רנה ארדש
 | |
| לידה |
7 במאי 1878 Arcibiskupský Lél, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
7 ביולי 1956 (בגיל 78) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| שם לידה |
Ehrenthal Regina |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות הציבורי החדש בבודפשט |
| שפות היצירה |
הונגרית |
| בן או בת זוג |
לאיוש פיל (1913–1918) |
| חתימה |
 |
  | |
רנה ארדש, (במקור עד 1897, רגינה ארנטל, (בהונגרית: Erdős Renée; ארשקלל, 7 במאי 1878 – בודפשט, 7 ביולי 1956)[1] הייתה סופרת, משוררת יהודייה-הונגרייה. שמות בדויים ספרותיים שהשתמשה: Bálint Réz, Myriam, Rene du Bois. בשל יהדותה וכתיבתה הבקורתית על המשטר היא נכללה במלחמת העולם השנייה בצו הממשלתי של סופרים אסורים שיצירותיהם נאסרו להדפסה, להפצה ולקריאה, לאיסור החזקתם אפילו בספריות ציבוריות ודינם היה גריסתם (בדומה לשריפת הספרים בגרמניה הנאצית).
קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רגינה ארנטל נולדה במשפחה יהודית-הונגרית ענייה מרובת ילדים בהונגריה העליונה, כבתם של ליפוט ארנטל ושל מינה פולק. היא גדלה בעיר הגדולה הסמוכה גיור, שם אביה היה חקלאי. רנה ארדש התכוננה לקריירת הוראה ולימדה במשך תקופה ארוכה בבית הספר של הקהילה היהודית של פשט ברחוב שיפ. במקביל לשנות לימודיה בבודפשט למדה משחק בבודפשט בשנים 1894 עד 1897,[2] אך עד מהרה קטעה את לימודיה. הכשרונה הובחן על ידי עורך הדין, הסופר והפוליטיקאי קארוי אטווש. עם פרסום שיריה הראשונים החלה את דרכה כמשוררת כתב העת "הֵט", כלומר "השבוע", והציגה את עצמו כנציגה נועזת של הנפש הנשית. עם המילים הנלהבות הליריות שלה, היא הפנתה אליה במהירות את תשומת הלב הציבורית. בניגוד לציפיות המבקרים, היא השיגה את הצלחה לא בשירת קסם של נערה מרוחקת, אלא בשירת הרצון של אישה לאהבה, וזכתה בזעמם של כמה אנשים מובילים וקולניים של תחילת המאה. הרומנים שלה נקראו בסתר על ידי נערות צעירות, והציבור ראה בה עד מהרה את הסופרת ההונגרית האירוטית ביותר. שירתה השפיעה גם על אנדרה אדי, כמו גם על שאנדור ברודי, שהיא הייתה אהובתו במשך שנים רבות. לאחר פרידתה מברודי, איש המשפחה - והלא נאמן, לא יציב, שמתאהב באחת ואחר כך באחרת - היא הסתגרה במנזר איטליה לאחר שהמירה את דתה לאמונה הקתולית. לאחר מכן התאפיינו כתביה באווירה אירוטית מיסטית. משנת 1904 עבדה ככתבת של "העיתון" (Az Ujság) בווינה, מאוחר יותר ברומא, ולאחר מכן בפירנצה. היא חיה ברומא בין 1905 לבין 1914. שיריה בנושאים דתיים פורסמו לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. ב-1913 נישאה להיסטוריון האמנות לאיוש פילפ, ממנו נולדו לה שני ילדים, הם התגרשו ב-1918. ב-1926 נישאה לארתור ארדש ברומא. רנה ארדש הייתה האישה הראשונה בספרות ההונגרית שהצליחה להתפרנס מיצירתה. הצלחתה הגדולה ביותר הייתה הרומן שלה בשם "הקרדינל סַנְטֵרָה" (1922), ששיקף הן את הפאר וההדר של הוותיקן והן שיקף את המילייה (קבוצה או סביבה חברתית בעלת רקע משותף) הרומי. בשנים האחרונות לחייה כתבה את זיכרונותיה בשם "הנעורים שלנו", אליהם צירפה תצלומים, מכתבים ומסמכים רבים נוספים. היא מתה בבית החולים ארז'בט בבודפשט עקב ניוון שריר הלב.
ארדש התגוררה בראקושהג' עד 1944. מקום מגוריה אז, שידוע בשם "בית רנה ארדש" (Erdős Renée Ház), מכיל כיום אולם תצוגה ואוסף היסטוריה מקומית.
כתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Leányálmok; Hunnia Ny., Bp., 1899 (versek)
- Versek; Pallas, Bp., 1902
- Az asszony meg a párja; Singer és Wolfner, Bp., 1904 (Modern magyar könyvtár)
- Csodálatos mezőkön; Pallas, Bp., 1905
- Új dalok. Kleopátra; Pallas, Bp., 1906
- Norina. Regény, 1-2.; Légrády Testvérek, Bp., 1909 (Legjobb könyvek)
- Jöttem hozzátok...; Franklin, Bp., 1909 (versek)
- Aranyveder; Stephaneum Ny., Bp., 1910 (versek)
- János tanítvány. Evangéliumi színjáték; Eke, Bp., 1911
- Giovanni il Discepolo. Dramma (János tanítvány); olaszra ford. Paolo Emilio Pavolini; Carabba, Lanciano, 1911
- Fioretti. Szent Ferenc legendái; ford. Erdős Renée; Élet Ny., Bp., 1911
- Sibyllák könyve; Athenaeum, Bp., 1918 (versek)
- Ősök és ivadékok (regény I-IV., 1920–1929)
- Ősök és ivadékok. 1. r. Az új sarj; Athenaeum, Bp., 1915
- Erdős Renée–Sík Sándor–Harsányi Lajos: Legendák; s.n., Győr, 1916 (Családi könyvtár)
- Nyírfaerdő. Szanatóriumi jegyzetek; Révai, Bp., 192?
