ישיבת נתיבות יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת מצפה יריחו - קריית משה
Yeshiva Logo.jpg
Yeshiva Front Image.jpg
בניין הישיבה
ישיבה
תאריך ייסוד ה'תשמ"ט (1989)
השתייכות הציונות הדתית
מייסדים הרב שבתי סבתו
ראש הישיבה הרב שבתי סבתו
מיקום מצפה יריחו
קואורדינטות 31°48′56″N 35°23′44″E / 31.815694444444°N 35.395638888889°E / 31.815694444444; 35.395638888889
http://www.kiryatmoshe.co.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ישיבת נתיבות יוסף (גם: ישיבת מצפה יריחו, הקריה החינוכית קריית משה) היא מרכז חינוכי-תורני בראשות הרב שבתי סבתו, השוכן ביישוב מצפה יריחו, וכולל את הישיבה התיכונית 'נתיבות יוסף', הישיבה הגבוהה 'מאור טוביה', כולל אברכים, מכון להכשרת מורים - 'ישועת יום טוב' ובית דין לענייני ממונות.

הקמת הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 1982 - תשמ"ב, התקבצה קבוצה של כ-15 אברכים סביב הרב שבתי סבתו ללימוד כל התלמוד הבבלי. לאחר כשבע שנים סיימו האברכים את המסלול וחלקם הוסמכו לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל.

בשלב זה הוחלט להקים ישיבה תיכונית שבה ילמדו חלק נכבד מן התלמוד במשך 5 שנים. הישיבה הוקמה בשנת תש"ן (1990) ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, כאשר חלק מאברכי הכולל שימשו כרמי"ם, והרב סבתו עמד בראש הישיבה. כעבור שנה עברה הישיבה למצפה יריחו.

מהמחזור השני ואילך התוכנית היא ארבע-שנתית - מכיתה ט' עד י"ב ובה מספיקים כשליש מהתלמוד הבבלי.

בשנת תשנ"ה הוקם במקום מסלול המשך, הישיבה הגבוהה מאור טוביה, וכיום משמש לצידו כראש ישיבה, בנו, הרב יצחק סבתו.

הישיבה הוקמה בברכתו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, ששימש כנשיא הישיבה.

הישיבה מגדירה את חזונה כך:

מגמת הקריה החינוכית לגדל תלמידי חכמים בני תורה, אנשי מידות, בעלי חזון, המעורים בצרכי הדור והשעה ופועלים למען גאולת ישראל, כל אחד לפי כישוריו.[1]

אחד התוצרים של חזון זה הוא גרעינים התורניים השונים שיצאו מן הישיבה - ברמת השרון, בנתניה, בקריית אונו, בכפר יונה, בגדרה, בגבעתיים ובפסגת זאב.

מוסדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה כוללת מספר מוסדות:

