הלילה השנים עשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורסינו וויולה, ציור של פרדריק ריצ'רד פיקרסגיל

הלילה השנים עשראנגלית: Twelfth Night; נקרא לעתים גם What You Will) הוא מחזה שנכתב על ידי ויליאם שייקספיר.

המחזה מגולל את סיפורם של אח ואחות תאומים (סבסטיאן וויולה) שהופרדו על ידי סערה בים כאשר כל אחד מהם משוכנע כי השני נהרג בסערה, את סיפורם של רוזנת (אוליביה) האבלה על מות אחיה, ודוכס (אורסינו) המנסה בכל כוחו לחזר אחריה, וכן את סיפורו של משרת (מלווליו) אשר נופל קורבן למעלליהם של אנשי החצר (סר טובי בלץ', סר אנדרו אגיצ'יק, הליצן ומריה) בבית הרוזנת.

הלילה השנים עשר נדפס לראשונה לאחר מות שייקספיר ב"מהדורת הפוליו הראשונה" משנת 1623. אך כבר בתאריך 2 בפברואר 1602 כתב ביומנו פרקליט לונדוני בשם ג'ון מאנינגהאם כי "בחגיגתנו ראינו הצגה בשם הלילה השנים עשר או כרצונכם..."

ההצגה הייתה הראשונה מיצירותיו של שייקספיר שהועלתה על הבמה בעברית,‏[1] ב-15 בספטמבר 1930,‏[2] בתרגום שאול טשרניחובסקי. בהמשך, נערכו גרסאות עבריות נוספות על ידי אהוד מנור‏‏[3], דורי פרנס‏‏[4] ורפאל אליעז‏‏[5].

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחזה מסופר על דוכס איליריה - אורסינו, אשר מאוהב ברוזנת - אוליביה. אולם, אוליביה נדרה נדר כי בעקבות מות אחיה היא תתאבל ולא תאהב שום גבר, ולכן לא מחזירה לאורסינו אהבה. במקביל מסופר על אונייה שנטרפה בלב ים בעקבות סערה ועל ויולה, אחת מהניצולות. ויולה אינה יודעת מה עלה בגורל אחיה התאום סבסטיאן, אף לפי רב החובל שהציל אותה, יש סיכוי שהוא עדיין בחיים. ויולה מחליטה להתחפש לגבר וללכת לשרת את הדוכס. הדוכס מבקש מויולה (אשר קרויה בפיו סזריו- כיוון שהיא גבר) ללכת ולהפציר באהובתו אוליביה שתענה לחיזוריו.

מאותה הנקודה מתפתלת העלילה משום שלאחר שוויולה, אשר מאוהבת בדוכס, מגיעה לאוליביה, הלה מתאהבת בה בחושבה שהיא גבר.

סבסטיאן, שנמצא במקום אחר באותה העת, חושב שוויולה טבעה ומתה והולך לכיוון איליריה ל"נדודים ללא תכלית".

גם סר אנדרו אגיצ'יק מנסה לכבוש את ליבה של אוליביה בעזרת חברו, סר טובי בלץ'- דודה של אוליביה, ובעזרת הליצן שלה, פסטה. אנדרו רואה בוויולה המחופשת לגבר מתחרה על ליבה של אוליביה. טובי, אנדרו, פסטה הליצן, פביאן (משרת של אוליביה) ומריה (משרתת של אוליביה) מפילים את מלווליו (סוכן הבית של אוליביה) בפח - הם גורמים לו לחשוב שגברתו, אוליביה, מאוהבת בו, וגורמים לו לעשות דברים מגוחכים ולהיראות כמשוגע בפני גבירתו.

אוליביה מתוודה על אהבתה לסזריו (ויולה), ואנדרו ששם לב ליחסה של אהובתו הרוזנת לשליחת הדוכס מזמין את ויולה לדו-קרב. גם ויולה וגם אנדרו מפחדים מהדו-קרב וטובי ופסטה מנצלים זאת להנאתם האישית.