- Antinous. Regény; Pantheon, Bp., 1920
- Ősök és ivadékok. 2. r., Az élet királynője; Pallas, Bp., 1920
- Egy perccel alkonyat előtt; Pallas, Bp., 1921 (versek)
- Egy szerelmes nyár története. Regény; 2. kiad; Pantheon, Bp., 1922
- Santerra bíboros. Regény; Athenaeum, Bp., 1922
- Római levelek; Pallas, Bp., 1922
- Alkotók; Fővárosi Ny., Bp., 1922
- Ősök és ivadékok. 3. r., Berekesztett utak. Regény; Dick Manó, Bp., 1923
- A nagy sikoly. Regény; Dick, Bp., 1923
- Az assisibeli zsoldos; Dick, Bp., 1923
- Borsóhercegnő. Regény; Singer-Wolfner, Bp., 1924
- Római napló 1925, 1-2.; Dick, Bp., 1925
- Teano Amaryll egyszerű élete. Regény; Dick Manó, Bp., 1925
- Nyírfaerdő. Novellák; Révai, Bp., 1925 után (Erdős Renée összegyűjtött művei)
- A herczeg. Regény; Dick, Bp., 1925
- Egy szerelmes nyár története. Regény; az Antinous 3. kiad.; Dick, Bp., 1926 (Erdős Renée munkái)
- Báró Herzfeld Clarissz. Regény; Athenaeum, Bp., 1926
- Lavinia Tarsin házassága. Regény, 1-2.; Révai, Bp., 1927
- Pándy György ifjúsága. Regény; Révai, Bp., 1928
- Az indiai vendég; Révai, Bp., 1929
- A meztelen táncos. Regény; Dick, Bp., 193?
- Brüsszeli csipke. Regény, 1-2.; Révai, Bp., 1930
- Ősök és ivadékok. 4. r., Ave Roma, 1-2.; Révai, Bp., 1931 (Erdős Renée összegyűjtött művei)
- Versek; Révai, Bp., 1931
- Ezüst bölcső. Regény; Révai, Bp., 1931
- Emlékeim; Révai, Bp., 1931
- Örök papok. Regény, 1-2. köt.; Révai, Bp., 1932
- A csöndes kikötő. Regény; Révai, Bp., 1933
- Hajnali hegedűszó. Regény; Athenaeum, Bp., 1933
- Szentgyörgyvára. Regény; Révai, Bp., 1934
- Réz Bálint: Abiság. Regény; Palladis, Bp., 1935 (Koszorús regények)
- Az asszony, aki ölt. Regény; Révai, Bp., 1936
- Réz Bálint: Sába királynője. Regény; Palladis, Bp., 1936 (Századik pengős regény)
- Árgirus; Athenaeum, Bp., 1937
- Timóthy-ház. Regény; Révai, Bp., 1938
- Szemünk fénye. Regény; Nova, Bp., 1939
- Édes Rosamunda; Központi Könyvkiadó, Bp., 1941
- Réz Bálint: Lysias. Regény; Palladis, Bp., 1943
- A csukott kert. Versek; Müller K., Bp., 1945
- Gránátvirág. Regény; Müller Károly, Bp., 1945
- Antinous. Egy szerelmes nyár története; sajtó alá rend., szerk. Czibere Györgyi; Garabonciás, Bp., 1990
- Erdős Renée összegyűjtött versei; Fapadoskonyv.hu, Bp., 2010
- A nagy sikoly; Szépmíves, Bp., 2016
- Számos írás a Temesvári Hírlap 1927–1930 évfolyamaiban
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת.
- לקסיקון ביוגרפי של העיר גיור
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניה במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
- Szolnok Megyei Néplap, 1956. július 11., 4. old. (העיתון העממי של מחוז סולנוק)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רנה ארדש ב the Women Writer on the Net 1880-1945-1885
- באלאז' שיפוש: הצעקה המשוחררת (מאמר של Mozgó Vílág על רנה ארדש)
- ביקורת על ספרה של ארדש רנה "התחרה מבריסל" יל ידי אנדרה אילש (כתב העת ניוגט 1930/20)
- יודית קאדאר: "הסופרת ההונגרייה האירוטית ביותר": רנה ארדש. סדנה, 1997. מס' 5, 43-47.
- יודית קאדאר: "משוררת מבריקה". על השירה החתרנית של רנה ארדש. בתוך: אישה, מראה, כתיבה. פרשנויות של ספרות נשים מהמחצית הראשונה של המאה ה-20, בעריכת Varga Virág - Zoltán Zsávolya. Budapest, Ráció, 2009, 421-426. עמ מסת"ב 978-963-9605-73-2
- אנה מנייהרט: מסורת ספרותית נשית. רנה ארדש, אגנש נמש נאג', אנה לסנאי ואחרות; Napvilág, בודפשט, 2013
- ז'אנט לזר: נערה משוררת מבריקה, cultura.hu, 7 במאי 2014.
- אנה מנייהרט: אישה חופשייה. חייה כרומן של רנה ארדש ; General Press, Bp., 2016
- בלה הובאני: רנה ארדש. מחקר ספרותי ; Magyar Jövő Ny., Miskolc, 1927
- גיולה גלנטאי: השיחה שלי עם שאמו שטרן. הפגישה שלי עם רנה ארדש. הקהל שלי הוא מור לדרר עם מספר בעלי בתים ; Spatz Ny., Bp., 1936 (Word Report Book)
