שגר ושכח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טיל שגר ושכח PARS 3 LR של הצבא הגרמני

שגר ושכח היא הגדרה המתארת יכולת של נשק מונחה לפעול עצמאית לאחר השיגור.

הסבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד נשק מונחה מסורתי חייב הנחיה מתמשכת על ידי מפעיל הטיל (לדוגמה - טיל נגד טנקים מדור א' או ב', משתמש לרוב בתיל מקשר או בקשר רדיו על מנת ליצור קשר רציף בין המפעיל שממשיך לכוון את הטיל אל המטרה, לבין הטיל עצמו), נשק מתקדם יותר מסוגל להנחות את עצמו אל המטרה גם ללא התערבות המפעיל, ולמעשה מאפשר למפעיל לעזוב את עמדת הירי (שנחשפה) ולעבור לעמדה אחרת. טילים מסוימים יכולים אף לאתר עצמאית את המטרה, גם אם היורה מעולם לא היה איתה בקשר עין.

לא תמיד שגר ושכח היא אפשרות מתקדמת. בטילי אוויר-אוויר מונחי חום מסורתיים, אין לטייס יכולת להשפיע על מעוף הטיל לאחר שיגורו; רק טילים מתקדמים מאפשרים זאת בעזרת קשר רדיו בין הטיל לבין המטוס המשגר.

אפשרות לעדכן את כיוון הנשק גם לאחר הפעלתו, בטילים בעלי יכולת שגר ושכח, נקראת "שגר ועדכן".

דוגמאות לטילי שגר ושכח הן: AGM-65 מווריק, AGM-114 הלפייר, ספייק והרפון.

בהשאלה, מקובל להשתמש במונח זה לתיאור יכולת לתת משימה לאדם או למכונה בביטחון שהיא תושלם מבלי שיהיה צורך לעקוב אחריה ולוודא את ביצועה. למשל, שימוש באופה לחם שבעצמו לש, מתפיח, ואופה.