  • נתיבות יוסף - ישיבה תיכונית, בה לומדים, נכון לשנת תשע"ט, 280 תלמידים.
  • מאור טוביה - ישיבה גבוהה, בה לומדים, נכון לשנת תשע"ט, 140 תלמידים.
  • ישועת יום טוב - כולל אברכים, בו לומדים, נכון לשנת תשע"ט, 60 אברכים.
  • מכון והלכת בדרכיו - בראשותו של ראש הישיבה הגבוהה הרב יצחק סבתו, עוסק בבניין האישיות ובפיתוח תורת מידות לאורה של תורת ארץ-ישראל. המכון מוציא חוברות, סרטי אנימציה ושיעורי וידאו, המתפרסמים באתר הישיבה.
  • בית דין לממונות ובית הוראה - פעילות בית הדין מתקיימת על ידי דיינים בוגרי הישיבה ובהובלת הרב ישועה רטבי. התשובות ההלכתיות ופסקי הדין שניתנים מתפרסמים באתר האינטרנט של הישיבה.[2]
  • הוצאה לאור - הוצאה לאור של פרסומים מבית הישיבה. עד כה פורסמו: 'שואל כעניין', אוסף שאלות ותשובות על מסכתות גיטין קידושין; "מבט בהיר בערפל", "אחת שאלתי" וביאורים לספר אורות התשובה מאת הרב ראובן ששון; ספר אורות התחיה עם ביאור על פי שיעורים מאת הרב נחום רכל; 'חבלי מולדת', שירים בעקבות הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון; 'מעגלי צדק' מאת הרב צדוק אליאס, על מסכת קידושין; 'ותשאני רוח' מאת הרב שבתי סבתו, על התורה ועל המועדים; 'שפתי רננות' מאת הרב שבתי סבתו, על תהילים (דוגמית, שלושה מזמורים ראשונים); 'מאורנו' א-יב, קובץ מאמרים מבית הישיבה; 'נרו יאיר', קובץ מאמרים לימי החנוכה לזכר עודד חמדי ע"ה (בשיתוף מכון מש"ה); 'צהר לתיבה' מאת הרב זהר מיכאלי, על כללי התלמוד.
  • התלמוד החזותי - פרויקט שהוקם על ידי הרב שבתי סבתו (כהמשך לפרויקט 'התלמוד המוקלט' שייסד לפניו), ושותפים בו אברכים מהישיבה הגבוהה. עניינו בניית כלי עזר מודולריים בביאור והבנת התלמוד, בעיקר לילדים ולמוסדות חינוך ברחבי הארץ (באישור של משרד החינוך). כלי העזר כוללים תרשימים, שאלות חזרה, תוכנות מחשב ועוד.

דרכה של הישיבה התיכונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הלימוד בישיבה היא שקודם כל יש להשיג בקיאות. בכל יום לומדים בישיבה התיכונית בין דף (בתחילת כיתה ט') לכשני דפים (בכיתה י"ב) גמרא עם פירוש רש"י, וחוזרים עליהם לאחר השיעור עוד 3 פעמים: בסדר בוקר, בסדר ערב, וב"משמר" - לימוד לילי ביום חמישי לאורך הלילה. ביום שישי בבוקר התלמידים נבחנים על כל הדפים שנלמדו במשך השבוע.

התלמידים שממשיכים במסגרת הישיבה הגבוהה ממשיכים ללמוד את התלמוד לפי הקצב האישי.

לימוד משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול לימודים נוסף הקיים בישיבה הוא סיום כל מסכתות המשנה. שיטת הלימוד מתבססת על הספר "משנה סדורה", שנערך על ידי אחד הרמי"ם בישיבה, הרב אליהו דורדק. התלמידים מכינים את הפרק, שומעים הסבר תמציתי (או לומדים עצמאית) ורושמים הערותיהם בספר. השיטה מעודדת חזרות רבות.

בשנתיים הראשונות ללימודיהם התלמידים מחויבים בשיעורי משנה בשעות הצהריים, על מנת לסיים 3 סדרים: זרעים-מועד בשנה הראשונה וקדשים בשנייה. לאחר מכן התלמידים לומדים את יתר סדרי המשנה באופן עצמאי או בחבורות מיוחדות לשם מטרה זו. המסיימים נבחנים וניתנות להם מלגות בסוף כיתה י"ב.

לימודי התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעות אחר הצהריים נלמדים בישיבה לימודי תיכון לבגרות מלאה. קיימות מגמות פיזיקה, מחשבים, ספרות, והיסטוריה וניתן ללמוד בכמה מגמות במקביל.

הצוות החינוכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב עדי אזולאי
  • הרב מנחם באב"ד
  • הרב אלון בן-נתן
  • הרב אלעד מוקדס
  • הרב משה ג'מאל
  • הרב עדיאל כהן
  • הרב יהודה לוי
  • הרב זהר מיכאלי
  • הרב אלחנן סבתו
  • הרב שלמה פייג
  • הרב ישועה רטבי

בתחילת דרכה של הישיבה שמשו כרמ"ים אברכי הכולל שפעל בשנים הראשונות להקמת הישיבה. היום רוב הר"מים הם בוגרי הישיבה.

