טובה שטרסברג-כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טובה שטרסברג-כהן
TOVA STRASBERG COHEN.jpg
לידה 12 במאי 1933 (בת 87)
פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק שופטת עריכת הנתון בוויקינתונים
שופטת בית המשפט העליון
17 בינואר 1994 – 12 במאי 2003
(9 שנים ו-16 שבועות)
תחת נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר, אהרן ברק
שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה
29 במרץ 1978 – 16 בינואר 1994
(15 שנים)
שופטת בית משפט השלום בחיפה
4 בינואר 1977 – 28 במרץ 1978
(שנה ו-11 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טובה שטרסברג-כהן (נולדה ב-12 במאי 1933 בפולין) כיהנה כשופטת בית המשפט העליון (19942003) ונציבת תלונות הציבור על שופטים (2003–2008).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טובה שטרסברג-כהן נולדה בפולין בשנת 1933 ועלתה לארץ ישראל ב-1934 והתגוררה עם משפחתה בירושלים, שם למדה בבית הספר "אליאנס" עד 1947. בשנת 1951 סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר שליד האוניברסיטה העברית[1], ובשנת 1955 קיבלה תואר מוסמך אוניברסיטה במשפטים[2][3]. בסוף 1958 הוסמכה כעורכת דין[4].

נשואה לעורך הדין יהודה כהן, אם לשלושה[5].

קריירה משפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיימה את לימודיה האקדמיים בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בשנת 1955, ועד לגיוסה לצה"ל התמחתה בפרקליטות מחוז חיפה. את שירותה הצבאי ביצעה כסנגורית צבאית בפרקליטות מחוז צפון. ב-3 בדצמבר 1958 הוסמכה כעורכת דין[6] ועסקה במקצוע כ-18 שנה במשרדים פרטיים[7].

ב-4 בינואר 1977 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בחיפה[8] וב-13 בינואר 1977 מונתה לרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה[9]. ב-1 בספטמבר מונתה לכהונה בפועל כשופטת בבית המשפט המחוזי בחיפה[10], וב-29 במרץ 1978 מונתה לכהונה של קבע בתפקיד זה[11]. בין ה-2 בספטמבר 1984 ל-30 באפריל 1985 כיהנה בפועל כשופטת בית המשפט העליון[12]. ב-17 בינואר 1994 מונתה לכהונה כשופטת בית המשפט העליון[13], וכיהנה בתפקיד זה עד לפרישתה ב-12 במאי 2003[14].

בשנת 2017 יצא לאור ספר יובל לכבודה, "ספר שטרסברג-כהן", בעריכת אהרן ברק, יצחק זמיר, אבנר כהן, מורן סבוראי ואלעד עפארי[15].

עמדותיה כשופטת בית משפט העליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשופטת בית משפט העליון האמינה שטרסברג-כהן כי בית המשפט אינו צריך לייצג את כל רבדיה של החברה; בית המשפט אינו גוף שנבחר על ידי העם ולכן אינו מייצג את שכבות האוכלוסייה. תפקידו של בית המשפט הוא לייצג את החוק, ליישם את החוק ועל פי החוק ובמסגרתו לקבוע את הנורמות הראויות. בהתאם לכך, ראתה חשיבות רבה בהשלמת ניסוח וחקיקת חוקי היסוד, שיהוו משענת לרעיונות נאורים שיחלחלו לבתי המשפט ולחברה כולה[2]. אף על פי שבמשפטים רבים הסתמכה והתחשבה במשפט הבינלאומי הדגישה כי איננה פוסקת על פי החוק הבינלאומי בעיניים עצומות וכי בתור שופטת בית משפט עליון בישראל היא ערה לצרכיה הביטחוניים של המדינה ולמצב הביטחוני הקשה בו מצויה המדינה וכשהצרכים הצדיקו פסיקה שונה מזו של החוק הבינלאומי, פסקה לטובת ביטחון המדינה. פעלה לפי עקרון האומר כי מצד אחד אסור שביטחון המדינה יפגע ומצד שני שהפגיעה בצד הנגדי לישראל לא תהייה גדולה מדי. בפעילות השיפוטית עסקה כמעט בכל תחומי המשפט[16] במהלך כהונתה פסקה יחד עם הרכבי שופטים שונים בפסקי דין תקדימיים אשר הטביעו חותמם על מערכת המשפט והחברה בישראל.

בפרשת נחמני היא הייתה בדעה שלאדם יש את החירות לבחור אם להיות הורה ועל כן בכל שלב בתהליך הפריה חוץ גופית רשאים הצדדים לחזור בהם מלממש את התהליך, עד להגעה לנקודה אשר ממנה אין דרך חזרה והיא השתלת הביציות בגוף האם הפונדקאית[17].

בעתירתה של אליס מילר לאפשר לה להשתתף בקורס טיס סברה שטרסברג-כהן כי יש לפתוח את קורס הטיס בפני נשים בעלות הכישורים המתאימים וזאת כדי לתת לנשים לממש את זכות היסוד לשוויון בינן לבין גברים בתחום זה[18].

