שום גמדים לא יבואו
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | שרה שילה |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | סיפורת דומסטית |
| נושא | סדרת מונולוגים של בני משפחה בצל ירי קטיושות |
| הוצאה | |
| הוצאה | עם עובד |
| תאריך הוצאה | 2005 |
| מספר עמודים | 254 |
| עורך | יובל שמעוני |
| פרסים | |
| פרס ספיר | |
  | |
שום גמדים לא יבואו הוא רומן מאת הסופרת הישראלית שרה שילה, שיצא לאור בשנת 2005 במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת "עם עובד". הספר נערך על ידי יובל שמעוני וזכה בפרס ספיר.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר מתאר עיירת ספַר בצפון הארץ בשנות ה-70 של המאה ה-20 בה חיים התושבים באימה מתמדת מפני האויב שמעבר לגבול לבנון (קל לזהות את המקום כמעלות-תרשיחא אך השם לא מוזכר בסיפור). הספר מתחיל בערב של ירי קטיושות על העיר, כשלמחורת חל יום השנה השישי לפטירתו של מסעוד דדון, מלך הפלאפל המקומי.
כתיבת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1998 החלה הסופרת הישראלית שרה שילה להתמסר לכתיבת הספר שום גמדים לא יבואו.
את תהליך כתיבת הספר הספר תיארה שילה:
מה שקרה זה שליום הולדת ה-40 שלי קיבלתי במתנה את 'שתהיי לי הסכין' של דויד גרוסמן. קראתי את 'שתהיי לי הסכין' והספר הזה עשה לי משהו שאי אפשר בכלל לתאר. משהו התחיל לזוז בתוכי. לא ידעתי מנוח. לפני זה היו לי כמה ניסיונות כתיבה לא מוצלחים לילדים אבל עכשיו קרה משהו אחר. היה חודש יוני ואני ממש לא יכולתי לקום מהמיטה וללכת לעבודה ובשביל מי שמגיל 18 לא הפסידה יום אחד של עבודה, למעט חופשות לידה קצרות במיוחד, זה היה משהו בהחלט יוצא דופן. הייתי בשוק. הרגשתי שכל מה שאני רוצה זה לשוטט על הגבעות עם מחברת ביד ולכתוב. כתבתי מכתב לדוד גרוסמן על הספר שלו והוא ענה לי שהחיים קצרים מכדי שמי שאין לו כישרון יבזבז אותם על כתיבה אבל לי הוא אומר שכדאי שאשב ואכתוב... הייתי קמה ב-4 בבוקר ויוצאת מהבית עם בלוק ביד וכותבת.
— "בלי מונולוגים מהוואגינה" - נרי לבנה, הארץ 2005
לאחר תהליך כתיבה ממושך היא הגישה את הספר להוצאת עם עובד, שפרסמה אותו ב-2005 בשיתוף מפעל קסת לספרות ביכורים. הספר זכה להצלחה מסחרית יוצאת דופן, לביקורות משבחות ולמספר פרסים, ביניהם פרס ספיר, פרס קרן טובה ויצחק וינר לעידוד יצירה ספרותית מקורית ובפרס שרת החינוך בתחומי היצירה הספרותית.[1][2]
הספר עובד גם למחזה על ידי רויטל איתן, שהוצג בין היתר ב-2014 בפסטיבל לבי במזרח (מוזיקה מקורית: ישראל כסיף, משחק: שנטל כהן).[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלומית ליר, חורצת לשון לקאנון, באתר nrg, 30 בינואר 2006
- 'שום גמדים לא יבואו' מאת שרה שילה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 ביולי 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שום גמדים לא יבואו, באתר www.am-oved.co.il
- ^ דרור בורשטיין, קראו וירחב לבבכם: "שום גמדים לא יבואו", באתר הארץ, 25 בדצמבר 2005
- ^ שום גמדים לא יבואו, באתר תיאטרון בסלון