שאול בראך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: כתיבה לא אנציקלופדית, בעיות שפה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב שאול בראך
רבי שאול בראך.jpg
הרב שאול בראך
תאריך לידה ה'תרכ"ה
תאריך פטירה כ"ו בשבט ה'ת"ש (בגיל 75 בערך)
מקום פעילות קאשוי, קרולי, מאגנדורף
תחומי עיסוק התנגדות לציונות, סוגיות בתלמוד
תפקידים נוספים רב קאשוי, קרולי, מאגנדורף
חיבוריו משמרת אלעזר, דרושים, אהבה בי, סוגיות הש"ס, שאול שאול, אבות על בנים

הרב שאול בראך (כ"ט בשבט ה'תרכ"ה - כ"ו בשבט ה'ת"ש; 25 בפברואר 1865 - 5 בפברואר 1940) היה פוסק בממלכת הונגריה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראך נולד בשנת ה'תרכ"ה, לאמו ליבא (בת הרב יעקב מאיר צבי פרידלנדר מחבר הספר "דרך ימה") ולאביו הרב אלעזר בראך, שם משפחתו של סבו לא היה בראך. המשפחה שגרה מדורי דורות בעיר פרערא שבצ׳כיה, נקראה פרערא על שם עירם. סבו של הרב שאול יחד עם ששת אחיו שינו את שמם, מפרערא לבראך. נשא לאישה את רבקה בת הרב נפתלי צבי.

רבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשבע עשרה שנה לפני פטירתו, בסביבות שנת 1923 התמנה לכהן כרבה של העיר קאשוי. במשך ארבעה עשר שנים כיהן כרבה של העיר קרולי ובמשך שמונה עשר שנה כיהן כרבה של העיר מאגנדורף, כיום בדרום מערב סלובקיה (ביידיש: מאגענדארף, הונגרית:Nagymegyer, סלובקית:Velký Meder). בכל עיר בה כיהן כרב היה מוסר ומפיץ לציבור את משנתו החריפה נגד הציונים וכנגד אגודת ישראל. כתב עליהם:

כל מי שמאמין בתורת משה ירחק מאוד מאהלי ציונים ומזרחים וימנע מלאכול ולשתות אצלם כמו אצל נכרים והי' ראוי להבדילם מקהל ישראל כמו שעשו אבותינו עם הצדוקים ובייתוסים והקראים... ובענין חברת אגודת ישראל לא אכחד מלחוה דעתי הנה הגאון הקדוש יודא זצ"ל גרינוואלד בספרו אל הגאון הצדיק מו"ה יוסף חיים זאנענפעלד התמרמר מאוד על השמועה שהגאון הנ"ל התחבר עצמו אל חברא זו וביקש מאתו שיעמוד כנגדם.

"אבות על בנים: ביאור על מסכת אבות", דפוס יעקב ווידער, סמיהעאלי תרפ"ו. עמ' כז.

על הרב קוק כתב:

הוא מסית ומדיח כירבעם בן נבט, לא רציתי להזכיר שמו המרומז בישעיה' כ"ח ח' (כי כל שלחנות מלאו קיא ר"ת אברהם יצחק קוק)... דקרובים דרכיו לאותו האיש ... ויש תקוה טובה שגם הוא יתנצר... וכל אשר יכבד אותו הוא ממש כמשתחווה לע"ז.

תשובה מיום י"א תשרי תרפ"ז, ספר "צבי חמד", עמ' עא.

היה ידוע ושמו התפרסם למרחקים, הוא נחשב בדורו כגאון הדור של רבנים רבים מפורסמים ומוכרים באזור הונגריה. פרסם במשך חייו כעשרת ספרי רוח תרבות והלכה בנושאי דת בתחומים ובעניינים שונים. על שמו נוסד בית הספר "שאול בחיר ה'" ממנו יצאה הביוגרפיה שלו על ידי תלמידי בית הספר וכן על ידי אנשי רוח שהלכו לאורו. ביום שני כ"ו בשבט ה'ת"ש 5 בפברואר 1940 נפטר הרב שאול בראך.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל ארליך, ‏שאול בחיר ה', באתר HebrewBooks

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]