באותה העת נכנס סבאסטיאן לעיר יחד עם אנטוניו- רב החובל שהציל אותו. סבסטיאן זהה לחלוטין במראהו לוויולה המחופשת ומכאן מתחיל הבלבול. אנדרו וויולה נפגשים ונלחמים ואנטוניו רב החובל בא לעזרתה של ויולה- בחושבו כי זהו סבסטיאן. שוטרים שהגיעו לזירת הדו-קרב עוצרים את אנטוניו על מעשה שעשה בעבר. אנטוניו מבקש אז את ארנקו מוויולה, אותו ארנק אותו הביא לתאומה כשהגיעו לעיר, אולם בשל הבלבול, נלקח אנטוניו על ידי השוטרים ונאסר כשהוא כועס על סבסטיאן מבלי לדעת שהוא זה עתה דיבר עם אחותו התאומה.

במקביל משוטט סבסטיאן בעיר ופוגש בסר אנדרו שמתחיל להכות אותו. סבסטיאן לא נשאר חייב ומחזיר וכך מתפתחת תגרה (בה מעורב גם סר טובי). אוליביה מגיעה ולוקחת את סבסטיאן המבולבל לביתה, שם היא מציעה לו נישואין בחושבה שזהו סזריו (וויולה), הוא מסכים והם יוצאים לכנסייה.

בתוך הבית בינתיים, מוכנס מלווליו לבידוד, וגם שם לא מפסיקים לשטות בו.

באותה עת מגיע הבלבול לשיאו- אנטוניו מובא בפני הדוכס וויולה מכחישה כל קשר אליו, ופתאום, כשאוליביה מופיעה, היא לא מעוניינת לשמוע את דברי הדוכס וטוענת שהיא התחתנה עם סזריו (ויולה). הדוכס מכנה את סזריו בוגד וסר אנדרו נכנס ומאשים את סזריו בכך שהוא פגע בו ובסר טובי. סבסטיאן נכנס אל התמונה וכולם מבולבלים ומבינים כי כל האנדרלמוסיה קרתה בעקבות החילופים בין שני התאומים. ויולה וסבסטיאן מאמתים כי אכן הם אחים. אוליביה וסבסטיאן נשארים זוג והדוכס מעוניין כעת בוויולה ומבקש ממנה ללכת ולהחליף לבגדי אישה. אוליביה מזמנת את מלווליו כדי שיסביר את אשר עבר עליו. מתגלה מעשה הקונדס אשר עשו למלווליו אשר יוצא פגוע וכעוס. כולם חוץ מפסטה יוצאים לנחם את מלווליו ולהתכונן לחגיגה הכפולה של הזוגות. פסטה הליצן שר אפילוג שמסכם את המחזה וסוגר אותו.

רשימת דמויות המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורסינו - דוכס איליריה
  • סבסטיאן - אחיה של ויולה
  • אנטוניו - רב חובל, ידידו של סבסטיאן
  • רב חובל - ידידה של ויולה
  • ולנטין - אציל, בן לויה לדוכס
  • קוריו - אציל, בן לויה לדוכס
  • סר טובי בלץ' - דודה של אוליביה
  • סר אנדרו אגיצ'יק - משתדך אל אוליביה
  • מלווליו - סוכן בית לאוליביה
  • פביאן - משרת של אוליביה
  • פסטה הליצן - שוטה הכפר
  • אוליביה - רוזנת
  • ויולה - אחותו של סבסטיאן, כשהיא בתחפושת הגבר נקראת סזריו
  • מריה - חדרנית לאוליביה
  • כומר
  • אנשי חצר, מלחים, קצינים ובני לויה אחרים

הפקות הלילה השנים עשר בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. הלילה השנים-עשר, או כרצונכם מאת שקספיר/ הבימה (הצגת בכורה בתיאטרון כיכר נולנדורף, ברלין),‏[6] 15 בספטמבר 1930.‏[2]

בכורה בתל אביב ("אופרה מוגרבי"), 14 בפברואר 1931.‏[7]

תורגם ועובד על ידי ש. טשרניחובסקי;

בימוי-מיכאיל צ'כוב; מוזיקה-ארנסט טוך

שחקנים: תמרה רובינס (ויולה), שמעון פינקל (אורסיניו), חנה הנדלר (אוליביה), ברוך צ'מרינסקי (מלווליו), נחמה ויניאר (מריה), מסקין (טובי), אברהם ברץ (אנדרו), מנחם בנימיני (פסטה), רפאל קלצ'קין (פביאן), יהודה רובינשטיין (ולנטינו).

