מחלה קרדיווסקולרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מחלה קרדיווסקולרית
עמילואידוזיס
מיקרוגרף של חתך רקמת לב עם לייפת (פיברוזיס) (צהוב) ועמילואידוזיס (חום). הרקמה נצבעה בשיטה ע"ש Movat's.
שם בלועזית cardiovascular disease
סיווג
 ‑ ICD-10 I51.6
קישורים ומאגרי מידע
DiseasesDB 28808
MeSH D002318

מחלת לב וכלי דם (CVD) היא סעיף של מחלות שקשורות לכלי דם ולב. מחלות קרדיווסקולריות כוללות בין השאר: מחלת לב איסכמית (IHD), שבץ מוחי, יתר לחץ דם, מחלת לב ראומטית (RHD), מפרצות אב העורקים, קרדיומיופתיה, פרפור פרוזדורים, מחלת לב מולדת, דלקת פנים הלב, ומחלת עורקים היקפיים (PAD).[1]

המנגנונים משתנים בהתאם למחלה הנדונה. מחלת לב אסכמית (IHD), שבץ, ומחלת עורקים היקפיים (PAD) כרוכים בטרשת עורקים. זה עלול להיגרם על ידי גורמים שונים בין היתר לחץ דם גבוה, עישון, סוכרת, חוסר פעילות גופני, השמנה, כולסטרול גבוה בדם, תזונה לקויה, וצריכת אלכוהול מופרזת. לחץ דם גבוה עומד על 13% מכלל מקרי המוות במחלות של לב וכלי דם, ואילו טבק אחראי על 9% מהמקרים, 6% סוכרת, לעומת 6.5% נגרמים מחוסר פעילות גופני והשמנת יתר. אחרים, כגון מחלת לב ראומטית, יכולים להיגרם עקב זיהום סטרפטוקוקלי לא מטופל של הגרון (Streptococcal pharyngitis).

מעריכים כי 90% מכלל המחלות של לב וכלי דם ניתנים למניעה.[2] מניעה של טרשת עורקים היא על ידי הפחתת גורמי סיכון כגון: אכילה בריאה, פעילות גופנית, הימנעות מעישון טבק והגבלת צריכת אלכוהול. טיפול בלחץ דם גבוה וסוכרת היא גם מועילה. טיפול באנשים שיש להם דלקת גרון עם אנטיביוטיקה יכול להפחית את הסיכון של מחלת לב ראומטית. ההשפעה של השימוש באספירין באנשים שהם בריאים היא חיובית, אך לא ברור למה. כוח שירותי המניעה בארצות הברית ( (USPSTF ממליץ להימנע בשימוש בו בנשים הצעירות מ-55 וגברים בני פחות מ -45; עם זאת, באלו שהם מבוגרים יותר זה יותר מומלץ אצל כל חולה על ידי הרופא המטפל בלבד. טיפול באלה שיש להם מחלות לב וכלי דם CVD משפר את הפרוגנוזה.

מחלות לב וכלי דם הם הגורם המוביל למוות בעולם. זה נכון בכל רחבי העולם למעט אפריקה. הם הביאו ל-17.3 מיליון מקרי מוות (31.5%) בשנת 2013, לעומת שנת 1990, שבה היו 12.3 מקרי מוות (25.8%). מקרי מוות, בכל קבוצת גיל נתונה, שנגרמת ממחלות לב וכלי דם היא יותר שכיחה היום, גדל בהרבה בעולם המתפתח, ואילו שיעורים ירדו ברוב העולם המפותח מאז 1970. מחלת לב אסכמית ושבץ הם הגורמים עבור 80% ממקרי המות של המחלות הקרדיוסקולריות בגברים, וכ-75% אצל הנשים. מחלת הלב וכלי הדם משפיעים לרוב על אנשים יותר מבוגרים. בארצות הברית 11% של אנשים בין 20 ל 40 סובלים ממחלות קריווסקולריות, ואילו 37% בין הגילאים 40 ו -60, 71% מאנשים שבין 60 ו -80, ו -85% מאנשים מעל. הגיל הממוצע של מוות ממחלות לב אסכמיות בעולם המפותח הוא בסביבות ,80 בזמן שהוא סביב 68 בעולם המתפתח. ההתפרצות של המחלה היא בדרך כלל שבע עד עשר שנים יותר מוקדם בגברים בהשוואה לנשים.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרשת

גורמי סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר גורמי סיכון למחלות לב: גיל, מין, צריכת טבק, חוסר פעילות גופנית, צריכת אלכוהול מופרזת, תזונה לא בריאה, השמנה, היסטוריה של מחלות לב וכלי דם משפחתית, יתר לחץ דם, יתר סוכר בדם (או סוכרת), רמת כולסטרול גבוהה בדם (היפרליפידמיה), גורמים פסיכו-סוציאליים, עוני ומעמד סוציו-אקונומי נמוך, וזיהום אוויר. בעוד התרומה האישית של כל אחד מגורמי הסיכון משתנה בין קהילות שונות או קבוצות אתניות, התרומה הכוללת של גורמי סיכון אלה היא מאוד עקבית בכל הקבוצות. חלק מגורמי הסיכון אלה, כגון גיל, מין או היסטוריה משפחתית, הם בלתי ניתנים לשינוי; עם זאת, גורמי סיכון רבים חשובים הגורמים למחלות הקרדיווסקולריות ניתנים לשינוי על ידי שינוי אורח חיים, שינוי חברתי, טיפול תרופתי ומניעת יתר לחץ דם, היפרליפידמיה, וסוכרת.

גיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיל הוא ללא ספק גורם הסיכון החשוב ביותר להתפתחות מחלות לב וכלי דם, עם עלייה פי שלושה בסיכון עם כל עשור של חיים. ההערכה היא כי 82% מהאנשים שמתו ממחלת לב כלילית הם בני 65 או יותר. במקביל, הסיכון לשבץ עולה פי שניים כל עשור, אחרי גיל ה-55.

היו הרבה הצעות להסברים מרובים ומגוונים כדי להסביר מדוע גיל מגדיל את הסיכון למחלת לב וכלי דם. אחד מהם קשור לרמת כולסטרול בדם. ברוב האוכלוסיות, רמת כולסטרול הכללית עולה בדם עם העלייה בגיל. בגברים, העלייה לרוב מתרחשת סביב הגילאים 45 עד 50 שנים. בנשים, העלייה ממשיכה בחדות עד 60 עד 65 שנות גיל.

הזדקנות קשורה בשינויים בתכונות מכניות ומבניות של קיר כלי הדם, מה שמוביל לאובדן גמישות עורקים והעמידות של העורקים מופחתת, דבר שלאחר מכן יכול להוביל להתפתחות מחלות עורקים כליליות.

מין[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים הם בסיכון גבוה יותר למחלות לב מאשר נשים שלפני גיל המעבר. אחרי שהאישה עוברת את גיל המעבר, טוענים שהסיכון של אישה הוא דומה לשל גבר. למרות שנתונים יותר מעודכנים אצל ארגון הבריאות העולמי (WHO) והאו"ם שחולקים על טענה זו. אישה עם סוכרת נוטה יותר לפתח מחלות לב מאשר גברים עם סוכרת.

מחלות לב כליליות הן 2 עד 5 פעמים נפוצות יותר בקרב גברים בגיל העמידה מאשר נשים. במחקר שנעשה על ידי ארגון הבריאות העולמי, מין תורם לכ -40% מהשונות ביחסים בין שני המינים של תמותה ממחלת לב כלילית. מחקר נוסף מדווח על תוצאות דומות, נמצאו כי הבדלים בין המינים מסביר כמעט מחצית הסיכון הקשורים למחלות לב וכלי דם. אחד ההסברים המוצעים להבדלים בסיכון למחלות לב וכלי דם בין המינים הוא הבדל הורמונלי. בקרב נשים, אסטרוגן הוא הורמון המין השולט. לאסטרוגן עשויה להיות השפעות מגנות דרך מערכת המטבוליזם של הגלוקוז והמערכת ההמוסטטית, ויכולה להיות השפעה ישירה בשיפור תפקוד תא האנדותל. הייצור של אסטרוגן פוחת לאחר גיל המעבר, וזה יכול לשנות את חילוף חומרים של שומנים בדם הנשי כלפי טיפוס יותר אטרוגני (נוטה לקדם את ההיווצרות פלאק השומן בעורקים), על ידי הפחתה ברמת ה- HDL כולסטרול ואילו רמות ה- LDL כולסטרול עולות, ועלייה כללית בריכוז הבוליסטרול.

