לדלג לתוכן

שיאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שִׂיאָן (תת-מחוז עירוני)
西安
פוטומונטז' של שיאן
פוטומונטז' של שיאן
מדינה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
מחוז שאאנשי
ראש העיר יֵה נְיוּפִּינְג (叶牛平)
רשות מחוקקת Municipal People's Congress of Xi'an עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 10,107 קמ"ר
גובה 405 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בתת-המחוז העירוני 12,183,280[1] (2020)
 ‑ במטרופולין 11,133,823 (2020)
 צפיפות 1,205 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות 34°16′N 108°56′E / 34.267°N 108.933°E / 34.267; 108.933
אזור זמן UTC +8
אתר שיאן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שִׂיאָן (בסינית: 西安; בפין-יין: Xī'ān; מילולית: "השלווה המערבית"; נקראה בעבר גם צָ'אנְג-אָן (בסינית מפושטת: 长安; בסינית מסורתית: 長安; בפין-יין: Cháng'ān; מילולית: "השלווה הנצחית")) היא תת-מחוז עירוני, עיר הבירה והעיר המאוכלסת ביותר במחוז שאאנשי שבמרכז הרפובליקה העממית של סין. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020, אוכלוסיית תת-המחוז העירוני מנתה כ-12.18 מיליון תושבים, מתוכם כ-11.13 מיליון באחד עשר הרבעים[1]. שיאן היא אחת הערים ההיסטוריות החשובות בסין, ושימשה כבירתה תחת שושלות רבות.

קו הרקיע של שיאן

תת-המחוז העירוני שיאן משתרע על פני 10,107 קמ"ר בדרום מחוז שאאנשי וגובל בשש נציבויות עירוניות - שְׂייֵנְיָאנְג מצפון, בָּאוֹגִ'י (אנ') ממערב, וֵיינָאן (אנ') מצפון-מזרח, הָאנְג'וֹנְג (אנ') מדרום-מערב, אָנְקָאנְג (אנ') מדרום, ושָׁאנְגְלְווֹ (אנ') מדרום-מזרח.

העיר שוכנת במישור גְוָאנְג'וֹנְג, על מישור הצפה שנוצר על ידי שמונה הנהרות והנחלים הסובבים אותה, בגובה 405 מטרים מעל פני הים, כ-570 ק"מ צפון-מזרחית לעיר צ'ונגצ'ינג. המרגלות הצפוניים של הרי צִ'ין (צִ'ינְלִינְג) נמצאים דרומית לעיר ונהר וֵיי (אנ') נמצא צפונית לה. הר חְווָה (אנ'), אחד מחמשת ההרים הקדושים לדאואיזם, שוכן 100 ק"מ מזרחית לעיר. לא רחוק צפונה נמצאת רמת הלס (אנ').

בסמוך לשיאן נמצאו שרידי כפר נאוליתי מהאלף השישי לפני הספירה. לשיאן יש היסטוריה של למעלה מ-3,100 שנה ברציפות. זו מהערים המשפיעות והחשובות ביותר בהיסטוריה האנושית. שיאן הייתה אחת מערי הבירה העתיקות של סין, כשהאחרות היו בין השאר בייג'ינג, לוו-יאנג, קאיפנג, האנגג'ואו, ונאנג'ינג. שיאן הייתה עיר הבירה של 13 שושלות לרבות שושלת ג'ואו המערבית, שושלת צ'ין, שושלת האן המערבית, שושלת סווי ושושלת טאנג וזאת במשך 1062 שנים. בתקופת שושלת האן ושושלת טאנג שיאן הייתה התחנה הראשונה בדרך המשי כמו גם המרכז הפוליטי הכלכלי והתרבותי, בתקופתה העיר הייתה העיר המאוכלסת ביותר בעולם ואחת החשובות בעולם, ומבנה העיר הועתק גם לערים חשובות כגון קיוטו בירת הייאן ואדו ביפן. כבירה נכבשה העיר רק על ידי הטיבטים לזמן קצר ב-763, וחואנג צָ'או במרד של 879, אך במשך המילניום הראשון לספירה עמדה לרוב בתפארתה בהיותה מהערים החשובות והגדולות בעולם. מעיר זאת נפוץ הבודהיזם בסין לאחר שבמאה ה-7 תורגמו בה מאות ספרי דת שהובאו מהודו. עיר זאת הפיצה גם את הקונפוציאניזם, דאואיזם וליגליזם שהיו זרמי מחשבה משפיעים בסין.

מנפילת שושלת טאנג במאה ה-10, הלכה ושקעה העיר, אם כי בראשית שושלת מינג, בסוף המאה ה-14, נבנתה מחדש והוקפה בחומה חדשה, וגם ניתן לה שמה הנוכחי. בשנת 1556 הייתה במוקד רעידת האדמה הקטלנית בהיסטוריה, כשכמעט הושמדו כליל כל יישובי המחוז והמחוזות הסמוכים. העיר שבה לספרי ההיסטוריה במאה ה-20 בבריחתה של צה-שי הקיסרית האלמנה לשם במהלך מרד הבוקסרים ובתקרית שיאן בה נחטף מנהיג סין צ'יאנג קאישק והפך לשבוי במדינתו.