דרכה של הישיבה הגבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם כאן מודגשים לימודי הבקיאות, תוך שאיפה להקיף את כל התלמוד הבבלי, תוך שינון וחזרות. בכל מוצאי שבת נערכים בישיבה סיומי מסכתות. עם זאת, בשונה מן הישיבה התיכונית, בישיבה הגבוהה מרכז הלימוד בגמרא הוא הלימוד בעיון ולא בבקיאות.

לימודי העיון מתמקדים בדברי הגמרא ושיטות הראשונים והאחרונים, תוך הקפדה שכלי ההיגיון והמושגים הישיבתיים ישמשו כלי להבנת הסוגיה ולא להפך[דרושה הבהרה].[3] לתלמידים בשיעורים הגבוהים ישנו מסלול שבו לומדים שני סדרי עיון, או לימוד עיון יסודי ומתון עד לפסיקת ההלכה (אליבא דהילכתא).

כולל ההלכה לומד את הנושאים הנדרשים למבחני ההסמכה לרבנות, על פי תוכנית לימודים שייסד הרב שמואל קדר (מחבר שו"ת היכל שלמה), ששימש כראש הכולל הראשון, עד לפטירתו בשנת תשס"ז.

שיעורי האמונה מועברים על ידי רבנים בסגנונות מגוונים, אך הרוח המרכזית הנושבת בישיבה היא של הראי"ה קוק. באופן יחסית חריג בעולם הישיבות, מועבר בישיבה לתלמידי השיעורים הגבוהים שיעור בתיקוני הזוהר על ידי ראש הישיבה.

הגיוס לצה"ל בישיבה נעשה דרך 'איגוד הישיבות הגבוהות'. כל תלמיד מחליט מתי להתגייס. הישיבה מעודדת פרק זמן משמעותי של לימוד בישיבה לפני הגיוס.

ישיבת מאור טוביה היא אחת הישיבות הראשונות שהכניסו לתפילה ניגונים של הרב שלמה קרליבך, כבר בשנת תשנ"ד[דרוש מקור]. בתפילות הישיבה יש ניסיון להביא לידי ביטוי הן את נוסח התפילה האשכנזי והן את זה הספרדי.

הצוות החינוכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יובל אהרוני
  • הרב צדוק אליאס
  • הרב גבריאל גולדמן
  • הרב חיים גרינשפן
  • הרב אליהו דורדק
  • הרב יעקב חזן
  • הרב אליסף יעקבסון
  • הרב יעקב סבתו
  • הרב יוסף מימון

מלבד הר"מים ישנם אנשי צוות נוספים, המכונים בעגה הישיבתית חצר"מ (חצי ר"מ): הרב אליה חיון, והרב צביאלי סקולניק.

בנוסף, מוסרים שיעורים בישיבה רבנים נוספים: הרב גד ונקרט, הרב יצחק חי זאגא, הרב חן חלמיש, הרב חיים סבתו, הרב ראובן פיירמן, הרב עוזיהו שרבף ועוד.

בוגרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב עמיחי אליהו – ראש איגוד רבני קהילות
  • הרב דוד אמיתי – ראש ישיבת תפוח
  • דדי גראוכר – זמר (בוגר חבורת הלימוד הראשונה)
  • מרדכי יצהר – זמר
  • רפאל מיוחס – חתן התנ"ך העולמי למבוגרים לשנת תשע"ג
  • נתנאל סימן טוב – נציג הבעלים בערוץ 20
  • הרב אוריאל סעייד – רב הגרעין התורני בקרית אונו
  • הרב ראובן ששון – ראש ישיבת רמת השרון

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודות - ישיבת מצפה יריחו, www.kiryatmoshe.co.il (בhe-IL)
  2. ^ אתר הישיבה
  3. ^ הרב חיים גרינשפן, לנתיבות לימוד התורה בישיבה, מאורנו י.