רכבת הפרוורים של איסטנבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רכבת הפרוורים בתחנת סירקג'י - התחנה הסופית של קו הפרוורים האירופי
סכימת המערכת להסעת המונים באיסטנבול. רכבת הפרוורים בירוק; המרמריי בירוק מקווקו

רכבת הפרוורים של איסטנבולטורקית: Banliyö) מורכבת משני קווים נפרדים - האחד בצידה האירופי של העיר והאחר בצידה האסיאתי ושניהם נמתחים לאורך חופיו הצפוניים של ים השיש. שירותי רכבת הפרוורים מופעלים על ידי חברת הרכבות הלאומית של הרפובליקה הטורקית (TCDD, Türkiye Cumhuriyeti Devlet Demiryolları).

קווי השירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקו האירופי (B1) יוצא מתחנת סירקג'י הסמוכה לארמון טופקאפי ומוביל עד הלקלה (Halkalı). אורכו של הקו הוא 30 ק"מ ולאורכו 18 תחנות. בקו עושות שימוש גם רכבות בינעירוניות ובינלאומיות העושות דרכן לתראקיה ולאירופה.

בצידו האסיאתי של מצר הבוספורוס מוביל קו רכבת פרוורי (B2) מהאידארפשה (Haydarpaşa) עד לגבזה (Gebze). אורכו של קו זה 44 ק"מ ולאורכו 28 תחנות. מסילת הרכבת ממשיכה לכיוון אנקרה ויתר יעדי הרכבת הטורקית באנטוליה וכן משמשת רכבות בינלאומיות המגיעות לאיראן ולסוריה.

פיתוח עתידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מרמריי

במסגרת פרויקט מרמריי (טורקית Marmaray) נחפרת מנהרת רכבת תת-קרקעית מתחת לבוספורוס, וזו תקשר את שני קווי רכבת הפרוורים ותאפשר תנועת רכבות רציפה מגבזה במזרח ועד הלקלה במערב. אורכו הכולל של הקו יהיה כ-76 ק"מ, מהם 13.6 במנהרה תת-קרעית, וזמן הנסיעה הצפוי בין שני קצותיו יעמוד על 105 דקות במקום שלוש שעות כיום (כולל זמן ההפלגה במעבורת מסירקג'י להיידרפאשה). ביניקפי (Yenikapı) תוקם תחנת רכבת שתקושר אל קו הרכבת הקלה המוביל לנמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק, ואל קו הרכבת התחתית שיוביל לצפונה של העיר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]