שאמו שטרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאמו שטרן
Stern Samu
לידה 5 בינואר 1874
נמשסאלוק, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 ביוני 1946 (בגיל 72)
בודפשט, הרפובליקה ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שאמו (שמואל) שטרן [1]הונגרית: Stern Samu; נֶמֶשסַאלוֹק, 5 בינואר 1874בודפשט, 1946)[2] היה איל ממון ומנהיג קהילתי הונגרי-יהודי. כיהן כראש קהילת פשט מ-1929, ומ-1932 כיהן גם כנשיא איגוד הקהילות הנאולוגי הארצי. כרוב מוחלט של יהודי הונגריה ראה ביהדות דת ולא לאום, הגדיר את עצמו "הונגרי בן דת משה", והתנגד לציונות. לאחר כיבוש הונגריה על ידי הוורמכט במלחמת העולם השנייה, מונה לראש היודנראט בבודפשט, תפקיד שמילא במהלך החלק העיקרי של שואת יהודי הונגריה, עד אוקטובר 1944.[3] בשנת 1945 אחרי סיום המלחמה הואשם בשיתוף פעולה ונרפות לנוכח ההשמדה, אך מעולם לא הועמד לדין. שטרן שטח את גרסתו לאירועים באוטוביוגרפיה שפרסם ב-1946.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטרן נולד במשפחה דתית. הוא למד במשך שנתיים בישיבת "לא אלמן ישראל" ביאנושהאזה, בטרם נרשם לבית ספר למסחר בניגוד לרצון הוריו. לאחר סיום לימודיו בבית ספר זה הוא החל לעבוד באחוזה המשפחתית ולאחר מכן הקים משק חלב עצמאי משלו. בזכות כישרונו המסחרי והטכניקות שנקט מצא את עצמו במהרה בכיסא של מנהל חברה בתעשיית מזון בבודפשט. עד מהרה הפך לאחת הדמויות המוכרות ביותר של ענף המזון של בירת הונגריה.

לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא הפך למנהל הבנק ההונגרי למסחר של פשט. בתפקידו זה הפך לאחד המובילים באספקת המזון לצבא שהניב הכנסות משמעותיות לבנק בניהולו. שטרן ניסה בכל כוחו להרחיק את עצמו ואת הבנק מהשחיתות הכלכלית במלחמה ואכן הצליח. כהוקרה על פעילותו נגד השחיתות, הזמין אותו אישטוון טיסה להיבחר לאחד המושבים הפנויים באספה הלאומית של הונגריה (הפרלמנט ההונגרי), אך הוא סירב. בהמשך קיבל את פרס "יועץ החצר" מפרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה שהיה גם מלך הונגריה. שטרן היהיר, הגאה, דאג אז שההודעה הרשמית לעיתונות באותו יום תזכיר רק את העיטור הזה. איש העסקים המלוכני, השמרני התייחס בחשדנות למהפכת החרציות, לא אהב את מיהאי קארואי ונמלט לווינה לאחר ההשתלטות הקומוניסטית בשנת 1919. הוא שב רק לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, והוזהר מיד שהטרור הלבן רוצה לשים יד גם עליו. הוא לא נפגע בעצמו, אך שני דירקטורים של החברה הגדולה שהייתה בשליטתו נעצרו והוכו קשות. הם שוחררו רק עקב התערבותו הפוליטית של שטרן.