בקרב גברים ונשים, יש הבדלים בולטים במשקל גוף, גובה, חלוקת שומן בגוף, קצב לב, נפח פעימה, ועמידות בעורקים. באנשים מבוגרים מאוד, הפעימות בעורקיות הגדולות הקשורות לגיל, והנוקשות בעורקים גדול יותר אצל נשים מאשר גברים. וזה עלול להיגרם על ידי הגודל הקטן של הנשים יחסית לגברים, והממדים של העורקים עצמם שאינם תלויים בגיל המעבר.

טבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיגריות הן הצורה העיקרית של עישון. הגורמים לסיכון הבריאות עקב שימוש בטבק, לא רק מצריכה ישירה ופעילה של טבק, אלא גם מחשיפה לעישון פסיבי. כ -10% ממחלות לב מיוחסים לעישון; עם זאת, לאנשים שהפסיקו לעשן בגיל 30 יש סיכון למוות כמעט יותר נמוך מאלו שמעולם לא עישנו [דרוש מקור].

חוסר פעילות גופנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות גופנית מספקת (מוגדרת כפחות מ 5x 30 דקות של פעילות מתונה בשבוע, או פחות מ 3 x 20 דקות של פעילות נמרצת בשבוע) היא כיום גורם הסיכון המוביל הרביעי לתמותה בעולם. בשנת 2008, 31.3% של מבוגרים בגילים 15 ומעלה (28.2% גברים ונשים 34.4%) היו מספיק פעילים מבחינה גופנית. סיכון למחלת לב איסכמית וסוכרת מצטמצמת בכמעט שליש במבוגרים המשתתפים ב-150 דקות של פעילות גופנית מתונה בכל שבוע. בנוסף, פעילות גופנית מסייעת לירידה במשקל ומשפרת את רגולציית רמות הגלוקוז דם, לחץ דם, פרופיל שומנים ורגישות לאינסולין. השפעות אלה עשויות, לפחות בחלקן, להסביר את היתרונות של הפעילים על הלב וכלי הדם.

דיאטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צריכה תזונתית גבוהה של שומן רווי, שומן טרנס ומלח, וצריכה נמוכה של פירות, ירקות ודגים הם גורמים אשר עלולים להעלות את הסיכון למחלת לב, למרות שישנה מחלוקת על הסיבתיות הישירה של גורמים אלו למחלה. ארגון הבריאות העולמית מייחס כ -1.7 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם לצריכה נמוכה של פירות וירקות. כמות המלח בתזונה הנצרכת היא גם גורם חשוב שמשפיע הצורה רבה על רמות לחץ הדם, ועל רמת הסיכון לחלות במחלות קרדיווסקולריות באופן כללי. צריכה תכופה של מזונות עתיר אנרגיה, כגון מזונות מעובדים העשירים בשומנים וסוכרים, מעלה הסיכון להשמנת יתר ועלול להגביר את הסיכון למחל לב. לצריכת שומן טרנס גבוהה יש השפעות שליליות על ריכוז השומנים בדם, והפסקת צריכתו של שומן טרנס מהדיאטות הוא צעד מומלץ ביותר. יש הוכחות כי צריכה גבוהה יותר של סוכר קשורה ללחץ דם גבוה ושומנים לא רצויים בדם, בנוסף לזה שצריכת הסוכר מגבירה את הסיכון לסוכרת. צריכה גבוה של בשר מעובד הוא קשור באופן ישיר לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.

