רצח עינב רוגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רצח עינב רוגל התרחש בשער הגולן ב-29 ביוני 1991, כשבן זוגה גלעד שמן ירה בה למוות עקב רצונה להיפרד ממנו.

אודות הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 17 וחצי החלה עינב רוגל, בת קיבוץ שער הגולן מערכת זוגית עם גלעד שמן, בן קיבוץ מעגן השכן, אז חייל בן 20 בסדיר. במהלך שירותו הצבאי הואשם שמן בהרג בשוגג לאחר שירה למוות בנערה פלסטינית בעזה, במהלך האינתיפאדה הראשונה. במשפט זה הוא זוכה מחמת הספק.

במהלך השנתיים שהיו במערכת זוגית, סבלה רוגל מגילויי אלימות וביקשה להיפרד משמן, אולם האחרון לא הניח לה והטריד אותה ללא הפסק, עד שהתבקש לא להגיע לקיבוצה.

במוצאי שבת, ליל 29 ביוני 1991, הגיע שמן לשער הגולן, הצליח להיכנס ליישוב מכניסה אחורית, חדר לדירתה של רוגל וירה בה למוות בשנתה. גופתה התגלתה על ידי אמה בבוקר.[1]

בשנת 1993 הרשיע בית המשפט המחוזי בנצרת את שמן ברציחתה של רוגל וגזר עליו מאסר עולם. שמן הגיש ערעור לבית המשפט העליון, בטענה שבזמן ביצוע הרצח סבל מאי שפיות זמנית, ולכן יש להקל בעונשו. בית המשפט העליון החזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, שהותיר את העונש על כנו. בעקבות זאת ערער שמן פעם נוספת לבית המשפט העליון וערעורו נדחה. בהחלטתם לדחות את הערעור כתבו שופטי בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה, טובה שטרסברג-כהן ואדמונד לוי: "אין למערער כל עילה להפחתת עונש מאסר העולם שהושת עליו. הרצח הנפשע שביצע מצטרף לאותם מקרים אומללים וטראגיים בהם גבר שאינו מוכן להשלים עם ניתוק הקשרים עמו על ידי בת זוגו, בוחר, בקור רוח, לקפד את פתיל חייה".[2]

בשנת 1998 הפיקה הבמאית נילי טל סרט תיעודי על הפרשה בשם "עזה כמוות". יצוין כי בהליך זה התיר בית המשפט המחוזי (בהסכמת הצדדים) לבמאית טל, בפעם הראשונה מאז משפט אייכמן, לצלם בזמן אמת את המשפט. ההליך נדון בפני השופטים יהודה אברמוביץ, גדעון גינת ומרדכי הס. גזר-הדין מיום 2.3.1998 נכתב על ידי השופט גדעון גינת בהסכמת הנשיא אברמוביץ והשופט הס. הערעור על גזר הדין מיום 2.3.1998 נדחה על ידי בית-המשפט העליון. פסק הדין בערעור ניתן ביום 29.01.2002. השופטת טובה שטרסברג-כהן כתבה את פסק הדין בהסכמת השופטים אילה פרוקצ'יה ואדמונד לוי.

בשנת 2009 המליצה הוועדה לקציבת מאסרי עולם לנשיא המדינה שמעון פרס לקצוב את עונשו של שמן ל-30 שנות מאסר. משפחתה של רוגל ניהלה מאבק נוכח המלצה זו ואף הציגה מידע כי במהלך חופשה ממאסרו הכה שמן את בת הזוג שלו לעיני בנם המשותף. הנשיא החליט לבסוף לקצוב את עונשו ל-36 שנות מאסר.[3]

בשנת 2019 הגיש שמן בקשה לוועדת השחרורים לשחרור מוקדם, אך הדיון בבקשה נדחה בשנה על מנת ששמן ישלים את הליך השיקום.[4] ביוני 2020 נדחתה בקשתו לשחרור מוקדם.[5] שמן צפוי להשתחרר מהכלא בשנת 2027.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]