שארל פלומיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שארל פלומיה
Charles Plumier
Plumier Charles.jpg
לידה 20 באפריל 1646
מרסיי, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בנובמבר 1704 (בגיל 58)
אל פוטרו דה סנטה מריה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בוטניקה
ארצות מגורים צרפת
מנחה לדוקטורט ז'וזף פיטון דה טורנפור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והנצחה הסוג פלומריה
תרומות עיקריות
חקר צמחיית מרכז אמריקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שארל פלומיה (Charles Plumier; ‏20 באפריל 165620 בדצמבר 1704) היה בוטנאי ומגלה ארצות צרפתי, הנודע בעיקר בשל חקר צמחיית מרכז אמריקה. גילויו אוגדו בספר 'Nova Plantarum Americanarum Genera' ('סוגי צמחים אמריקאיים חדשים') שפורסם בשנים 1703-1704. הוא מונה להיות הבוטנאי המלכותי של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת. על שמו נקרא הסוג פלומריה, השייך למשפחת ההרדופיים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלומיה נולד במארסיי שבצרפת. בגיל 16 הצטרף למסדר הקתולי מינים (Minim). בצעירותו, הקדיש את חייו לחקר המתמטיקה והפיזיקה, וקנה לו שם כשרטט וצייר מעולה.

לאחר מכן, נשלח למנזר הצרפתי טריניטה דאי מונטי (Trinità dei Monti) ברומא, שם למד בוטניקה מידי הבוטנאי פאולו בוקון. לאחר שחזר לצרפת, הוא העמיק בלימוד התחום, תחת הבוטנאי ז'וזף פיטון דה טורנפור, והצטרף למסעות החקר שלו.

פלומיה הרבה לחקור את חופי פרובאנס ולנגדוק. עבודתו העצמאית החלה בשנת 1689, כאשר הצטוות לבקשת המלך לואי הארבעה עשר, מלך צרפת לאספן ז'וזף דונאט סוריאן למסע חקר לאיים האנטילים שבמרכז אמריקה, ושימש כמאייר וסופר של המשלחת. בעקבות הצלחת המסע, שתועד בספר 'תיאור הצמחים של אמריקה' (Description des Plantes d'Amérique) שפורסם בשנת 1693, מונה פלומיה לבוטנאי המלכותי של לואי הארבעה עשר.

פריחת הפלומריה, סוג ממשפחת ההרדופיים שנקרא על שמו של שארל פלומיה

פלומיה ערך שני מסעות נוספים לאיים האנטיליים. בעת שהותו שם, הוא נעזר בבוטנאי הדומיניקני ז'אן-בטיסט לבה (Jean-Baptiste Labat). הם אספו חומר בהיקף עצום ורב ערך, שתועד בחיבור 'Nova Plantarum Americanarum Genera' ('סוגי צמחים אמריקאיים חדשים').

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1704 יצא פלומיה למסעו הרביעי; מטרתו הייתה מציאת עץ הקינה, שנודעו לו סגולות רפואיות רבות, בפרו שבאמריקה הלטינית. אך הוא חלה בדלקת האדר עוד בתחילת המסע, בשהותו בספרד, ובסופו של דבר מת סמוך לעיר קדיס שבאנדלוסיה.

במותו הותיר אחריו כרכים רבים של כתבים, תיאורים בוטניים וכ-6,000 איורים של צמחים ובעלי חיים, בעיקר ציפורים ודגים. חלקים מאלו פורסמו לאחר מכן על ידי הבוטנאי הרמן בוהרב.

הישגיו המדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלומיה היה מוערך ביותר בקרב הבוטנאים בני דורו, הערכה שאותה ביטאו ז'וזף פיטון דה טורנפור וקארלוס ליניאוס בקריאת הסוג פלומריה, המוכר גם בשם העממי 'פיטנה', על שמו. בין שאר תגליותיו, הייתה כנימת קוצ'יניל, כנימת מגן שבאמצעותה הופק צבען אדום על ידי הילידים במרכז אמריקה. חומר זה נסחר בהיקף רחב באותה תקופה. כמו כן הוא תיאר לראשונה את הסוג פוקסיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שארל פלומיה בוויקישיתוף