שאנדור אולמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
שאנדור אולמן
Erényi Ullmann Sándor
Ullmann sandor .jpg
שאנדור אולמן במדים של אציל הונגרי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 18 בפברואר 1850 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1897 (בגיל 46 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שאנדור אוּלמן, אביר אֶרֵינִיהונגרית: lovag Erényi Ullmann Sándor, ידוע גם כ-Alexander de Erény Ullmann, ‏ 18 בפברואר 1850 פשט1 באוגוסט 1897 באד אישל) היה משפטן, כלכלן, נדבן ופוליטיקאי יהודי-הונגרי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאנדור אולמן נולד בשנת 1850 בפשט כבנו בשלישי מבין ארבעת ילדיהם של קארוי אולמן (18091880), מייסד חברת הביטוח הראשונה בהונגריה וסגן יושב ראש בנק המסחר של פשט, ושל אשתו, שרולטה (שלרוטה).[1] הוא התחנך בבודפשט ובווינה, בה סיים בשנת 1872 את התואר "דוקטור למשפטים". בשנת 1873 התקבל ללשכת עורכי הדין. בשנת 1879 נבחר ל"ועד עיר הבירה". בשנת 1880 אחרי מות אביו זכתה המשפחה לתואר אצולה מידי הקיסר פרנץ יוזף של האימפריה האוסטרו-הונגרית. יחד עם אחיו תרם קרן של 3000 פורינט עבור האקדמיה ההונגרית למדעים. בשנים 1884–1892 ייצג אולמן את מחוז הבחירות אלשוארפאש (בימינו ארפאשו דה ז'וס (קומונה) ברומניה) בפרלמנט ההונגרי בבודשפט. אולמן כתב מאמרים ומסות בסוגיות משפטיות וכלכליות בעיתונים פסטר לויד, "אלנר" (Ellenör - "המפקח") ונויצייט (Neuzeit - זמן חדש) וכן בכתב העת היהודי Egyenlőség ("שוויון") החל משנת 1885 היה פעיל בהנהגת האגודה לסיוע לסופרים ההונגרים. כמו כן השתתף בהקמת האיגוד "פוליקליניקה" לבריאות והיה חבר בהנהגתו. בשנת 1897 נפטר אולמן משבץ בבאד אישל, בגיל 47. לפי הזמנתו נבנה בשנת 1884 בבודפשט בדרך אנדראשי 11 פינת דיולה קאלדי, הבניין התלת -קומתי המכונה "ארמון אולמן" שתוכנן בסגנון נאו-רנסאנס על ידי האדריכל וילמוש פרוינד.

אולמן היה נשוי לבטי לבית פריש ונולד להם בן בשם אנדור.[2]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1877 - A Részvényes Kereseti Jogáról - על הזכויות המשפטיות של בעלי המניות
  • 1879 - A Kényszeregyezség Kérdéséhez - "על סוגיית ההסדרים הכפויים"
  • 1880 - Az Ipartörvény Reviziója - על תיקון חוקי התעשייה
  • 1882 - A Magyar Kereskedelmi és Iparkamarák Reformja - על הרפורמה של לשכות המסחר והתעשייה ההונגריות
  • 1888 - Zsidó Felekezeti Ügyek Rendezése - על הסדר העניינים הדתיים היהודים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]