הקשר בין צריכת אלכוהול ומחלות לב וכלי דם הוא מורכב, ותלוי בכמות האלכוהול הנצרכת. יש קשר ישיר בין רמות גבוהות של צריכת אלכוהול וסיכון למחל לב וכלי דם. שתייה ברמות נמוכות בלי פרקים של שתייה כבדה עשויה להיות קשורה לירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם. צריכת אלכוהול באופן כללי, ברמת האוכלוסייה, מזוהה עם סיכונים בריאותיים רבים שיעלו על כל יתרונות פוטנציאליים.

מעמד סוציו-אקונומי נמוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלת לב וכלי דם משפיעה על מדינות שרמת ההכנסה שלהם בין בינונית ונמוכות, אפילו יותר מאשר במדינות בעלות הכנסה גבוהה.יש מידע מועט יחסית לגבי הדפוסים החברתיים של מחלות לב במדינות עם רמת הכנסה בינונית או נמוכה, אבל במדינות בעלות הכנסה גבוהה, הכנסה נמוכה ומעמד סוציואקונומי נמוך קשורים באופן עקבי עם סיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם. מדיניות שהביאה לפערים חברתיים-כלכליים מוגברים היו מראים על הבדלים גדולים יותר לאחר מכן במחלת לב וכלי דם, עובדה זו רומזת לקשר סיבתי בין המדיניות לסיכון לחלות במלה. גורמי פסיכו-סוציאליים, חשיפות סביבתיות, התנהגויות בריאות, וגישה איכותית למערכות הבריאות תרומים להפרשים חברתיים-כלכליים במחלת לב וכלי דם. הוועדה לגורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות ממליצים שהייה חלוקה הוגנת יותר של כוח, עושר, חינוך, דיור, גורמים סביבתיים, תזונה ובריאות.

זיהום אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומר חלקיקי (חומר מוצק או נוזלי מיקרוסקופי התלוי באטמוספירה של כדור הארץ) נחקר על השפעתו קצרות והארוכות הטווח על הסיכון לחלות במחלת לב וכלי דם. נכון לעכשיו, PM2.5 הוא המוקד העיקרי, שבו המפלים משמשים כדי לקבוע סיכון למחלה קרדיווסקולרית. לכל 10 מיקרוגרם / m3 של חשיפה ארוכת טווח PM2.5, הוערך עלייה בסיכון לתמותה ממחלה קרדיווסקולרית ב 8-18%. לנשים יש סיכון יחסי יותר גובה (RR=1.42) למחלת לב כלילית הנגרמת מPM2.5 מושרה בהשוואה לסיכון היחסי אצל הגברים (0.90). בסך הכל, שיעור חשיפה מוגבר לחומר חלקיקי ארוך טווח מעלה את הסיכון לטרשת עורקים ודלקת. בכל הקשור לחשיפה לטווח קצר (2 שעות), כל 25 מיקרוגרם / m3 של PM2.5 הביא לגידול של 48% בסיכון לתמותת ממחלת לב וכלי דם. בנוסף, רק לאחר 5 ימים של חשיפה, עלייה בלחץ הדם הסיסטולי ( 2.8 מ"מ כספית) והדיאסטולי (2.7 לחץ דם) מ"מ כספית התרחש לכל 10.5 מיקרוגרם / m3 של PM2.5. מחקר אחר מוכיח המעורבות של PM2.5 בקצב לב לא סדיר, השתנות קצב לב מופחת (ירידת טון מחנק), ובעיקר אי ספיקת לב. PM2.5 קשור גם לעיבוי עורק תרדמה (קארוטיד) וסיכון מוגבר לאוטם שריר לב.

בדיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסתיידות עורקים כליליים
  • carotid total plaque area
  • עלייה בליפופרוטאין עם צפיפות נמוכה (LDL)
  • רמות גבוהות בדם של פפטיד natriuretic המוח (הידוע גם בB-סוג) (BNP)

פתופיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים מבוססי-אוכלוסייה מראים שטרשת עורקים, שהיא הגורם העיקרי למחלה קרדיווסקולרית, מתחילה בילדות. גורמים פתוביולוגיים של טרשת עורקים במחקר שנערך על אוכלוסיית בני הנוער הוכיחו כי נגעי השכבה הפנימית ביותר בכלי הדם מופיעים בכל האורטאות, ויותר ממחצית מהעורקים הכליליים התקינים של בני נוער בגילים 7-9 שנים.

