שאנדור גות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאנדור גות
Góth Sándor
Góth Sándor.jpg
לידה 19 באוקטובר 1869
פשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בספטמבר 1946 (בגיל 76)
בודפשט, הרפובליקה ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Gutfreund Sándor עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אלה קרטס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שאנדור גות, נולד בשם גוטפרוינד [1] (בהונגרית: Góth Sándor; פשט, 19 באוקטובר 1869 [2] - בודפשט, 7 בספטמבר 1946) [3] היה שחקן, במאי ומתרגם, הונגרי-יהודי פרופסור באוניברסיטה, מנהל תיאטרון.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאנדור גות (משמאל) עם מרגיט לדומרסקי וגרה מאי בסרט "עליבות מעוצבת בעושר" (1938)

גות נולד במשפחה יהודית כבנם של מנו גוטפרוינד ורוזליה וקסמן (18381929)[4].

אחרי מלחמת העולם השנייה ולאחר שהצליח לשרוד את השואה בבודפשט,

  • בין השנים 19451946 הוא היה מנהל "תיאטרון מרכז העיר" (Belvárosi Színház) שנקרא היום "תיאטרון קטונה יוז'ף" (Katona József Színház).

גות מתואר על ידי אלבום ההנצחה של בלהה לואיזה כ"selfmademan" אמיתי שעלה לפסגת המשחק בכוחו ובחריצותו הבלתי פוסקת. הוא הצליח לשחק כל דבר, החל בתפקידים טרגיים וכלה בתפקידי אופי. הוא היה מודע לעצמו, לכל הדיוקנאות שלו. דמויות הבמה שלו היו תוצאות של מחקר ונראו תמיד מקוריים, חדשים ומפתיעים.

הוא דיבר גרמנית, צרפתית, אנגלית, איטלקית ורוסית[5].

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־15 במרץ 1904, ברובע 5 של בודפשט, נשא לאישה את השחקנית ההונגריה-יהודייה אלה קרטס (1879-1936), בתם של ברנאט קרטס ושל אמה לנגספלד. אחד העדים היו גאבור פלודי[6]. אחרי מותה בשנת 1936 התחתן שוב.

עבודות התיאטרון שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הצגות הבכורה שנרשמו ב"מאגר נתוני התיאטראות": כמחבר: 5 ; כמתרגם: 34 ; כשחקן: 4 ; כבמאי: 12 .

כמחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המשולש (1915)
  • וולברינים (1917)
  • פריקה כאורח (1931)
  • סערה על אגם בלטון (1931)
  • שיר על שדות חיטה (1935)

כמתרגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Labiche: Nászúton (1898)
  • Hennequin: Családi örömök (1898-1899)
  • Hennequin: Utazás a válás körül (1898)
  • Busnach-Debrit: A feleségem nem sikeres (1900)
  • Bernard: A tolmács (1902)
  • Gavault-Berr: Dupont (1903)
  • Poe: Az igazgató úr (1903)
  • Ordonneau-Kéroul: A kocavadász (1904)
  • Monnier-Larcher: Emil (1905)
  • Bernstein: Baccarat (1906, 1910, 1915, 1918, 1924)
  • Kéroul-Barré: Az aranygyapjú (1906)
  • Soulié: A kacagó menyecske (1906)
  • Bernard-Godfernaux: Gróf Hamlet (1906)
  • Bernstein: A tolvaj (1907, 1939)
  • Gavault-Charvay: Josette kisasszony, a feleségem (1907)
  • Bernstein: Sámson (1908)
  • Tolsztoj: Anna Karenina (1910)
  • Hennequin-Veber: Nincs-e elvámolnivalója? (1910)
  • Kistemaeckers: A kém (1912)
  • Stobitzer: Jönnek a németek (1914)
  • Hennequin-Veber: Éljen a király (1918)
  • Feydeau: Kutya van a kertben (1931)
  • Fauchois: Szegény Mavrier (1933)

