטרון לנוער הסקוטי (אנ').[4] הוא תומך זמן רב בארגון הצדקה "Sense", וב-2007 הנחה את טקס הענקת הפרסים שלהם.[5] הוא גם פטרון של כבוד של ארגון הצדקה לילדים "Scene & Heard".[6]

וילסון השתתף בקריינות בשיר "The Man Who Called Himself Jesus" באלבום באותו שם של להקת הרוק האנגלית Strawbs.[7]

ג'יימס רוס-אוונס כתב את הביוגרפיה של וילסון "One Foot on the Stage: The Biography of Richard Wilson" ‏(ISBN 0752811150).[8]

במרץ 2011 הנחה יחד עם העיתונאי כריסטיאן וולמר תוכנית בשם "Train Journeys From Hell" של תוכנית האקטואליה של ערוץ 4 "Dispatches", שעסקה במחדלי רשת הרכבות בבריטניה.[9]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילסון היה אוהד של מועדון הכדורגל גרינוק מורטון, מאוחר יותר היה לאוהד של מועדון מנצ'סטר יונייטד.[10] הוא פטרון של "Manchester United Supporters' Trust".[11] הוא פעיל במשך שנים רבות למען זכויות להט"בים, ויצא מהארון במרץ 2013 בראיון בדיילי מייל.[12] וילסון הוא חבר טוב של השחקן אנגוס דייטון, ששיחק לצדו בסדרה "רגל אחת בקבר", והוא הסנדק של הבן של דייטון.[13]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1983 Those Glory Glory Days ארנולד - עיתונאי סרט טלוויזיה
1984 המעבר להודו A Passage to India טורטון
1986 Foreign Body קולונל פרטרידג'
1986 Whoops Apocalypse נייג'ל ליפמן
1987 זקוף ת'אוזן Prick Up Your Ears פסיכיאטר
1989 How to Get Ahead in Advertising ג'ון בריסטול
1989 עונת יובש לבנה A Dry White Season קלואיט
1992 Carry On Columbus דון חואן פיליפה
1993 Soft Top Hard Shoulder הדוד סלבטורה
1997 האיש שידע מעט מדי The Man Who Knew Too Little סר רוג'ר דגרהרסט
1999 Women Talking Dirty רונלד
2011 נומיאו ויוליה Gnomeo & Juliet מר קאפולט דיבוב
2018 עולמם הסודי של גמדי הגינה Sherlock Gnomes מר קאפולט דיבוב

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1978 The Sweeney פקד בילוש אנדרסון בפרק "The bigger they are"
1978 Some Mothers Do 'Ave 'Em מר האריס סוכן ביטוח בפרק "Wendy House"
1979–1982 רק כשאני צוחק Only When I Laugh גורדון ת'רופ
1979-1982 In Loving Memory פרסי אופנשו
1985 הרפתקאותיו של שרלוק הולמס The Adventures of Sherlock Holmes דנקן רוס בפרק "אגודת אדומי השיער"
1982–1983 אנדי רובסון Andy Robson מר רידלי סדרת טלוויזיה
2004-2005 Born and Bred ד"ר דונלד ניומן
Have I Got News for You
1992 פיטר הארנב וחברים The World of Peter Rabbit and Friends מר מקגרגור דיבוב
2005 Doctor Who ד"ר קונסטנטין בפרק "הילד הריק" ובפרק "הדוקטור רוקד"
1998 Duck Patrol רולנד 'פרופ' רוז סדרת טלוויזיה
1986 אמרדייל Emmerdale מר האל סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
1988 Hot Metal דיקי ליפטון סדרת טלוויזיה
1991 Selling Hitler הנרי נאנן מיני-סדרה
1994 Under The Hammer בן גלאזייר סדרת טלוויזיה
1996 Lord of Misrule ביל ובסטר צולם בפואי (אנ') בקורנוול
2004 King of Fridges פרנק סרט טלוויזיה
Father Ted בתפקיד עצמו בפרק "The Mainland"
1992 המפקח מורס Inspector Morse בריאן תורנטון בפרק "Absolute Conviction"
1992 מר בין Mr. Bean רופא שיניים The Trouble With Mr. Bean
1996 מסעות גוליבר Gulliver's Travels מורה לשפות מיני-סדרה
1972 My Good Woman הכומר מרטין הופר סדרת טלוויזיה
2001 Life As We Know It אלכס קמרון
1990–2000 רגל אחת בקבר One Foot in the Grave ויקטור מלדרו סדרת טלוויזיה
2001 High Stakes ברוס מורטון סדרת טלוויזיה
1977-1980 A Sharp Intake of Breath סדרת טלוויזיה
1987 טוטי פרוטי Tutti Frutti אדי קלוקרטי מיני-סדרה
1991 Cluedo הכומר גרין סדרת טלוויזיה
2002 Jeffrey Archer: The Truth דוכס אדינבורו סרט טלוויזיה
1973-1978 Crown Court ג'רמי פרסונס QC סדרת טלוויזיה
Thank God You're Here
2008-2012 מרלין Merlin גאיוס סדרת טלוויזיה (65 פרקים)
2009 שדים Demons האב סימאון מיני-סדרה
2009 סדר חדש New Tricks האב ברנרד בפרק "The War Against Drugs"
2006 A Harlot's Progress סר ג'יימס תורנהיל סרט טלוויזיה
2012 Confessions from the Underground המספר
2013 All Aboard East Coast Trains -Narrated המספר
2015 Richard Wilson on the Road [14]
2015 Trollied פרנק יוטור בפרק "A Christmas Carol"
2016 חלום ליל קיץ A Midsummer Night's Dream סטרוולינג סרט טלוויזיה