זה חשוב מאוד בהתחשב בכך שאחד מתוך שלושה אנשים מתים מסיבוכים המיוחסים לטרשת עורקית. כדי לעצור את התחזקותו, החינוך והמודעות לכך שמחלות לב מהווה את איום גדול ביותר, צריך לנקוט באמצעים למניעה או לרפייה מהמחלה.

סוכרת והשמנת יתר לעיתים קרובות קשורות למחלות לב וכלי דם, כמו גם היסטוריה של מחלת כליות כרונית והיפרכולסטרולמיה. למעשה, מחלת לב וכלי דם היא הכי מסכנת חיים במצב של סיבוכי הסוכר. והסיכון של חולי סוכרת הן שניים לארבעהגבוה יותר למות מגורמים הקשורים ללב וכלי דם מאשר לא סוכרתיים.

סיקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרנת אלקטרוקרדיוגרם, או בשמו המוכר א.ק.ג (או במנוחה או עם פעילות גופנית) אינם מומלצים לאנשים ללא תסמינים שנמצאים בסיכון נמוך.זה כולל אלה שצעירים ללא גורמי סיכון. באלו שהם בסיכון גבוה יותר הראיות להקרנה עם א.ק.ג הוא גם לא חד משמעי.

בנוסף אקוקרדיוגרפיה (אקו לב), מיפוי לב, ובדיקת לחץ לב ארגומטריה אינו מומלץ באלה בסיכון נמוך שאין להם תסמינים.

סמנים ביולוגיים מסוימים עשויים להוסיף לגורמי סיכון קרדיווסקולריים קונבנציונליים בניבוי הסיכון למחל לב וכלי דם בעתיד; עם זאת, הערך הקליני של כמה סמנים ביולוגיים הוא בספק.

מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום נהוג לנקוט באמצעים למניעת מחלת לב וכלי דם, הם כוללים בין היתר:

  • דיאטה דלת שומן ועשירה בסיבים כולל דגנים מלאים ופירות וירקות. חמש מנות ביום מפחית את הסיכון בכ -25%.
  • הפסקת עישון והימנעות מעישון פסיבי.
  • הגבלת צריכת אלכוהול עד לסף היומי המומלץ;הצריכה של 1-2 משקאות אלכוהוליים סטנדרטיים ליום עשוי להפחית את הסיכון ב -30%. עם זאת, צריכת אלכוהול מוגזמת מגבירה את הסיכון למחל לב וכלי דם.
  • הנמכת לחץ דם, אם גבוה.
  • להפחית את שומן גוף, אם סובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר.
  • להגדיל את הפעילות יומית עד 30 דקות של פעילות גופנית נמרצת ליום לפחות חמש פעמים בשבוע.
  • להפחית צריכת סוכר.
  • להוריד מהמתח הפסיכו-סוציאלי. צעד זה עשוי להיות מסובך בהגדרה מדויקת של מה מהווה התערבות פסיכו-סוציאלית. מחלת לב כלילית כתוצאה ממתח נפשי קשורה לעלייה בסיכון לבעיות לב בחולים עם מחלת לב קודמת. מתח נפשי ופיזי מוביל לסוג של הפרעה בתפקוד לב המכונה תסמונת תאקוצובו(Takotsubo cardiomyopathy) אצל אנשים מסוימים. מתח, לעומת זאת, משחק תפקיד קטן יחסית בלחץ דם גבוה. טיפולי הרפיה ספציפיים הם ללא תועלת ברורה.

