לדלג לתוכן

שבתי סבתו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שבתי סבתו
הרב שבתי סבתו
הרב שבתי סבתו
לידה 7 בספטמבר 1949 (בן 75)
י"ג באלול ה'תש"ט
מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות מצפה יריחו, בית אל
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, קבלה
תפקידים נוספים ראש ישיבת נתיבות יוסף
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב מרדכי אליהו, הרב לוי סעדיה נחמני
חיבוריו התלמוד המוקלט, התלמוד החזותי, ותשאני רוח, שפתי רננות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב סבתו בביתו בפורים ה'תשס"ח

הרב שבתי הכהן סבתו (נולד בי"ג באלול ה'תש"ט, 7 בספטמבר 1949) הוא רב דתי לאומי, עומד בראש מוסדות "נתיבות יוסף" במצפה יריחו, הכוללים ישיבה תיכונית בראשותו, ישיבה גבוהה ושלוחה של הישיבה התיכונית ברחובות. הוא רב בית הכנסת "היכל גבריאל" ביישוב בית אל שבו הוא מתגורר, ומייסד מיזם "התלמוד המוקלט".

נולד במצרים למשפחה יהודית יוצאת ארם צובא, היא חַלֶבּ שבצפון סוריה. סבו הרב אהרן שויקה (שוויכה) היה רב בחלב ובמצרים, נצר למשפחת רבנים ידועה, והשפעתו על משפחת סבתו הייתה רבה. בילדותו עלתה משפחתו לארץ. אביו בעל השכלה תורנית ואמו בעלת השכלה כללית. אביו עמד על כך שילדיו יקבלו השכלה כללית והשכלה תורנית ולאחר מכן יחליטו על הכיוון הלימודי המועדף עליהם. הוא למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר.

לאחר שירותו הצבאי כחובש קרבי בסיני בתקופת מלחמת ההתשה, למד בישיבת מרכז הרב. כבר אז העדיף את לימוד הבקיאות על פני לימוד העיון תחילה וסיים את כל הש"ס תוך כשנה. מגמה זו הובילה אותו בשנת תשמ"ב, בהיותו ר"מ בישיבת בית אל, לפעול בקרב אברכים (ביניהם דדי גראוכר[1]) ללימוד כל הש"ס. לאחר שבע שנים שבהן למדו תחת הדרכתו החליט על הקמת ישיבה תיכונית ברוח זו, ישיבת נתיבות יוסף. לפי עדותו, בשל ייחודיות תוכנית הלימודים שפתח – לימוד תלמוד בבלי ללא ראשונים ואחרונים – נערכה התייעצות רבנית עם הרב צבי יהודה הכהן קוק, והוא תמך בפתיחת אפשרות זו.[2]

כדי להשריש את לימוד הש"ס בהיקף (בקיאות) ייסד גם את "התלמוד המוקלט", (הש"ס המוקלט על ידי הרב שבתי סבתו) שיעורים מוקלטים על כל הש"ס (בהתחלה בקלטות, לאחר מכן בתקליטור MP3, וכיום בדיסק און קי[3])[4].

הרב סבתו הוציא לאור עשרות חוברות בסדרת "התלמוד החזותי" – תרשימים המסייעים בהבנת סוגיות הגמרא. החוברות מיועדות ללמידה בבתי ספר. חלק מהחוברות מוחשבו בפרויקט "התלמוד החזותי המדורג".

הרב סבתו כותב שירי קודש ושלשה תקליטורים משיריו יצאו לאור בשם מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ.

בשנת תשע"ה הוציא הרב סבתו את הסדרה ותשאני רוח, דרשות על חמישה חומשי תורה. שנה לאחר מכן יצא ספר נוסף בסדרה, על המועדים. הסדרה זיכתה את הרב סבתו ב'פרס היצירה היהודית' ע"ש הרצי"ה קוק לשנת תשע"ז[5].

בשנת תשפ"ד הוציא לאור את ספרו "שפתי רננות", ספר נוסף בסדרת ותישאני רוח על האורות הגנוזים במזמורי התהלים.

הרב סבתו בעל השקפה דתית לאומית. הוא מאמין בכוחו של הכלל אף בשאלות הנוגעות לארץ ישראל[דרושה הבהרה].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב סבתו נשוי לרונית, לבית משפחת עובד, ולהם שישה ילדים. בנו הרב יצחק הוא ראש הישיבה הגבוהה שבנשיאותו.

דודיו (אחי אמו) היו פרופסור יצחק שוה ופרופסור יעקב שויקה. אחד מאחיו הוא ראש ישיבת מעלה אדומים והסופר הרב חיים סבתו, גיסו הוא הרב אליהו ציון סופר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]