תפקידים בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימוי בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 זכה וילסון בפרס TMA (אנ') על הבימוי של המחזה "Mr Kolpert".[1]

  • "The Woman Before" מאת רונלד שימלפניג (אנ')תיאטרון רויאל קורט, מאי 2005
  • "East Coast Chicken Supper" מאת מרטין ג'יי טיילור – תיאטרון טראוורס, 2005
  • "Rainbow Kiss" מאת סיימון פארקוהר – תיאטרון רויאל קורט, אפריל 2006
  • "A Wholly Healthy Glasgow" מאת איאן הגי בתיאטרון רויאל אקסצ'נג', הפסטיבל הבינלאומי של אדינבורו, תיאטרון רויאל קורט, 1988/89
  • "Primo"
  • "Smack Family Robinson" מאת ריצ'רד בין (אנ') - קינגסטון אפון תיימז, מרץ ואפריל 2013
  • "ארורים" מאת שרה קיין – שפילד סטודיו 2015

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • J. Roose-Evans, One Foot on the Stage: The Biography of Richard Wilson

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד וילסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 "Richard Wilson – Drama Faces". BBC. אורכב מ-המקור ב-16 December 2008. בדיקה אחרונה ב-28 בדצמבר 2008. 
  2. ^ Ahad, Nick (3 ביולי 2011). "The big interview: Richard Wilson". Yorkshire Post. בדיקה אחרונה ב-7 באוקטובר 2011. 
  3. ^ Young, Kevin (20 באפריל 2010). "Election 2010: Political celebrities – then and now". BBC News. בדיקה אחרונה ב-20 באפריל 2010. 
  4. ^ "Scottish Youth Theatre website". Scottishyouththeatre.org. 26 במרץ 2008. אורכב מ-המקור ב-28 July 2011. בדיקה אחרונה ב-7 באוגוסט 2011. 
  5. ^ "Celebrity supporters of Sense". Listal.com. 24 ביוני 2009. בדיקה אחרונה ב-7 באוגוסט 2011. 
  6. ^ "Scene & Heard – Who We Are". sceneandheard.org. 2010. אורכב מ-המקור ב-10 February 2009. בדיקה אחרונה ב-19 ביוני 2010. 
  7. ^ "Strawbs website". Strawbsweb.co.uk. 22 בנובמבר 1968. בדיקה אחרונה ב-7 באוגוסט 2011. 
  8. ^ One Foot on the Stage: The Biography of Richard Wilson
  9. ^ "Train Journeys From Hell". Dispatches (Channel 4). 21 במרץ 2011. בדיקה אחרונה ב-21 במרץ 2011. 
  10. ^ Dugan, Emily (21 בנובמבר 2010). "Richard Wilson: Retire? He doesn't believe in it". The Independent (UK: Independent Print). בדיקה אחרונה ב-11 ביוני 2011. 
  11. ^ "Richard Wilson". joinmust.org. Manchester United Supporters Trust. בדיקה אחרונה ב-11 ביוני 2011. 
  12. ^ Rebecca Hardy (1 במרץ 2013). "Richard Wilson: 'I don't mind people saying I'm gay because I am' | Mail Online". Dailymail.co.uk. בדיקה אחרונה ב-11 בינואר 2014. 
  13. ^ "Angus Deayton is back and has he got news...". Daily Express. 22 בפברואר 2012. בדיקה אחרונה ב-11 באפריל 2016. 
  14. ^ Richard Wilson On The Road Episode 2 | presscentre