רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי (2004)
![]() | |
התפשטות הצונאמי באוקיינוס ההודי | |
תאריך התרחשות |
26 בדצמבר 2004 ![]() |
---|---|
תאריך התחלה | 26 בדצמבר 2004 |
שעה | 07:58:53 |
משך האסון | 8.3 עד 10 דקות |
מגניטודה | 9.1 בסולם מגניטודה לפי מומנט |
מוקד | מערבית לסומטרה |
הרוגים | 184,168 (מאושר), 283,000 (הערכה) |
פצועים | 125,000 |
נעדרים | 42,883 |
חסרי קורת גג | 1,690,000 |
קואורדינטות | 3°17′42″N 95°58′55″E / 3.295°N 95.982°E |
![]() | |
![]() ![]() |
רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי, שאירעו ב-26 בדצמבר 2004, הייתה רעידת האדמה השלישית בעוצמתה שנמדדה בעולם ואחת מהקטלניות ביותר בעת המודרנית. עוצמתה הגיעה לדרגה 9.1 בסולם מגניטודה לפי מומנט, והאנרגיה שלה שקולה לכ-10,000 פצצות אטום מהסוג שהוטל על הירושימה. רעידת האדמה התרחשה באוקיינוס ההודי בקרבת חופו הצפון מערבי של האי סומטרה שבאינדונזיה ועוררה גלי צונאמי אדירים.
היווצרות הצונאמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלי הצונאמי נוצרו כתוצאה מתנועה של שני לוחות טקטוניים בקליפת כדור הארץ זה לקראת זה באזור הפחתה. הלוח האירו-אסיאתי, שהלוח ההודי נכנס מתחתיו כבר עידן ארוך, והיה נתון בשל כך בלחץ כבד, זז כלפי מעלה ושחרר אנרגיה רבה עם פריקת הלחץ שנוצר ביניהם. מספר גאופיזיקאים אמריקנים טענו שלרעש אדמה זה היו כמה השלכות כלליות, כמו יצירת תנודה קטנה של כדור הארץ בצירו, ותזוזת כמה איים באינדונזיה כמה עשרות מטרים אופקית או אנכית.
תזוזת הלוח העליון כלפי מעלה חבטה במים וגרמה לגל סייסמי רב עוצמה שהחל לנוע במים לכמה כיוונים. מאחר שרעידת האדמה אירעה באגן ימי הסגור משלושה עברים, מפרץ בנגל, הגל לא היה יכול להתפרס ולהיחלש אלא רק לנוע במהירות הולכת וגוברת אל עבר החופים, עד כדי 930 קמ"ש במקומות מסוימים. כמו כן עוצמת ההרס הוגברה בשל העובדה שקרקעית האוקיינוס ההודי שטוחה יחסית ולכן לא האטה את גלי הצונאמי, וכמו כן כמעט ואין באוקיינוס ההודי מדף יבשתי שיכול היה להקטין משמעותית את עוצמת גלי הצונאמי ואת ההרס שנגרם מהם.
כשהגל, שתנועתו כלפי מטה מקבילה לתנועתו כלפי מעלה, הגיע אל החוף, הכה חלקו התחתון בקרקעית ולכן קטנה מהירותו. המים מחלקו האחורי של הגל אגפו את הגל המתנפץ משני צדדיו, ויצרו קיר מים שהכה ביבשה בעוצמה רבה. בתוך שניות, קיר המים השליך אנשים ששהו על חוף הים למרחק של מאות מטרים מהחוף, ושב וחזר לים תוך שהוא סוחף עמו כל מה שנקרה בדרכו: מבנים, אדמה ואנשים.
נפגעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי ההערכות, גבו גלי הצונאמי את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם, פצעו רבבות אחרים, וזרעו חורבן והרס בכפרים רבים ובערים רבות באזורים נרחבים שנמצאים לחופי האוקיינוס ההודי. למעלה ממיליון וחצי אנשים נותרו ללא קורת גג בעקבות האסון. יש הסבורים שמספר הנספים היה אף גדול מ-300 אלף. את עיקר המחיר שילמה אינדונזיה, שבה קיפחו את חייהם למעלה מ-166,000 איש. אלפי הרוגים דווחו גם בסרי לנקה (חלקם בעקבות תאונת רכבת), הודו ותאילנד.
פעולות הצלה וסיוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף שגלי צונאמי מכים באופן מסורתי באזור טבעת האש, לא הייתה מוכנות לקראתם בחופי האוקיינוס ההודי, מה שהעלה את מספר הנספים. למרות איתור לווייני של גלי הצונאמי על ידי ארצות הברית, לא ניתנה אזהרה למרבית המדינות שנפגעו. בחלק מהמקומות אזהרה לא הייתה יכולה להיות אפקטיבית בכל מקרה עקב הזמן הקצר עד לפגיעה. המדינה היחידה שבה נערכה התארגנות משמעותית הייתה קניה, ולכן מספר הנספים בה היה קטן יחסית לעומת סומליה שבה אין שלטון מרכזי ולכן לא נערכה מראש. על אף ריחוקה של סומליה, הנמצאת 4,500 ק"מ ממוקד הרעש, נספו בה למעלה ממאה אנשים.
מדינות רבות בעולם הביעו הזדהות עם האסון הכבד, והבטיחו מיליארדי דולרים לסיוע. גם מדינת ישראל שלחה סיוע, שכלל תרופות, משלחת רופאים וכן מומחים בזיהוי גופות מטעם זק"א ומשטרת ישראל. חגיגות חג המולד בוטלו במקומות רבים בעולם והכסף נתרם לשיקום נפגעי האסון. בין הנפגעות באירוע הייתה הדוגמנית פטרה נמצובה, שהקימה לאחר החלמתה קרן צדקה לטובת שיקום הנפגעים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אבי בליזובסקי וסוכנויות הידיעות, מומחים: רעש האדמה זיעזע את כדור הארץ מצירו, באתר ynet, 28 בדצמבר 2004
- אסון הצונמי ב-ynet
- הווידאופדיה: צונאמי, באתר מאקו, 25 בדצמבר 2008
- עמודי השער של עיתונות העולם מדווחים על רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי (2004), באתר ניוזיאום
- רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)