שבעת הישנים של אפסוס

"שבעת הישֵנים של אפסוס" (ביוונית: επτά κοιμώμενοι; בלטינית: Septem dormientes) היא אגדה נוצרית עתיקה מרובת גרסאות.

אגדות נוצריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הגרסאות מספרת על אודות שבעה נוצרים צעירים שברחו בשנת 250 להרי אפסוס שבאסיה הקטנה, בבקשם להימלט מרדיפותיו של הקיסר הרומי דקיוס. רודפיהם הפגאנים גילו את מקום מחבואם בתוככי מערה גדולה ואטמו את פתחה באמצעות סלע גדול. כעבור מאה וארבעים שנה החליט רועה מקומי לפרוץ את פי המערה כדי שתשמש דיר לצאנו. כשנכנס פנימה מצא בתוכה שבעה בחורים השקועים בתרדמה. הם התעוררו והיו סבורים כי רק לילה אחד חלף מאז נכנסו למערה. אחד מהם צעד לעבר העיר אפסוס לרכוש בה לחם עבורם.

כשביקש הצעיר לשלם בעד המזון במטבעות ישנים מן המאה הקודמת, הוא נאסר בו במקום בחשד ששדד אוצר נסתר. חוקריו התקשו לקבל את הסבריו ופקפקו באמינותם, אך הקיסר תיאודוסיוס הראשון, שהצעיר המשונה הובא לפניו, האמין לכל דבריו על כך שישן יחד עם הצעירים האחרים תקופה כה ממושכת. הוא ציווה להוליך את הצעיר בתהלוכת ניצחון אל המערה. שבעת הישנים חיו רק עוד זמן קצר לאחר יקיצתם, ומתו בזה אחר זה בתוך שעה אחת. הם נקברו במקום בו ישנו את שנתם הארוכה. אחר כך הקים הקיסר כנסייה בקרבת מקום.

בקוראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה דומה של האגדה מצויה בקוראן בסורה 18, סורת המערה (סורת אל-כַּהְף). סיפור דומה במקצת מופיע גם בתלמוד הבבלי, על חוני המעגל^[1].

מיקום המערה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן כמה גרסאות לגבי מיקום המערה. כולן מתבססות על אגדות עם:^[2]

טורפן (אנ'), סין: התושבים האויגורים מאמינים שמערה מקומית, שמעליה כיפה ירוקה, היא מערת "שבעת הישנים". ההערכה היא שזו מסורת שהתפתחה במאה ה-17 וקודם לכן המקום היה מקום קבורה, או מקדש בודהיסטי.
עמאן, ירדן: מערה חצובה בסלע, וסביבה מקדשים, שני מסגדים וקברים. אחד המסגדים הישנים נמצא ממש על ראש המערה. בתוך המערה נמצאו שבעה סרקופגים. (לפרטים נוספים באנגלית).
אפסוס, טורקיה: נקרופוליס ביזנטי בו ניתן לראות עשרות קברים חצובים בסלע (לפרטים נוספים באנגלית).
מחוז קהרמנמארש (אנ'), טורקיה: מתחם מבנים היסטורי. במקור נבנתה כאן כנסייה על ידי הקיסר הביזנטי תאודוסיוס השני. בתקופה הסלג'וקית, אחד המושלים בנה שם מסגד. (פרטים נוספים באנגלית).
איזמיר, טורקיה: "מערת שבעת הישנים" הוא אתר ארכיאולוגי שבו נמצאים שרידי כנסייה מהתקופה הביזנטית חצובים בסלע. על הקירות נמצאו כתובות שהוקדשו ל"שבעת הישנים".
צ'ניני (אנ'), תוניסיה: המסורת מספרת שאוגוסטינוס קרא למקום "קניני" על שם מוצאו מכנען.
מתחם מנזר מאר מוסא, סוריה: כ-81 קילומטר מדמשק במחוז ריף דמשק, מזרחית לעיר א-נבכּ (ער'), האתר הוא חלק ממנזר סנט מוזס החבשי (אנ'). בחפירות ארכאולוגיות נחשפו במערה חפצי אמנות ומספר רב של איקונות של "שבעה הישנים". (פרטים נוספים באנגלית).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבוא ומהדורה מדעית של המקור הקדום ביותר של האגדה - Marco Tondello, "The Story of the Sleepers of Ephesus According to the Oldest Extant Text: MANUSCRIPT N.S.S.4", Journal of Eastern Christian Studies 70(1-2) 2018, pp. 29-92