גילוי צבא הטרקוטה בקרבת העיר בתחילת שנות ה-70, גרם לעיר לשוב לחשיבות העבר שלה בשמשה סמל של אחדות עבר מיתולוגית העוזרת לגבש את סין העכשווית כהמשך ישיר של סין הקדמונית. תקציבים שהופנו לעיר הפכו אותה במהירות למרכז תעשייה, אומנות, חינוך ותיירות, והעיירה המאובקת של שנות השבעים הפכה למרכז מטרופוליני של כ-8.5 מיליון איש. זו עיר שהתעשרה במהירות והפכה למרכז תעשייתי המייצר בעיקר רכיבים בקבלנות משנה. עם זאת, כעיר תיירות מהחשובות בעולם, מגיעים אליה כ-60 מיליון תיירים (מרביתם תיירות פנים), דבר התורם רבות לעושרה של העיר.

העיר מוקפת בנהר ג'ין, נהר ווי, נהר צ'אן ונהר ג'ינג. שיאן ידועה בעיקר בשל הממצאים של צבא הטרקוטה שנמצאו בסביבתה.

חומות שיאן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיאן, חדש מול ישן: העיר המודרנית מאחורי חומות העיר

חומות העיר נמצאות במרכז העיר, החומה המזרחית אורכה 11.9 ק"מ, החומה המערבית קטנה רק במעט מהמזרחית; בחומות ארבעה שערים. המזרחי - שער אניון, הדרומי - שער יונגן, המערבי - שער אנדינג ובמזרח שער צ'אנגלי. לפני 1,400 שנה קבעה שושלת טאנג את בירתה בשיאן, באותה תקופה אורך החומות היה 35 ק"מ, חומות כה כבירות היו נדירות אז ושיאן הייתה אחת מארבע ערי הבירה העתיקות הגדולות בעולם. העיר וחומותיה הפכו חורבות במלחמה במאה העשירית. החומות נבנו מחדש על החומות שהיו בתקופת שושלת טאנג. בתקופת שושלת מינג (1374-1378) החומות הורחבו והוגבהו. זו אחת הערים היחידות בסין בהן נשתמרו החומות בצורה כה יפה. החומה הנוכחית נבנתה במאה ה-14 בראשית שושלת מינג שגם נתנה לעיר לראשונה את השם שיאן. החומות שרדו את רעידת האדמה הגדולה מהמאה ה-16.

גובה החומות כ-12 מטרים, החומות רחבות מאוד בבסיסן, למעלה רוחבן 18 מטרים. בחלקן החומות מוקפות בתעלת מים, בכל שער יש מגדל שמירה, בכל שער היה גשר תלוי נייד שהיה מועלה בעת קרב. על החומות ניתן לטייל רגלית, לשכור אופניים או לסייר ברכב חשמלי לאורך החומה.

חלוקה מנהלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תת-המחוז העירוני שיאן מחולק לאחד עשר רבעים ושתי נפות:

מפה

שינצ'נג
ביילין
ליינחו
באצ'יאו
ויי-יאנג
ינטה
ינליאנג
לינטונג
צ'אנג-'אן
חו-יי
גאולינג
נפת
לאנטיין
נפת
ג'ואוג'ה
שם סינית פין-יין אוכלוסייה (מפקד 2020)[1] שטח צפיפות
רובע שִׂינְצֶ'נְג 新城区 Xīnchéng Qū 617,986 27.72 22,294
רובע בֵּיילִין 碑林区 Bēilín Qū 756,840 23.47 32,247
רובע לְייֵנְחוּ 莲湖区 Liánhú Qū 1,019,102 41.37 24,634
רובע בָּאצְ'יָאוֹ 灞桥区 Bàqiáo Qū 1,020,259 325.7 3,133
רובע וֵיי-יָאנְג 未央区 Wèiyāng Qū 1,891,363 261.8 7,224
רובע יֵנְטָה 雁塔区 Yàntă Qū 2,046,737 151.3 13,528
רובע יֵנְלְיָאנְג 阎良区 Yánliáng Qū 303,284 244.1 1,243
רובע לִינְטוֹנְג 临潼区 Líntóng Qū 675,961 916.1 737.9
רובע צָ'אנְג-'אָן 长安区 Cháng'ān Qū 1,751,296 1,587 1,104
רובע גָאוֹלִינְג 高陵区 Gāolíng Qū 441,814 287.7 1,536
רובע חוּיִי 鄠邑区 Hùyì Qū 609,181 1,287 473.2
נפת לָאנְטְייֵן 蓝田县 Lántián Xiàn 491,975 2,008 245
נפת ג'וֹאוּגְ'ה 周至县 Zhōuzhì Xiàn 557,482 2,945 189.3

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]