התבססות ממשלתו של הרוזן אישטוואן בתלן החליפה את התקופה הסוערת של לאחר מלחמת העולם הראשונה (הרוזן אישטוואן בתלן היה ראש ממשלת הונגריה בין 14 באפריל 1921 לבין 24 באוגוסט 1931. הממשלה האנטישמית בראשותו שלטה במדינה במשך יותר מעשר שנים, עד שנפלה בשל השפל הגדול). תקופה זו העניקה לשטרן תנופה חדשה ותחום התעניינות חדש, חיי הקהילה היהודית. בשל קשריו המסועפים נבחר בשנת 1929 ליו"ר הקהילה (הנאולוגית) של הקהילה יהודית בפשט (PIH) ולאחר מכן בתוך מהומה בבחירות ליו"ר ארגון הגג הארצי של הקהילה[4] בשנת 1932, הלשכה הלאומית היהודית ההונגרית (MIOI) הפך לנשיאה. באותה תקופה ה MIOI היה הארגון היהודי הגדול והעשיר ביותר בעולם, כאשר הארגון PIH בתוכו בלבד היווה את הקהילה הדתית הגדולה ביותר בעולם באותה תקופה עם כ-250,000 חברים. באותה תקופה קמה האגדה, שתיארה היטב את קשריו והשפעתו הרבים של שטרן, שהיה שותפו הקבוע למשחק קלפים של עוצר הונגריה האנטישמי מיקלוש הורטי. שטרן ניסה להילחם באנטישמיות המתפשטת והמתבססת בהונגריה באותה תקופה, ועשה זאת בכל הערוצים הפורמליים והבלתי פורמליים. הוא התקבל לראיונות אצל ראשי הממשלה דיולה גמבש ובלה אימרדי, כמו כן גם אצל הורטי. כמצדד בהתבוללות וכאנטי-ציוני וכאיש עסקים עשיר מופלג, ניסה שטרן להפריך את תאוריות הקונספירציה על קשר "היהדות הבינלאומית" הן הקומוניסטית ולעיתים גם הקפיטליסטית.

ב-19 במרץ 1944 פלשו הנאצים להונגריה. אדולף אייכמן, ראש המחלקה היהודית של הגסטפו, הגיע ימים אחדים לאחר מכן לבודפשט והקים שם מועצה יהודית מרכזית מקומית, כפי שהיה מקובל בכל ארצות הכיבוש הגרמני. כמזכירו שימש המשורר, הסופר והעיתונאי היהודי הוגו צ'רגה ששימש קודם סגן נשיא אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך שנסגר במרץ 1944. המועצה הייתה אחראית על העברתן ואכיפתן של דרישות הנאצים כלפי היהודים המקומיים. כדי להשיג זאת, בדרך כלל הוצבו מנהיגים ותיקים של הקהילות המקומיות בראש המועצות. שטרן יכול היה לברוח על ידי כספיו ובקשריו או פשוט לסרב להצעה, אך הוא הרגיש שאם לא יקבל על עצמו את התפקיד, הוא פשוט יבגוד בקהילתו ולכן כשהוצע לו תפקיד נשיא המועצה היהודית הוא הסכים.

הוא קיווה שהתבוסה הצבאית של הגרמנים (ושל מפלגת צלב החץ) תתרחש מוקדם יותר מגירוש יהודי הונגריה, ולכן הוא תמיד משך זמן וניסה להרגיע את הסירוב וההתנגדות היהודית. בכך תרמה המועצה, ללא כוונתה, לגירוש "החלק" של יהודי הונגריה למחנות ההשמדה. הוא והמועצה תרגמו את דו"ח אושוויץ (דו"ח ורבה-וצלר) להונגרית וניסו לשלוח אותו להורטי ולמנהיגים הונגרים אחרים, ואז הצליחו להעבירו גם לחו"ל. פעולה זו לא הועילה. בעת יציאתו לאור של הדו"ח החל הגירוש ההמוני של יהודי הונגריה מערי השדה ומהכפרים, מהיהודים הוסתר מקום ומטרת הגירוש ומה מחכה להם ב"מחנה המעבר" שהיה למעשה מחנה המוות, אושוויץ. לאחר השתלטות מפלגת צלב החץ על השלטון בהונגריה באוקטובר 1944, שטרן נאלץ להסתתר וציד אחריו החל. לכן הניהול האופרטיבי של המועצה עבר ללאיוש סטוקלר.

לאחר המלחמה רבים קראו להעמיד לדין את שטרן באומרם כי היה משתף פעולה עם הנאצים ובתמורה לחייו שלו עצמו, של משפחתו ושל חבריו, בגד בכל יהדות הונגריה, אך בסופו של דבר לא הועמד לדין לאחר חקירת משטרה שלא העלתה דבר ממשי נגדו. על תפקידו ופעילותו במועצה היהודית ועל המועצה היהודית בכלל הוא כתב ספר בשנת 1946 זיכרונותיי - מרוץ נגד הזמן! זמן קצר לאחר מכן באותה שנה הלך לעולמו.[5]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A zsidókérdés Magyarországon, פרסום הקהילה היהודית בפשט, בודפשט, 1938
  • Emlékirataim – Versenyfutás az idővel!‎, בודפשט, 1946, ISBN 9638597364

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]