}}

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בורדט: נשמת אסיר. . . . מונטסל
  • דז'ה סומורי : אליס טאקאטס. . . . טאקץ זוארד
  • דבאל: עוזרת צרפתית. . . . סטנלי
  • פרנץ מולנר : הקיסר. . . . פרמיאנט

כבמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרנץ מולנר : הרופא (1902)
  • הננקווין-ביהוד: השוט (1903)
  • פרנץ מולנר : יוזצי (1904)
  • ברנשטיין: בקרט (1906)
  • שו: חבר השטן (1906)
  • ויקטור ראקושי : בנו של ראקוצי (1906)
  • ברנשטיין: הגנב (1907)
  • פרנץ הרצג : הגברת הצעירה דרי (1907)
  • פרנץ מולנר : משחק בטירה (1945)
  • סקרייב: כוס מים (1945)
  • דזיה סומורי : אליס טקאץ' (1946)
  • פושואה: זהירות, צבוע! (1946)

תפקידיו הנוספים בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרנץ מולנאר : אולימפיה. . . . נסיך פלאטה אטינגן
  • ברנשטיין: בקרה. . . . רוברט דה שאסרוי
  • האופטמן: האורגים. . . . יגר
  • שאנדור ברודי : המורָה. . . . הכומר
  • סקרייב: כוס מים. . . . בולינברוק
  • ברנרד שו: הדילמה של הרופא. . . . בלומפילד בנינגטון
  • ברנשטיין: מוזיקה. . . . כּוֹמֶר
  • לאיוש ברטה : אהבה. . . . קומורוצי
  • פרנץ מולנר : משחק בטירה. . . . טוראי
  • פיידו: הבעל יוצא לציד. . . . מוריסט
  • ברנשטיין: הגנב. . . . ריצ'רד
  • ווילד: סלומה. . . . יוחנן
  • פירנדלו: שישה תפקידים המחפשים מחבר. . . . מנהל-במאי
  • פרנץ מולנר : אחד, שניים, שלושה. . . . נוריסון

סרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A papagáj (1912)
  • A marhakereskedő (1912)
  • A csikós (1912)
  • Egy csók története (1912)
  • Keserű szerelem – Hunyadi János (1912)
  • A páter és a Péter (1912)
  • Víg özvegy (1912)
  • Aladár a tűzoltónapon (1912)
  • Tata mint dada (1912)
  • A halász leánya (1912)
  • Benjámin karrierje (1912)
  • Az állatok barátja (1913)
  • A bűvös palack (1913)
  • Vigyázat, törékeny! (1915)
  • Az anyaszív (1917) (גם כשחקן)

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tavasz a télben (1917)
  • Az ezredes (1917)
  • Lulu (film, 1918)|Lulu (1917)
  • Kacagó asszony (1930)
  • Az orvos titka (1930)
  • Nevető Budapest (1930)
  • Hyppolit a lakáj (1931)
  • Repülő arany (1932)
  • Pardon, tévedtem (1933)
  • Címzett ismeretlen (1935)
  • Fizessen, nagysád! (1937)
  • Magdát kicsapják (1938)
  • Cifra nyomorúság (1938)
  • Érik a búzakalász (1938)
  • Borcsa Amerikában (1938)

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וולברינים (מחזה, עם טאפאד פאסטור, 1917)
  • פריקה כאורח (מחזה, עם לאסלו בוש-פקטה, 1931)
  • סערה על אגם בלטון (דרמה, עם לאסלו בוש-פקטה, 1932)
  • אורח שמשלם (דרמה, 1934)
  • שיר על שדות חיטה (מתוך הרומן של פרנץ מורה 1935)
  • לו מולייר היה כותב יומן ... (1943)

הוא גם כתב ליבריות לאופרות של ינה הובאי: המסכה[7] (עם רודולף לוֹתַר) ולאנה קרנינה (עם אנדור גאבור).

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לקסיקון ביוגרפי הונגרי
  • לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה
  • אלבום זיכרון של בלהה לואיזה. [1927]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאנדור גות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]