2. הלילה השנים-עשר לשקספיר/ תיאטרון "מסך" בירושלים, יולי 1957.

תרגום-שאול טרניחובסקי וקלמן בנימיני; בימוי-גרשון ו. רוזנבאום; מוזיקה - עלי פרויד; תפאורה-מאגדה רוזנבאום

3. הלילה השנים-עשר: או, כרצונכם, ויליאם שקספיר/ תיאטרון הקאמרי. הבכורה: 26 באוקטובר 1959.

תרגום-רפאל אליעז; בימוי-שמואל בונים; תפאורה ותלבושות-אריה נבון; מוזיקה-גארי ברתיני

שחקנים: עודד תאומי, עודד קוטלר, נתן כוגן, אריה קסוינר, יהודה פוקס, עמנואל בן-עמוס, יוסף ידין, אילי גורליצקי, זלמן לכיוש, אברהם חלפי, אברהם בן-יוסף, גילה אלמגור, אורנה פורת, חנה מרון, עדנה פלידל, סמי מולכו.

4. הלילה ה-12. תיאטרון באר שבע, הבכורה: 29 ביולי 1976. תרגום-אהוד מנור, בימוי - חנן שניר, עיצוב תפאורה ותלבושות - לידיה פינקוס גני, מוזיקה - יוסי מר-חיים, תפאורה - בן-ציון מוניץ.

5. הלילה השנים-עשר: או, כרצונכם מאת ויליאם שקספיר/ התיאטרון לילדים ולנוער

בכורה בפסטיבל חיפה השני להצגות ילדים, מאי 1989

נוסח עברי-אהוד מנור; בימוי-ישראל גוריון; תפאורה ותלבושות-דוד שריר

6. לילה השנים-עשר: או, כרצונכם מאת ויליאם שקספיר/ תיאטרון חיפה, ינואר 1991

במאי: רוני פינקוביץ'

7. הלילה השנים-עשר: או, כרצונכם מאת ויליאם שקספיר/ תיאטרון הקאמרי 1997. הבכורה: 18 בינואר 1997

נוסח עברי-אהוד מנור; בימוי-מיכאל גורביץ'; תפאורה ותלבושות-אדריאן ווקס; מוזיקה-יוני רכטר; תאורה-אבי יונה בואנו (במבי)

שחקנים: נדב אסולין, רוני בליץ, רמי ברוך, ארז שפריר, לימור גולדשטיין, יורם חטב, אביתר לזר, אודליה מטלון, שמעון מימרן, רונן נועז, דודו ניב, רוני סיני, אסנת פישמן

8. הלילה השנים-עשר: קומדיה מוסיקלית מאת ויליאם שקספיר/ תיאטרון גשר, (2008)

שירים-אירווינג ברלין; תרגום-דורי פרנס; בימוי-רפי ניב, תפאורה-סבטלנה ברגר

שחקנים: מיכל ויינברג, מיקי לאון, אלכסנדר סנדרוביץ', ארז דריגס, גלעד קלטר, יובל ינאי, אלינור פכט, אורי יניב, ידידיה ויטל, נעה קולר, דניאל צ'רניש, יונתן מילר

9. הלילה השנים-עשר קומדיה מאת ויליאם שקספיר עברית: אהוד מנור; בימוי אודי בן משה; תפאורה: מיקי בן כנען; תלבושות: פולינה אדמוב; מוזיקה: יוסף ברדנשווילי; תאורה: רוני כהן

שחקנים: יהויכין פרידלנדר, נילי רוגל, אריאל וולף, איתי זבולון, עירית פשטן, ארז שפריר, לירון ברנס, שמרית לוסטיג, ניר רון, ויטלי פרידלנד, אריה צ'רנר

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dror Abend-David, "Scorned My Nation": A Comparison of Translations of The Merchant of Venice into German, Hebrew, and Yiddish, Peter Lang, 2003. עמ' 126.
  2. ^ 2.0 2.1 ב"הבימה", דואר היום, 22 בספטמבר 1930
  3. ^ [1]
  4. ^ [2]
  5. ^ [3]
  6. ^ שמעון פינקל, בצל מאבקים: רשמים ורשימות, עקד 1990. עמ' 176.
  7. ^ תל אביב:הצגת הבכורה של "הבימה", דואר היום, 13 בפברואר 1931