שבח קנביל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שבח קנביל
שבח קנביל.png
לידה 10 בפברואר 1863
כ"א בשבט ה'תרכ"ג
פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 באוקטובר 1938 (בגיל 75)
ו' בתשרי ה'תרצ"ט
וינה, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות טיסמניץ,ברודי,פרוסניץ, וינה
רבותיו רבי אברהם בנימין קלוגר
חיבוריו תולדות גדולי הוראה, גרם המעלות, ביאור על הגדה של פסח
בת זוג פריידא לבית ליכטמאן
אב רבי אליעזר ליפמן קנביל
אם רבקה טעמריל לבית היילפרין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שבח קנביל (בכתיב יידי - קנעביל; כ"א בשבט ה'תרכ"ג, 10 בפברואר 1863ו' בתשרי ה'תרצ"ט, 1 באוקטובר 1938) היה ביוגרף ועיתונאי, מחבר הספרים "תולדות גדולי הוראה" ו"גרם המעלות".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכ"א שבט ה'תרכ"ג, לרבי אליעזר ליפמן קנביל אב"ד בריזדוביץ' ורוז'ניאטיב שבגליציה ולרבקה טעמריל[1] בת הרב מרדכי היילפרין, ביום הבר מצווה שלו אביו נפטר, ואמו עברה יחד איתו לברודי. אמו המלומדת שכרה לו מלמדים, ולמד שם בקלויז המפורסם, אשר בו היה ספרים רבים. שם הוא למד אצל רבי אברהם בנימין קלוגר,[2] נשא לאשה את פריידא בת רבי יעקב ליכטמאן מטיסמניץ. והתפרנס כמנהל חשבונות בבנק. בשנת תרע"ד נמלט מאימת הרוסים וגר בפרוסניץ ואחר כך בווינה.

בטיסמניץ הוציא לאור דו-שבועון ביידיש בשם "יידישעס פאמיליען-בלאט".[3] כתב בעתון מחזיקי הדת תחת השם "שק"ל".

בשנת ה'תרצ"ו הוציא לאור את חיבורו של אביו שו"ת וחידושי מהרא"ל.[4]

ארכיונו מופקד בספרייה הלאומית.

מאשתו פריידא שנפטרה כ"ז אייר תש"א נולדו לו שלושה בנים ושתי בנות, א. מרים, נספתה בשואה עם בעלה ישראל לוסטיג, יחד עם בניהם חיים וליפא וחנה, ב. ברכה, אשת הסופר יהודה יצחק מיילן. המכונה י. י. מילין. נפטרה בה' כסלו תשל"ג, ג. יעקב נפטר באמריקה בכ"ח באלול תשכ"ז, ד. יהודה לייביש, נפטר באנגליה, לונדון, בה' כסליו תשכ"ח, ה. חיים נפטר באנגליה, בי"ד בתמוז תשל"א.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל לכתוב חיבור על הקדיש אך לא הספיק לסיימו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אחות מחבר הספר "מנחם משיב נפש"
  2. ^ בן הרב שלמה קלוגר
  3. ^ ראה אודותיו בקצרה בעיתון העברי 31 בדצמבר 1893
  4. ^ אליעזר ליפמן קנביל, שו"ת וחדושי מוהרא"ל, HebrewBooks
  5. ^ רש"י, רמב"ם, הרא"ש, בעל הטורים, בית יוסף, הרמ"א, ט"ז, הש"ך, מגן אברהם, והפרי מגדים
  6. ^ במבואו לספרו של אביו כותב שהפרק על הרמב"ם תורגם לגרמנית על ידי הדסה וויס ונדפס על ידה.
  7. ^ דבריו שם נלקחו מטיסמניץ -ספר זיכרון עמ' 166