למבוגרים ללא אבחנה ידועה של יתר לחץ דם, סוכרת, היפרליפידמיה, או מחלות לב, ייעוץ שיגרתי שמייעץ להם לשפר את התזונה שלהם ולהגביר את הפעילות הגופנית שלהם לא נמצא כמשפיע על ההתנהגות באופן משמעותי, ולכן אינו מומלץ. עדיין לא חד משמעי ההשפעה של טיפולי שיניים אצל מטופלים שסובלים מפיריודיניטיס (מחלה דלקתית המשפיעה על רקמות המקיפות שתומכות בשן) על הסיכון למחלות לב וכלי דם. פעילות גופנית באלה שנמצאים בסיכון גבוה למחלות לב עדיין לא נחקר אפילו עד היום (2014).

אפדמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלות לב דלקתיות לכל-100,000 תושבים, בשנת 2004[3]
  no data
  less than 70
  70-140
  140-210
  210-280
  280-350
  350-420
  420-490
  490-560
  560-630
  630-700
  700-770
  more than 770

מחלות לב וכלי דם הם הגורם המוביל ביותר למוות. בשנת 2008, 30% מכל המוות הגלובלי מיוחסים למחלות לב וכלי דם. מוות שנגרם על ידי מחלות לב וכלי דם הוא גם גבוה יותר במדינות עם הכנסה נמוכה עד בינונית ומעל 80% מכל המוות הגלובלי הנגרם על ידי מחלות לב וכלי דם התרחש באותן מדינות. כמו כן, ההשערה היא בשנת 2030, מעל 23 מיליון בני אדם ימותו ממחלות לב וכלי דם מדי שנה. ההשערה היא כי 60% מנטל המחלה קרדיווסקולרית בעולם יתרחשו בתת-היבשת דרום אסיה למרות שהם מהווים רק עבור 20% מאוכלוסיית העולם. זה נגרם עקב שני גורמים: שילוב של נטייה גנטית וגורמים סביבתיים. ארגונים כמו איגוד הלב ההודי עובדים עם פדרציית הלב העולמית להעלאת מודעות לנושא זה.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקרים הראשונים על בריאות לב וכלי דם בוצעו בשנה 1949 על ידי ג'רי מוריס באמצעות נתוני בריאות תעסוקתית ופורסמו בשנת 1958. גורמי המחלה, דרכי מניעתה, ו / או הטיפול של כל הצורות של מחלה קרדיווסקולרית הם עדיין תחומי מחקר פעילים בתחום הביו-רפואי, עם מאות מחקרים מדעיים שמפורסמים על בסיס שבועי.

אזורים מסוימים שנחקרים כיום כוללים קישורים האפשריים בין הזיהום בדלקת ריאות Chlamydophila (גורם עיקרי לדלקת ריאות) ומחלת לב כלילית. הקישור כלמידיה הפך לפחות מתקבל על הדעת עם העדר השיפור לאחר שימוש באנטיביוטיקה. כמה מחקרים חקרו גם את היתרונות של מלטונין במניעת וריפוי מחלות לב וכלי דם. מלטונין הוא הפרשת בלוטת האצטרובל, והוא הראה מסוגלות להוריד את רמת כולסטרול כוללת, צפיפות מאוד נמוכה וצפיפות נמוכה של כולסטרול הליפופרוטאין בפלזמת הדם של חולדות. ירידה בלחץ הדם נצפתה גם כאשר מיישמים מינון תרופתי. לפיכך, ואז הוא ייחשב לטיפול מתקבל על הדעת ליתר לחץ דם. עם זאת, מחקר נוסף צריך להתנהל כדי לחקור את התופעות לוואי, מינון אופטימלי, וכו' לפני שניתן רישיון לשימוש.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחלה קרדיווסקולרית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mendis, Shanthi; Puska, Pekka; Norrving, Bo (2011). Global atlas on cardiovascular disease prevention and control. 
  2. ^ McGill HC, McMahan CA, Gidding SS, preventing heart disease in the 21st century: implications of the Pathobiological Determinants of Atherosclerosis in Youth (PDAY) study, Circulation
  3. ^ "WHO Disease and injury country estimates". World Health Organization. 2009. בדיקה אחרונה ב-11 בנובמבר 2009. 

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי