סולנוק

סולנוק
Szolnok
סמל סולנוק
סמל סולנוק
סמל סולנוק
דגל סולנוק
דגל סולנוק
דגל סולנוק
מבט אווירי
מבט אווירי
מדינה הונגריההונגריה הונגריה
חבל צפון המישור הגדול
מחוז יאס-נאג'קון-סולנוקיאס-נאג'קון-סולנוק יאס-נאג'קון-סולנוק
נפה נפת סולנוק
ראש העיר פֶרֶנץ סאלאי
שטח 187.24 קמ"ר
גובה 68 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 67,126 (1 בינואר 2023)
 ‑ צפיפות 397.04 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות 47°10′29″N 20°11′47″E / 47.17467°N 20.19649°E / 47.17467; 20.19649
אזור זמן UTC +1
http://www.szolnok.hu

סולנוקהונגרית: Szolnok) היא עיר במרכז הונגריה, על גדות נהר הטיסה בלב המישור ההונגרי הגדול כ-100 ק"מ דרומית מזרחית מבודפשט. סולנוק היא בירת מחוז יאס-נאג'קון-סולנוק והודות למיקומה הגאוגרפי שימשה לאורך דורות כמרכז תרבותי וכלכלי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת שלטון מלכי שושלת ארפאד (1001–1301), סולנוק הייתה עיר שוק ומרכז הפצה של מלח שהופק בהרי מרמורש (כיום ברומניה). לאחר מכן – בתקופת ימי הביניים – היא הפכה ליישוב בעל חשיבות אסטרטגית עליה נאבקו המדיארים והעותמאנים. בתקופה המודרנית סולנוק התפתחה למרכז תחבורתי חשוב הן יבשתי והן על נהר הטיסה. היא נמצאת על הדרך הראשית בין בודפשט לדברצן ומספר קווי רכבת בינלאומיים עוברים דרך הגשר הגדול שנבנה לאחר מלחמת העולם השנייה על נהר הטיסה. בנוסף להיותה צומת מעבר חשוב של סחורות, היא הפכה גם למרכז תעשייתי חשוב בענפי הטקסטיל, רהיטים, כימיקלים נייר ומוצרים נוספים. כמו כן התפתח בה ענף התיירות ונבנו בתי מלון ומרחצאות של מים תרמיים המצויים בסביבה.

קהילה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשפחות היהודיות הראשונות התיישבו בסולנוק בסביבות 1830. בהתחלה הם הורשו להיכנס לעיר רק כסוחרים בירידים ובהתאם לתקנות שהיו באותם הימים נאלצו לעזוב את העיר לפני השקיעה. ב-1848 כבר היו כ-60 עד 80 משפחות בעיר וב-1850 נוסדה הקהילה ונבנה בית הכנסת הראשון שהפך לאחר מכן לבית הכנסת של הזרם האורתודוקסי.

ב-1855 נפתח בית ספר יהודי ומספר הנרשמים בו הגיע ל-179 בשנת הלימודים 28–1927. אוכלוסיית היהודים בעיר גדלה מ-1,101 ב-1880 ל-2,590 (6% מסך האוכלוסייה) ב-1941. ב-1935 הוקם מרכז תרבות יהודי עם ספרייה שפעל בצמוד לבית הכנסת. החוקים הגזעניים, שנחקקו בשנת 1938 בעקבות ההתקרבות בין הממשל ההונגרי לגרמניה הנאצית, ערערו את חיי היהודים בעיר. רבים מהם נהרגו לאחר שגויסו לשירות העבודה ונשלחו לעבודות כפייה בחזית האוקראינית בתנאים קשים ביותר. ב-16 באפריל 1944 רוכזו כ-1800 יהודים שנותרו בעיר בתוך גטו. ב-16 ביוני הם הובאו למפעל לזיקוק סוכר יחד עם עוד כ-4,000 יהודים מהסביבה וב-26 ו-29 ביוני נשלחו ב-2 משלוחים אחת למחנות עבודה באוסטריה והשנייה לאושוויץ. כ-600 יהודים ששרדו, שבו לעיר בתום המלחמה והקימו את הקהילה מחדש. ב-1963 הקהילה מנתה 180 נפשות[1]. כיום קיימת קהילה יהודית קטנה בת עשרות נפשות.

בית הכנסת של סולנוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1898 הוקם בית הכנסת הגדול והמפואר על פי תכנונו של האדריכל הנודע ליפוט באומהורן. בית כנסת זה שימש את רוב הקהילה – שהשתייך לזרם הניאולוגי – עד לשנת 1944. אחרי השואה שימש המבנה כמחסן לרכוש הנטוש של יהודי העיר שלא שבו ממחנות ההשמדה. ב-1960 רכשה העירייה את המבנה, שהיה במצב רעוע, מהקהילה היהודית. מאז עבר המבנה כמה שיפוצים והיום הוא משמש כגלריה עירונית.

ילידי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתונים דמוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות אתניות[2][3]
דתות[3]
השינויים באוכלוסייה בשנים 1870–2012[3][4]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סולנוק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Encyclopedia of Jewish Life Before and During the Holocaust: Seredina-Buda-Z edited by Shmuel Spector, Geoffrey Wigoder pp 1281
  2. ^ המפקד איפשר לכל נפקד להשתייך ליותר מלאום/קבוצה אתנית אחת. לכן סכום האחוזים יכול לעבור את ה-100%.
  3. ^ 1 2 3 A Detailed Gazetteer of the Republic of Hungary, 2012
  4. ^ אוכלוסייה היסטורית, 1870 - 2001, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ההונגרית KSH