שטרסברג-כהן ניסחה את פסק דין הרוב שאסר על פיטום האווזים. בקובעה שפיטום אווזים נוגד את חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) היא קבעה: "התקנות נוקטות אמצעים שפגיעתם באינטרס ההגנה על בעלי-החיים קשה היא, וכפועל יוצא מכך הן אינן משקפות יחס ראוי בין התועלת ל"צורכי החקלאות" לבין הפגיעה בבעלי-חיים המותרת על פיהן"[19]

שטרסברג-כהן הייתה בדעה שיש לצמצם את תחולת ההתיישנות כדי "להיזהר מלסגור את דלתות בית המשפט בפני אדם הטוען לזכות, רק משום חלוף הזמן"[20]

בהתייחס לחופש הביטוי כתבה[21]:

"לא יעלה על הדעת שבשם חופש הביטוי יוכל כל מי שיחפוץ ל"קשט" את קירות ביתו בכרזות ובמודעות שונות, להשחית את פני הבית והרחוב בהתבטאויות שונות בכתב ככל שימצא לנכון ומקום שמדובר בבתים משותפים, יוכל כל דייר להצמיד לקירות הבניין מודעות וכרזות המתחרות באלו של שכנו, והעירייה תעמוד אין אונים אל מול הדרך בה מצא האזרח להשתמש בחופש הביטוי ולא תוכל למלא את חובתה לשמור על מראה חזיתות הבתים ורחובות העיר ועל ביטחונם של תושביה, ככל שיש באופן תלייתן או הצבתן של המודעות כדי להוות סיכון."

פועלה כנציבת תלונות הציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 באוקטובר 2003 מונתה לנציבה הראשונה של "נציבות תלונות הציבור על שופטים" ובכך הייתה גם האישה הראשונה בתפקיד זה[22]. טרם הקמת גוף הנציבות, מנגנון הפיקוח על השופטים, היה קיים "משוב" על שופטים. לגישתה, "המשוב" היה זילות ממדרגה ראשונה בשופטים, היא התנגדה לו נחרצות וכבר בראשית פועלה בנציבות נטלה על עצמה את התפקיד בכובד ראש, כאשר מה שמנחה אותה הוא העובדה כי תפקיד האתיקה הוא להבין את השופט ולנסות לעזור לו לשפר את דרכיו אם צריך ואפשר, האתיקה לא נועדה למטרת ביזוי שופטים בכיכר העיר[23]. במסגרת תפקידה בנציבות פעלה לקידומם של מספר נושאים בוערים במערכת המשפטית, ביניהם מבצע חיסול תיקים ישנים מ-1996 ומיגור תופעת התארכותם היתרה של תיקים משפטיים. כמו כן היא עסקה בפיתוחם של מספר מנגנונים, שבאמצעותם עזרה למערכת המשפטית להתייעל ולקצר את זמן ניהולם של תיקים על ידי שופטים[24] כגון, ביקורת יזומה בבתי הדין ואצל השופטים ולא רק פעולה כתגובה מצד הנציבות לתלונות שמוגשות, פעלה למען הסרת חיסיון המידע המגביל את הנציבות בפרסום מסקנותיה[5]. הנהיגה הסדר לפיו מדי חודש יאסוף מנהל בית המשפט את התיקים הנמצאים בפיגור ויעביר אותם לנשיא בית המשפט אשר בהתאם לממצאים יעביר חזרה את התיק לשופט והנציבות תעזור לשופט בייעול הזמן מבחינת ניהול תיקים בעלי עדיפות גבוהה יותר או פחות, העברת תיקים מאותו השופט לשופטים אחרים ועוד והכל במטרה לתת את פסק הדין בהקדם האפשרי[23]. בתפקיד הנציבה לא פסחה על שום גורם שיפוטי וכשבנציבות התקבלו תלונות על בתי הדין הרבניים ביצעה ביקורת גם על גופים אלה. בתפקיד הנציבה נתקלה לאורך השנים בעימותים עם שופטים, אשר נגעו לתחום סמכותה כנציבה, ולקראת תום כהונתה אף נכנסה לעימות עם מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, אשר אותו האשימה בפלישה לתחומי סמכותה, בעקבות פרסום דוח מבקר המדינה, בו הועברה ביקורת על התנהלות שופטים ובתי הדין הרבניים[25].

במהלך תפקידה הוגשו לה סך הכל 5,054 תלונות ובשנות כהונתה הביאה להתפטרותם של 9 שופטים ודיינים בהתאם לממצאים אשר נחקרו רבות על ידי הנציבות[5]. בכל שנה משנות כהונתה, הוציאה דוח פעולות ומסקנות, אשר אותו הגישה לשר המשפטים ולנשיא/ת בית המשפט העליון[24].

לאחר סיום כהונתה בנציבות, היא מרצה ומרכזת בצוות הקבוע של "המכון להשתלמויות שופטים"[26].

מפרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטרסברג-כהן כתבה מאמרים רבים העוסקים בלב ליבן של סוגיות משפטיות הנוגעות לחברה הישראלית, ובהם:

  • ביקורת שופטים במישור האתי המשמעתי (כתב עת משפט וממשל, 9, 2006)
  • הפריה מלאכותית- היבטים משפטיים: מזונות הילד (ספר יצחק הכהן, קובץ, 1989)
  • התנדבות- היבטים משפטיים: הצלת חיי אדם (ספר לנדוי, קובץ, 1995)
  • למי מוקנה מעמד של "מתלונן" בפני הנציבות? (כתב עת הסניגור, 103, 2005)
  • מעמד העובר במשפט הישראלי (כתב עת רפואה ומשפט, 28, 2003)
  • משפט ומוסר בפסיקה הישראלית החדשה, משפט וצבא 18, 2005
  • פיתויים על אובדן הכנסות הכרוכות בחטא (דין ואומר - בטאון לשכת עורכי הדין חיפה והצפון, 5, 1991)
  • תגמולי ביטוח והצמדתם (דין ואומר - בטאון לשכת עורכי הדין חיפה והצפון, 6, 1992)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שי חורב, טובה שטרסברג-כהן, בלקסיקון החיפאים אישים ודמויות בחיפה, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 367-366, 2018.
  • ללא גלימה - שיחות עם שופטי בית המשפט העליון - הפרק: טובה שטרסברג - כהן, הוצאת למשכל - ידיעות ספרים, 2017, עמ' 207 - 240[27]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קורות חיים באתר News1
  2. ^ 1 2 גדעון אלון, "ראיון עם השופטת טובה שטרסברג-כהן", הלשכה - בטאון לשכת עורכי הדין 41, הוועד המחוזי ירושלים, 1998
  3. ^ מוסמך למשפטים, חרות, 2 במאי 1957
  4. ^ אסור לעתונות לחרוץ דין בטרם אמר ביהמ"ש דברו, דבר, 4 בדצמבר 1958
  5. ^ 1 2 3 דנה וייס, פגוש את העיתונות, חדשות ערוץ 2, 18 באוקטובר 2008
  6. ^ מתן תעודות רישום, ילקוט הפרסומים 640, התשי"ט, 25 בדצמבר 1958, עמ' 477
  7. ^ מוזיאון מורשת בתי המשפט
  8. ^ הודעה על מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 2290, התשל"ז, 4 בינואר 1977, עמ' 673
  9. ^ הודעה על מינוי רשם, ילקוט הפרסומים 2292, התשל"ז, 13 בינואר 1977, עמ' 712
  10. ^ הודעה על מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 2365, התשל"ז, 21 באוגוסט 1977, עמ' 2344; הודעה על מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 2390, התשל"ח, 16 בנובמבר 1977, עמ' 464
  11. ^ הודעה על מינוי שופטים, ילקוט הפרסומים 2431, התשל"ח, 29 במרץ 1978, עמ' 1616
  12. ^ הודעה על מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 3098, התשמ"ד, 29 באוגוסט 1984, עמ' 3500; הודעה על מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 3160, התשמ"ה, 27 בינואר 1985, עמ' 1403
  13. ^ הודעה על מינוי שופטים, ילקוט הפרסומים 4192, התשנ"ד, 17 בינואר 1994, עמ' 2314
  14. ^ הודעה על גמר כהונתו של שופט, ילקוט הפרסומים 5210, התשס"ג, 9 ביוני 2003, עמ' 3602
  15. ^ ספר שטרסברג-כהן, באתר "נבו"
  16. ^ אתי לבני ורחל פשר,"ראיון מיוחד עם השופטת טובה שטרסברג-כהן", עורך הדין - ביטאון לשכת עורכי הדין בישראל 33, 2002
  17. ^ ע"א 5587/93 ד' נחמני ואחרים נ' ר' נחמני ואחרים, פ"ד מט(1) 485
  18. ^ בג"ץ 4541/94 אליס מילר נ' שר הביטחון, פ"ד מט(4) 94
  19. ^ בג"ץ 9232/01 "נח" ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי חיים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נז(6) 212
  20. ^ ע"א 1254/99 אבידור המאירי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, ניתן ב-ד' בסיוון תש"ס
  21. ^ בג"ץ 6396/96 סימונה זקין ו-2 אחרים נ' ראש עיריית באר שבע
  22. ^ הודעה על מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים, ילקוט הפרסומים 5203, התשס"ג, 23 ביוני 2003, עמ' 3258
  23. ^ 1 2 דרור גולדשטיין, יוסי חכם ומיכל שקד, "העליונה", בדלתיים פתוחות 27, לשכת עורכי הדין מחוז חיפה, 2008/9
  24. ^ 1 2 נציבת תלונות הציבור על שופטים: "לא הצלחתי לצמצם משמעותית את הסחבת", גלובס, 25.08.08]
  25. ^ תומר זרחין,השופט בדימוס אליעזר גולדברג מונה לנציב תלונות הציבור על שופטים, הארץ, 25.08.08
  26. ^ אתר הרשות השופטת
  27. ^ המחברים/המראיינים הם קבוצה של שמונה סטודנטים למשפטים באוניברסיטת בר-אילן: אליחי שילה, יאיר טייטלבאום, שירי ליברמן - שלו, נפתלי פורת, שירה זילכה, אביחי יהוסף, שלומי שוורץ, יובל תמיר